מיוחדים

מים ראשונים: כל חיינו הם סדרה ארוכה של יציאות וביאות (כניסות). החל מביאתנו אל העולם הזה ועד צאתנו ממנו בשלום ובשם טוב, דרך יציאות וביאות שבועיות ויום-יומיות לבית ומהבית, ועד הזכות הגדולה של יהודי שבוחר לצאת מהגולה ולקיים "כי תבואו אל הארץ". לנוכח ריבוי יציאות וביאות אלה, מה יכול אדם לאחל לעצמו בלשון פשוטה וברורה? שתהיינה יציאותיי כביאותיי וביאותיי כיציאותיי. שתהא ביאתי לביתי בשלום בסוף יום עמל כיציאתי בבוקר ממנו, וההפך, שתהא יציאתי ממקום עיסוקי ופרנסתי בסוף היום כביאתי אליו בבוקר.

מסכת יומא דף פו עמוד ב – היחס לרשות (לשלטונות)

… והרשות מקברת את בעליה, ערום נכנס לה וערום יצא ממנה, ולואי שתהא יציאה כביאה.¹

מסכת יומא דף פו עמוד ב – בין הבית לבית הדין²

רב כאשר היה יוצא לדון דין, אמר כך: ברצון נפשו למות הוא יוצא,³ ורצון ביתו אין הוא עושה. וריקן לביתו הוא הולך.⁴ ולואי שתהא ביאה כיציאה.⁵

קהלת רבה ה יד – השועל והכרם⁶

גניבא אמר: (משל) לשועל שמצא כרם והיה מסויג מכל פינותיו. והיה שם נקב אחד וביקש להיכנס בו ולא היה יכול. מה עשה? צם שלושה ימים עד שכחש ותש ונכנס באותו הנקב. ואכל ושמן. בקש לצאת ולא יכל לעבור כלל. חזר וצם שלושה ימים אחרים עד שכחש ותשש וחזר למה שהיה – ויצא. כשיצא, הפך פניו והסתכל בו. אמר: כרם, כרם! מה טוב אתה ומה טובים הפירות שבתוכך. וכל מה שיש בך נאה ומשובח. ברם, מה הנאה יש ממך? כמו שאדם נכנס לתוכך כך הוא יוצא.⁷.

איוב פרק א פסוק כא – כניסה ויציאה מחיי העולם הזה

וַיֹּאמֶר עָרֹם יצתי יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ:⁸

קהלת רבה פרשה ז סימן ד – משל הספינות הבאות והמפליגות

… נולד אדם – מונין לו למיתה, מת – מונין לו לחיים. נולד אדם – הכל שמחין, מת – הכל בוכין. ואינו כן,⁹ אלא: נולד אדם ואין שמחין לו, שאין יודעין באיזה פרק ומעשים יעמוד, אם צדיק ואם רשע אם טוב ואם רע. ומת, הם צריכין לשמוח שנפטר בשם טוב ויצא מן העולם בשלום. משל לשני ספינות פורשות לים הגדול: אחת יוצאת מן הלמן¹⁰ ואחת נכנסת ללמן. היוצאת מן הלמן הכל שמחין והנכנסת ללמן לא שמחו לה. היה שם פקח אחד אמר להם: חילוף הדברים אני רואה. זו שהיתה יוצאה מן הלמן, לא צריכין לשמוח עמה, שאין יודעין באיזה פרק עומדת, כמה ימים מזדווגת לה, כמה עלעולין הן מזדווגות.¹¹ ושנכנסת ללמן הכל צריכין לשמוח שנכנסה לשלום. כך, מת אדם הכל צריכין לשמוח ולשבח שנפטר בשם טוב בשלום מן העולם, הוא ששלמה אמר: "ויום המות מיום הולדו".¹²

תשובות הגאונים – שערי תשובה סימן שמט – ביום טוב לא צריך

וששאלתם בליל י"ט אם אומרים ושמור צאתנו ובואנו? האי מלה לא אצטריך אלה¹³ ביומא דאית יציאה וביאה! שאני (שונה) יום טוב דלית ביה יציאה וביאה ואין אומרים מעתה ועד עולם:¹⁴

ספרא שמיני – מכילתא דמילואים אות ל – ביאה ויציאה מהמקדש

הריני דן: ירידה טעונה ברכה, וביאה טעונה ברכה: מה יציאה מעין עבודה אף ביאה מעין עבודה. מנין לביאה שהיא טעונה ברכה? ודין הוא¹⁵ ומה אם יציאה שאינה טעונה רחיצה טעונה ברכה, ביאה שטעונה רחיצה אינו דין שטעונה ברכה?! או חילוף:¹⁶ ומה אם ביאה שאינה טעונה ברכה טעונה רחיצה, יציאה שטעונה ברכה אינו דין שטעון רחיצה, לא אם אמרת בביאה שכן יצא מחול אל הקודש, תאמר ביציאה שכן יוצא מקודש לחול,¹⁷

מדרש הגדול פרשת תצוה כח ז – בקודש הקדשים

וכך היו כתובין: ראובן לוי יששכר נפתלי גד יהוסף על כתף הימנית. שמעון יהודה זבולון דן אשר בנימין על כתף השמאלית. וכל כך למה? כדי שתעמוד לו זכותן שלשבטים בכניסתו וביציאתו. בכניסתו אלו שמות שבחושן שנתון על לבו שלא יכוה מזיו השכינה. וביציאתו אלו שמות שבאפוד שנתון בין שתי כתפיו כדי שלא יכוה מזיו השכינה.¹⁸

גמרא יומא נג א – כהן גדול, שלמה בגבעון, תלמיד ורב

יצא ובא לו דרך כניסתו.¹⁹ מנא הני מילי? – אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אָמַר קְרָא: ״וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלִַם״ (דברי הימים ב ג יא).²⁰ וְכִי מָה עִנְיַן גִּבְעוֹן אֵצֶל יְרוּשָׁלַיִם? אֶלָּא: מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ מִגִּבְעוֹן לִירוּשָׁלַיִם, לְבִיאָתוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְגִבְעוֹן: מָה בִּיאָתוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְגִבְעוֹן — פָּנָיו כְּלַפֵּי בָמָה, כְּדֶרֶךְ בִּיאָתוֹ, אַף יְצִיאָתוֹ מִגִּבְעוֹן לִירוּשָׁלַיִם — פָּנָיו כְּלַפֵּי בָמָה, כְּדֶרֶךְ בִּיאָתוֹ.²¹

דברים לא ב – ממשה ליהושע

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.²²

מחלקי המים

מים אחרונים:.