מועדי ישראל

מים ראשונים: כבר נדרשנו למעמד הר סיני ולעשרת הדברות במספר דפים בחג שבועות ובפרשת יתרו ובמקצת גם בפרשת ואתחנן. כבר שם נגענו בנושא של דיבור ישיר מפי הקב"ה אל העם או דיבור באמצעות משה. אע"פ כן, נרצה להוסיף ולהתעמק בשאלה: מפי מי בדיוק שמעו ישראל את עשרת הדברות, כולן או מקצתן?

וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת וְאֶת־הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת־הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה דַּבֵּר־אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל־יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן־נָמוּת: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל־פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ: וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹהִים: (שמות כ טו-יח).¹

וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת־הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם: וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת־כְּבֹדוֹ וְאֶת־גָּדְלוֹ וְאֶת־קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי־יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וָחָי: וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם־יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת־קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ: כִּי מִי כָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ־הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי: קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: (דברים ה כ-כד).²

 

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ב – רוצים לשמוע מפי המלך

"ויגד משה את דברי העם אל ה' " (שמות יט ט).³ … רבי אומר: וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל, או מה אמרו ישראל למשה לאמר למקום? אלא אמרו: רצוננו לשמוע מפי מלכנו, לא דומה שומע מפי פרגוד לשומע מפי המלך. אמר המקום: תן להם מה שבקשו – "בעבור ישמע העם בדברי עמך". – דבר אחר: אמרו רצוננו לראות את מלכנו – לא דומה שומע לרואה. אמר לו המקום: תן להם מה שבקשו: "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני".⁴

שמות רבה פרשה כח סימן ג – שמא יסתפקו מי אמר, הקב"ה או משה?

"וישב משה את דברי העם אל ה' ". אותה שעה בקש הקב"ה ליתן להם את התורה ולדבר עמהם, והיה משה עומד. אמר הקב"ה: מה אעשה מפני משה? אמר ר' לוי: משל למלך שבקש לעשות אֶפִּיטַגְמָטָא חוץ מדעתו של אֶפַּרְכּוֹס.⁵ אמר לו: עשה דבר פלוני. אמר לו: כבר נעשית. ושוב אמר לו: לך קרא לפלוני סִינְקְלֵיטִיקוֹס ויבוא עמך. עד שהוא הולך עשה המלך מה שביקש. כך ביקש הקב"ה ליתן עשרה דברות. היה משה עומד מצדו. אמר הקב"ה: אני גוֹלֶה להם את הרקיע ואומר: "אנכי ה' אלהיך" והם אומרים: מי אמר הקב"ה או משה? אלא יֵרֵד משה ואח"כ אני אומר: "אנכי ה' אלהיך". כך אמר הקב"ה למשה: "לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם". אמר לו: כבר הקדשתים, שנאמר: "כי אתה העדותה בנו לאמר וגו'". אמר לו: לך רד ועלית אתה ואהרן עמך. עד שמשה יורד נגלה הקב"ה, שנאמר: "וירד משה אל העם", מיד: "וידבר אלהים".⁶

שיר השירים רבה פרשה א (סימן ג, סימן יד) – שומעים לתינוק מה שהוא מבקש

רבי יוחנן פתר קרייה⁷ בישראל בשעה שעלו להר סיני: למלך שמבקש ליקח לו אשה בת טובים ובת גנוסיא.⁸ שלח אצלה שליח, דיבר לה. אמרה: איני כדאית לשפחתו, אלא רצוני לשמוע מפיו. כיון שחזר אותו השליח אל המלך היו פניו שוחקות ושיחותיו אינן נשמעות למלך. המלך שהיה פקח, אמר: זה פניו שוחקות דומה שקבלה עליה, ושיחותיו אינן נשמעות לי דומה שאמרה רצוני לשמוע מפיו. כך ישראל היא בת טובים, השליח זה משה, המלך זה הקב"ה. בשעה ההיא: "וישב משה את דברי העם אל ה' " (שמות יח ט). ומה תלמוד לומר: "ויגד משה את דברי העם אל ה' "? אלא על ידי שנאמר: "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" – "ויגד משה את דברי העם אל ה' ". אמר ליה: כך תבעו. אמר ליה ושמעון למיינוקא מה דהוא בעי.⁹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ט – שמעו את כל עשרת הדברות מפי הקב"ה

"ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה". מגיד שלא היה בהם כח לקבל יותר מעשרת הדברות, שנאמר: "אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו" (דברים ה כב), אלא: "קרב אתה ושמע" (שם כד).¹⁰

מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהם המקום נביאים, שנאמר: "נביא אקים להם" (דברים יח יח) – נביא עתיד אני להעמיד מהם, אלא שקדמו הם בזכות, שנאמר: "ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו" (שם שם יז); אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם.¹¹

מסכת שבת דף פח עמוד ב – שמעו, מתו וחיו ושמעו עוד

ואמר רבי יהושע בן לוי: כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל, שנאמר: "נפשי יצאה בדברו" (שיר השירים ה ו).¹² ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן, דיבור שני היאך קיבלו? – הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים, והחיה אותם, שנאמר: "גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ" (תהלים סח י).¹³ ואמר רבי יהושע בן לוי: כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה חזרו ישראל לאחוריהן שנים עשר מיל, והיו מלאכי השרת מדדין אותן, שנאמר: "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח יג)  אל תיקרי ידֹדוּן אלא ידָדוּן.¹⁴

שיר השירים רבה פרשה א (וילנא ב, דונסקי יג) – ישקני מנשיקות פיהו¹⁵

"ישקני מנשיקות פיהו". אמר רבי יוחנן: מלאך היה מוציא הדיבור מלפני הקב"ה, על כל דיבור ודיבור, ומחזירו על כל אחד ואחד מישראל ואומר לו: מקבל אתה עליך את הדיבור הזה? כך וכך דינין יש בו, כך וכך עונשין יש בו, כך וכך גזרות יש בו, כך מצוות וכך קלים וחמורים יש בו, כך וכך מתן שכר יש בו. והיה אומר לו ישראל: הן. וחוזר ואומר לו: מקבל אתה אלוהותו של הקב"ה? והוא אומר לו: הן והן. מיד היה נושקו על פיו. זהו שכתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת" (דברים ד לה) – על ידי שליח.¹⁶

ורבנן אמרין: הדיבור עצמו היה מחזר על כל אחד ואחד מישראל ואומר לו: מקבלני אתה עליך? כך וכך מצוות יש בי, כך וכך דינין יש בי, כך וכך עונשין יש בי, כך וכך גזרות יש בי, כך וכך מצוות יש בי, כך וכך קלין וחמורין יש בי, כך וכך מתן שכר יש בי. והוא אומר: הן והן, מיד הדיבור נושקו על פיו ולמדו התורה. זהו שכתוב: "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (דברים ד ט). דברים שראו עיניך איך היה הדבור מדבר עמך.¹⁷

דבר אחר:¹⁸ "פן תשכח את הדברים" – שני דיבורים שמעו ישראל מפי הקב"ה … ר' יהושע בן לוי ורבנין. ר' יהושע אומר: ב' דברות שמעו ישראל מפי הקב"ה: אנכי ולא יהיה לך, הדא הוא דכתיב: "ישקני מנשיקות פיהו" – ולא כל הנשיקות.¹⁹ ורבנין אמרין: כל הדברות שמעו ישראל מפי הקב"ה. רבי יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר: טעמין דרבנין: אחר כל הדברות כתיב: "דבר אתה עמנו ונשמעה". מה עביד לה רבי יהושע בן לוי? פליג, שאין מוקדם ומאוחר בתורה.²⁰

