מיוחדים

בראשית רבתי עמוד 146 – כיבוד אב ואם

מעשה היה בר' יהושע בן אולם שנראה לו אליהו בחלום ואמר לו: שמח בלבך שאתה ונינוס בן כפר קיטור הקצב – ראה מושבך ומושבו שוים כל אחד וחלקך וחלקו שוים בגן עדן. כיון שנעור משנתו חשב בלבו: אוי לו לאותו האיש¹ שמיום שנולד תמים היה ביראת קונו ולא היה לו עמל אלא בתורה ולא הלך ד' אמות בלא ציצית ובלא תפילין והיו לו שמונים תלמידים, והיו שוקלים מעשי ותורתי עם קצב אחד. בשבועה לא אשב ולא אכנס לבית המדרש עד שאלך ואמצא אותו הקצב שהוא חברי בגן עדן.² מה עשה? הלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ושאל בשם האיש ובשם עירו. כיון שנכנס לעירו, שאל בשבילו. אמר להם: היכן נינוס? אמרו לו כל בני העיר: אדונינו, מה אתה מבקש אותו האיש? אתה צדיק ונזר ישראל ותשאל עליו?! אמר להם: מה מעשיו? אמרו לו: שב וסעוד אתה ותלמידיך שאתם עייפים מטורח הדרך, שאותו נינוס קצב הוא, מה אתה צריך לו? אמר להם: העבודה,³ לא אוכל כלום אני ותלמידי עד שתראו אותו לי. מיד שגרו בשבילו. אמרו לו: ר' יהושע משגר בשבילך. אמר להם: מי אני ומי אבותי שר' יהושע אור ישראל משגר בשבילי? אמרו לו: עמוד ולך עמנו. חשב בעצמו שהם מלעיגים עליו. אמר להם: לא אלך. חזרו אצל ר' יהושע, אמרו לו: אי אור עינינו, כבר הלכנו ובעט בנו. מיד עמד ר' יהושע הוא ותלמידיו והלכו אצלו. מיד בא ונפל לפני ר' יהושע, אמר לו: אדוני, מה היה בי ומה יום מיומים שאתה מבקש אותי? אמר לו: דבר לי אליך. אמר לו: אדוני אמור. אמר לו: מה מלאכתך? אמר לו: קצב אני ויש לי אב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד ולא לישב, ואני מלבישן ומאכילן ומרחיצן בידי. מיד עמד ר' יהושע ונשקו על ראשו, אמר לו: בני אשריך ומה נעים גורלך, ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בגן עדן, ואשרי אביך שיצאת ממנו. הא למדת כמה גדול שכר כבוד אב ואם, ולפיכך היה מתירא יעקב מעשו לפי שהוא היה זהיר בכבוד אבותיו.⁴

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) מעשיות עמוד 323 – 324 – נאמנות הקידושין⁵

ויהי איש תלמיד חכם חסיד ועניו ויבקש מאלהיו להודיעו מי יהיה אחד מחבריו בעולם הבא. ויצם ימים רבים והרבה תפילה ותחנונים, עד שנאמר לו בחלום הלילה: פלוני הקצב מחבריך.⁶ ויקץ משנתו דואג ונאנח סר וזעף ויחזיר שנית להתענות ולחלות את פני ה'. ויאמר לו בחלום: כבר הודעתיך שחברך הוא בעולם הבא פלוני הקצב. כשומעו דבר זה, נדהם ונאנח ויבכה בכי גדול על דבר זה. וישמע קול קורא מהשמים: לולא שאתה חסיד ויש בך מעשים טובים, כי בן מות אתה. ומדוע חרה לך על שאמרתי לך שהקצב הוא מחבריך? הידעת את אשר עשה הקצב מעשים טובים שלא יוכל כל אדם לעשות, ומעלתו מעלה גדולה בעולם הבא! ויקם התלמיד חכם בבוקר וישכם לחנות הקצב, ויתן לו שלום וישב עמו.⁷ ויאמר לו: רצוני שתודיעני מעשיך וחסדיך בעולמך. ויאמר לו: אדוני, אתה רואה מלאכתי, וממה שארויח אני נותן החצי לצדקה ומהחצי אני מפרנס את נפשי ונפשות בני ביתי.⁸ ויאמר לו התלמיד חכם: אנשים רבים נותנים צדקה יותר מזה. אבל הודיעני אם עשית דבר גדול שלא יוכל לעשות כל אדם? ויחריש הקצב שעה גדולה. ויאמר לו: אדוני, זכרתי דבר שעשיתי היום כמה שנים. ויאמר לו: מה היה הדבר? ויאמר: הייתי מתעסק במלאכתי יום ויומים, והנה אורחת גוים באה וכמה שבויים בה, וביניהם נערה קטנה בוכה במר נפש. ואקרב אליה ואומר לה: בתי למה תבכי ולמה תצעקי? ותאמר לי: אדוני אני יהודית ואני מפחדת שמא יוציאני הגוים האלה מכלל ישראל. והיה רצוני לצאת למקום יהודים שיפדוני מיד הערלים. וכשמעי דבריה הרך לבבי וחמלתי עליה ואומר לה: החרישי ואמצי לך,⁹ כי אני אפדך. ואלך לאדוניה ואקנה אותה בדמים הרבה ואביא בדמיה יותר מממוני.¹⁰

