מועדי ישראל

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מס' דשירה בשלח פרשה ג – זה אלי ואנוהו

"זה אלי ואנוהו" – ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוֹות לקונו? אלא אנוה לו במצות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפילה נאה (תפילין נאות).¹

פירוש בעל הטורים דברים פרק טז פסוק יג – נוי מהצומח

"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – רמז לנויי סוכה לעטרה בשבולים.²

מסכת שבת דף כב עמוד א – נוי הסוכה הוא מוקצה

בָּעוּ מיניה מרבי יהושע בן לוי:³ מהו להסתפק מנויי סוכה כל שבעה? … תניא: "סִכְּכָהּ כהלכתה, ועיטרה בקרמים ובסדינין המצויירין,⁴ ותלה בה אגוזים אפרסקין שקדים ורמונים ופרכילי ענבים, ועטרות של שבלים, יינות של שמנים וסלתות – אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג, ואם התנה עליהן – הכל לפי תנאו".⁵

מסכת ביצה דף ל עמוד ב – מבנה הסוכה לעומת נוי הסוכה

… תניא: רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה? – תלמוד לומר: "חג הסכות שבעת ימים לה' ", מה חג לה' – אף סוכה לה'.⁶ … סוכה דמצוה – לא מהני בה תנאה.⁷ – וסוכה דמצוה לא? והתניא: "סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבולים – אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם – הכל לפי תנאו!"⁸ – אביי ורבא דאמרי תרוייהו: באומר איני בודל מהם כל בין השמשות, דלא חלה קדושה עלייהו. אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו – אתקצאי לשבעה.⁹

רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו הלכה טז – יש קדושה בנוי הסוכה

וכן אוכלין ומשקין שתולין בסוכה כדי לנאותה אסור להסתפק מהן כל שמונה, ואם התנה עליהן בשעה  שתלאן ואמר איני בודל מהן כל בין השמשות הרי זה מסתפק מהן בכל עת שירצה, שהרי לא הקצה אותן ולא חלה עליהן קדושת הסוכה ולא נחשבו כמותה.¹⁰

מסכת סוכה דף י עמוד א – האם נוי מופלג ממעט את הסוכה?

משנה: פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הַנְּשָׁר,¹¹ או שפירס על גבי הקינוף פסולה, אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה.¹²

גמרא: אמר רב חסדא: לא שנו אלא מפני הַנְּשָׁר, אבל לְנָאוֹתָהּ – כשרה.¹³ … לימא מסייע ליה: "סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזין, שקדים, אפרסקין ורימונים, פרכילי ענבים ועטרות של שבולין, יינות שמנים וסלתות – אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם – הכל לפי תנאו". – דלמא מן הצד.¹⁴

אתמר: נויי סוכה אין ממעטין בסוכה. אמר רב אשי: ומן הצד ממעטין ¹⁵ … אתמר: נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה, רב נחמן אמר: כשרה, רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי: פסולה.¹⁶ רב חסדא ורבה בר רב הונא הזדמנו לביתו של ראש הגולה.¹⁷ הלינם רב נחמן בסוכה שְׁנוֹיֶיָהּ מופלגין ממנה ארבעה טפחים. שתקו ולא אמרו לו דבר. אמר (רב נחמן) להם: חזרו בהם חכמים משמועתם? – אמרו לו: אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין מן הסוכה.¹⁸

רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ה הלכה יח – עוד בדין נוי מופלג

היו נויי הסוכה מופלגין מִגַגָּהּ ארבעה טפחים או יתר – פסולה, שנמצא היושב שם כאילו אינו תחת הסכך אלא תחת הנויים שהן אוכלין וכלים שאין מסככין בהן.¹⁹

מסכת סוכה דף כח עמוד ב – כלים ומצעות הם מדין אחר

תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים – מַעֲלָן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה. מנא הני מילי? דתנו רבנן: תשבו כעין תדורו. מכאן אמרו: כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה.²⁰

שו"ת עטרת פז חלק א כרך ב – יורה דעה, הערות סימן ז הערה ד²¹

נשאלתי לפני זמן כביר בילדותי, אודות מנורות קטנות ושאר קישוטים הנפוצים למכירה לצורך קישוטי סוכה, אם מותר להשתמש בהם לצורך זה, משום שעיקרם של קישוטים אלו מיוצרים בבתי חרושת בחו"ל לצורך קישוט עץ האשוח, ביום חגם מולדו של שיקוצם הארור המתועב, אותו האיש ימש"ו.²²

ואמרתי, כי אפילו שיש בעיקרו של דבר זה של נוי הסוכה משום מצוה … מ"מ אין חשש לתלות קישוטים אלו אף על גב שמיוצרים בביהח"ר עבור יום חגם … כיון שהקישוטים הללו נעשו בתהליך יצור ע"י מכונות ללא כוונת אדם לעבודה זרה ממש, אף על פי שעל הקופסה מודפס שנעשו לצורך עבודה זרה אין זה אלא לפרסומת בעלמא ולכן יש להתירם … בתנאי שלא השתמשו בהם בפועל לצורך קישוט חגיהם.²³

חג שמח ומועדים לשמחה ולששון²⁴

מחלקי המים