על רגל אחת

מסכת אבות פרק ד משנה טו – המקור בפרקי אבות

רבי מתיא בן חרש אומר: הוי מקדים בשלום כל אדם והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים.¹

מסכת סנהדרין פרק ד משניות ג-ד – סדר הישיבה וההתקדמות

סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה.² ושני סופרי הדיינין עומדין לפניהם אחד מימין ואחד משמאל³ … ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהם: כל אחד ואחד מכיר את מקומו.⁴ היו צריכין לסמוך,⁵ סומכין מן הראשונה. אחד מן השניה בא לו לראשונה, ואחד מן השלישית בא לו לשניה, ובוררין להן עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית.⁶ ולא היה יושב במקומו של ראשון, אלא יושב במקום הראוי לו.⁷

תלמוד בבלי סנהדרין לז עמוד א – כולם זזים שלב אחד

שלש שורות כו'. אמר אביי: שמע מינה כי ניידי – כולהו ניידי. – ולימא להו עד האידנא הוה יתיבנא ברישא – השתא מותביתו לי בדנבי! – אמר אביי, דאמרי ליה הכי: הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים.⁸

ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ח – בין תרבות ישראל לתרבות העמים

מייתי לה רב ממתניתא. מתניתין אמרה: "הוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים" – מתלא אמר: "הוי ראש לשועלים ולא זנב לאריות" – דתנינן: צרכו לסמוך – סומכין מראשונה.⁹

מחלקי המים