מועדי ישראל

וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר: (ישעיהו ד ו).¹

וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר: (יונה ד ה).²

אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר: (תהלים קמד ד).³

מסכת סוכה דף ב עמוד א⁴

משנה: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה – פסולה ….

גמרא: מנא הני מילי? אמר רבה: דאמר קרא: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג מג), עד עשרים אמה – אדם יודע שהוא דר בסוכה, למעלה מעשרים אמה – אין אדם יודע שדר בסוכה, משום דלא שלטא בה עינא.⁵

רבי זירא אמר: מהכא: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" (ישעיהו ד ו), עד עשרים אמה – אדם יושב בצל סוכה, למעלה מעשרים אמה – אין אדם יושב בצל סוכה, אלא בצל דפנות.⁶

ורבא אמר: מהכא: "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג מב). אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה – אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה – אין אדם עושה דירתו דירת עראי, אלא דירת קבע.⁷

…. כולהו כרבה לא אמרי – ההוא ידיעה לדורות היא.⁸ כרבי זירא נמי לא אמרי – ההוא לימות המשיח הוא דכתיב. ורבי זירא: אם כן לימא קרא וחופה תהיה לצל יומם! ומאי וסוכה תהיה לצל יומם – שמעת מינה תרתי.⁹

מסכת סוכה דף ח עמוד ב

תנו רבנן: גנב"ך; סוכת גוים, סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת כותים, סוכה מכל מקום – כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה. מאי כהלכתה? – אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה. … דתנו רבנן: סוכת רקב"ש; סוכת רועים, סוכת קייצים, סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות, סוכה מכל מקום – כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה. מאי כהלכתה? – אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה.¹⁰

מסכת סוכה דף ו עמוד ב

"ושאין לה שלוש דפנות". תנו רבנן: שתים כהלכתן, ושלישית אפילו טפח. רבי שמעון אומר: שלוש כהלכתן, ורביעית אפילו טפח. ¹¹ במאי קמיפלגי? רבנן סברי: יש אם למסורת, ורבי שמעון סבר: יש אם למקרא …¹²

רב מתנה אמר: טעמיה דרבי שמעון מהכא: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר" (ישעיהו ד ו).¹³

תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק א הלכה א

רבנן דקיסרין שמעוּן טעמא דר' שמעון וטעמון דרבנן מן הדין קרייא: "וסוכה תהיה לצל יומם מחרב", הרי אחת. "ולמחסה ולמסתור", הרי שתים. "מזרם וממטר" – רבנן עבדין מזרם וממטר אחת. ר' שמעון עבד מזרם וממטר שתים. ותני כן שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח.¹⁴

קיצור שולחן ערוך סימן קלד

ולכתחילה צריכה שיהא אויר קצת בין הסכך כדי שיראו הכוכבים, ומכל מקום אם היתה מעובה שאין הכוכבים נראים כשרה, אבל אם היתה מעובה כל כך שאפילו אם יורדים גשמים הרבה אינם יורדים לתוכה אם כן הוי כעין בית ופסולה.¹⁵

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יד

"ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה" – סוכות ממש היו, דכתיב: "ויעקב נסע סוכתה" (בראשית לג יז), דברי רבי אליעזר.¹⁶ וחכמים אומרים: אין סוכות אלא מקום, שנאמר: "ויסעו מסוכות ויחנו באיתם" (במדבר לג ו). רבי עקיבא אומר: אין סוכות אלא ענני כבוד, שנאמר: "וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ונוגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה" (ישעיה ד ה). אין לי אלא לשעבר, לעתיד לבוא מנין? תלמוד לומר: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב וגו' " (שם שם ו), ואומר: "ופדויי ה' ישובון ושמחת עולם על ראשם" (ישעיה לה י).¹⁷

רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק מג¹⁸

"כי בסכות הושבתי את בני ישראל" – ענני כבוד, לשון רש"י. והוא הנכון בעיני על דרך הפשט, כי צוה שידעו הדורות את כל מעשי ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא ששכן אותם בענני כבודו כסוכה, כענין שנאמר: "וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה וסוכה תהיה לצל יומם מחרב וגו' " (ישעיה ד ה-ו).¹⁹ ומפני שכבר פירש שענן ה' עליהם יומם ועמוד האש בלילה, אמר סתם: "כי בסכות הושבתי" – שעשיתי להם ענני כבודי סכות להגן עליהם.²⁰

והנה צוה בתחילת ימות החמה בזכרון יציאת מצרים בחדשו ובמועדו, וצוה בזכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר, בתחילת ימות הגשמים. ועל דעת האומר סוכות ממש עשו להם (סוכה יא ב), החלו לעשותן בתחילת החורף מפני הקור כמנהג המחנות, ולכן צוה בהן בזמן הזה. והזכרון, שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה, והשם היה עמהם לא חסרו דבר.²¹

בראשית רבה פרשת וירא, פרשה מח סימן י

"יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וכו' " (בראשית יח ד-ב) – ר' אלעזר בשם ר' סימאי: אמר הקב"ה לאברהם: אתה אמרת "יוקח נא מעט מים" – חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבוא … אתה אמרת: "ורחצו רגליכם", חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבוא … אתה אמרת: "והשענו תחת העץ", חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבוא … בארץ מנין? "בסוכות תשבו שבעת ימים". לעתיד לבוא מנין? שנאמר: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב".²²

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב – פרשה אחרת

"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג מג). אמר להם הקב"ה לישראל: בני, היו אתם עושין את הסוכות ודרים בתוכה שבעת ימים, כדי שתהיו נזכרים הניסים שעשיתי לכם במדבר. ואעפ"י שאתם עושים את הסוכה, אין אתם גומלין אלא פורעין לו, שנאמר: "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג מג).²³

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים פרשה ב ד"ה ד"א וסוכה תהיה

דבר אחר: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" (ישעיה ד ו), כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה מסיך עליו מן המזיקין שלא יזיקו אותו, שכן הוא אומר: "באברתו יסך לך" (תהלים צא ד). דבר אחר: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" (ישעיה ד ו), כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אף הקב"ה נותן לו חלק לעתיד לבא בסוכתה של סדום.²⁴

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים פרשה ב ד"ה וסוכה תהיה לצל

"וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" (ישעיהו ד ו). זה שאומר הכתוב: "לה' הישועה על עמך ברכתך סלה" (תהלים ג ט). אמר ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם שלך היא להיות עושה ניסים וישועה לנו, שנאמר: לי"י הישועה (שם /תהלים ג'/). ומה עלינו להיות אומרים לפניך, שירים וזמרים. מה כתיב לכאן – "לה' ". וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, אותה שעה כשתעשה לנו נסים האלו אין אנו כפויי טובה אלא אף אנו אומרים שירים וזמרים. מה כתיב אחריו, "אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו" (ישעיה ה א).²⁵

חג שמח ומועדים לשמחה

מחלקי המים