והיתה הנערה בת י"ב שנים והבאתיה לביתי והלבשתיה עד שבגרה. ויהי לי בן יחיד מאחד ועשרים שנה.¹¹ ויהי היום דברתי עמו בסתר ופייסתיו בדבר תחנונים ואומר לו: בני, קבל עצתי ועשה מצותי ומלא רצוני למען ייטב לך בעולפ הזה ובעולם הבא. ויאמר לי: אבי, אמור מה שתרצה כי לא אסיר ממצותיך ימין ושמאל. ואומר לו: רצוני שתישא את הנערה הזאת לאשה ואני אתן לכם בגדים ותכשיטים חשובים מאד. ויאמר לי: הנני בידיך, עשה הטוב בעיניך. וישמח לבי ויגל כבודי. ואתקן כל צרכיהם מחוט ועד שרוך נעל לא חסרתי דבר. ועשיתי סעודה גדולה לחופה ולא הנחתי מכל בני עירי אחד שלא בא לחופה וגם כל העניים. ואושיב את העניים בכלל בני העיר כדי שלא יתביישו.¹² ואשים לפניהם מאכלים ומעדנים ויאכלו וישתו והיו שמחים וטובי לב.¹³ זולתי שולחן אחד שלא היו אוכלין עליו כלום. ואומר להם: אחי, למה תעשו כה? שמא מצאתם במטעמי שום דבר של דופי? ויאמרו לי: חס ושלום, כי לא ראינו טובים מהם. אבל העני הזה שהושבת עמנו בוכה, ודמעות יבכה מהעת שישב בכאן על כן אנו לא נוכל לאכול מפני אנחתו. ואקחהו בידי ואוציאהו לחוץ ואומר לו: אחי, למה הרעות לי ותעציב בני החופה?¹⁴ הודיעני מה לך ולמה ירע לבבך ואל תכסה ממני כלום, אם יש עליך חוב אתן לך ואם אתה צריך הלואה אלוה לך. ויאמר: אין עלי חוב ואינו¹⁵ צריך להלואה, אבל אני בוכה על הנערה שתשיא אותה לבנך שהיא מעיר פלוני ואני קדשתי אותה היום כמה שנים והיא מאורסת לי ונשבית היא ואני אחריה באתי והנה שטר קדושיה בידי. ויוציא השטר ואראה שהוא כדבריו. ואומר לו: היש לך אות בנערה הזאת? ויאמר לי ראיתיה פעם אחת בבית אביה וראיתי בגופה אות כך וכך במקום פלוני. והאמנתי לדבריו ואומר אליו: התחזק והתאפק כי אני אמלא מאוייך.¹⁶

ואקרא את בני ואומר לו: בני, אתה עשית רצוני בנערה הזאת ועתה מלא מאויי בכל מה שאומר לך ויהיה לטוב לך. ויאמר לי: כאשר עשיתי רצונך כן אעשה ולא אָמְרֶה את פיך. ואומר לו: הנערה הזאת היא מקודשת לבלעדך,¹⁷ וכבר ראיתי שטר קידושיה והנה האיש שקידשה בכאן, והיא אסורה לך.¹⁸ לכן עשה רצוני שתיתן לה כל מה שעשיתי לה מבגדים ותכשיטין ותיתן את הנערה לבעלה ותזכה לשכר טוב. ואני אתן לך טובה מזאת ואעשה לך כפלים מזה. ויאמר לי: כן תעשה כאשר דברת. ויהי כן, ואביא את האיש האורח ואת הנערה ואעמידם בחופה והשושבינים לפניהם, ויברכו ברכת מזון וברכת נישואין. ואתן להם כל מה שהיה בבית ואוציא אליהם כל צרכם כפי שתקנתי לבני. וישבו עמי ימים רבים שמחים וטובי לב אין מחסור דבר.¹⁹ וישכחו עמלם וצרתם, עד שרצו לשוב לעירם. ואתן להם מתנות טובות וצידה לדרך ואשלחם בשלום. ושאלתי בכל עת לעוברי דרך בשלומם. ויאמר לי התלמיד חכם: ברוך אתה לה' שהניחות לבבי ושמחתי כי אתה מחברי בעולם הבא.²⁰

ראה סיפור מעשה זה מפי הרב עובדיה יוסף ז"ל ברוח הדרשה הספרדית החיה והמשובבת נפש ועם תוספות ציצים ופרחים, כולל חתונת הבן של הקצב עם נערה הגונה ונאה אחרת.

https://fb.watch/3ntIUOvt5Q/

מחלקי המים

ירושלים

מים אחרונים: נראה שדרשות / סיפורים עממיים אלה שימשו השראה לסיפורי חסידים על אנשים יוצאי דופן שזכו להיות עם הצדיק במחיצתו בגן עדן. חפשו באתר זושא.