וכיצד היה הדיבור יוצא מפי הקב"ה? … ר' שמעון בן יוחאי אומר: מלמד שהיה הדיבור יוצא מימינו של הקב"ה לשמאלן של ישראל וחוזר ועוקף את מחנה ישראל שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל וחוזר ומקיף מימינן של ישראל לשמאלו של הקב"ה והקב"ה מקבלו מימינו וחוקקו על הלוח. וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו. לקיים מה שנאמר: "קול ה' חוצב להבות אש" …²¹

אמר ר' ברכיה: שנה לי ר' חלבו: הדיבור עצמו היה נחקק מאליו. וכשהוא נחקק, הולך קולו מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "קול ה' חוצב להבות אש". אמרתי לרבי חלבו: והא כתיב: "כתובים באצבע אלהים" (שמות לא יח).²² אמר לי חנוקה, סברת לחנקני?²³ אמרית ליה: ומהו דין דכתיב: "לוחות אבן כתובים באצבע אלהים"? אמר לי: כתלמיד שהוא כותב ורבו מיישב על ידו.²⁴

 

רבי יהושע בן לוי ורבנין. רבי יהושע אומר: ב' דברות שמעו ישראל מפי הקב"ה: אנכי ולא יהיה לך … ורבנין אמרין כל הדברות שמעו ישראל מפי הקב"ה …²⁵ – או אינו מדבר: "דבר אתה עמנו ונשמעה" אלא לאחר שנים ושלושה דברות?²⁶ ר' עזריה ורבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי – תפסו שיטתיה. אמרי: כתוב: "תורה צוה לנו משה" – כל התורה כולה שש מאות ושלש עשרה מצות הוי. בגימטריא "תורה" עולה שש מאות ואחת עשרה מצות דבר עמנו משה. ברם "אנכי ולא יהיה לך" לא שמענו מפי משה אלא מפי הקב"ה, הוי: "ישקני מנשיקות פיהו".²⁷

גמרא הוריות ח ע"א – מקור תנאי לשיטת שני הדברות

דבי רבי תנא: אמר קרא: "אשר דבר ה' אל משה" (במדבר טו כב), וכתיב: "אשר צוה ה' אליכם ביד משה" (שם כג) – איזו היא מצוה שהיא בדיבורו של הקב"ה וצוה על ידי משה? הוי אומר: זו עבודת כוכבים, דתנא רבי ישמעאל: אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום.²⁸

 

שמות רבה מג ה פרשת כי תשא – הסניגוריה של משה בחטא העגל

"ויחל משה את פני ה' אלוהיו" (שמות לב יא). אמר ר' יהושע בן לוי בשם ר' שמעון בר יוחאי: פתח של תשובה פתח לו הקב"ה למשה בסיני: "אנכי ה' אלהיך". למה? בשעה שעשו ישראל העגל, היה משה מפייס את האלהים ולא היה שומע לו. אמר לו: אפשר שלא נעשה בהם מדת הדין על שבטלו את הדיבור?! אמר משה: ריבון העולם, כך אמרת בסיני: "אנכי ה' אלהיך" – "אלהיכם" לא נאמר. לא לי אמרת "אנכי ה' אלהיך"?!  שמא להם אמרת?! ואני בטלתי את הדבור?! בתמיהה.²⁹

רמב"ן שמות פרק כ פסוק ז – מחלוקת גם בפרשני המקרא

והנה לשון הכתוב הזה "את שם ה' אלהיך", כאילו משה ידבר. וכן בכל הדברות אחרי כן, ובשנים הפסוקים הראשונים השם ידבר: "אנכי … אשר הוצאתיך, על פני, כי אנכי, לאוהבי ולשומרי מצותי". ומפני זה אמרו רבותינו ז"ל (מכות כד א) אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, שהם עיקר הכל.³⁰ ורבי אברהם הקשה כי הכתוב אמר (לעיל פסוק א) "וידבר אלהים את כל הדברים האלה", ומפורש מזה: "את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם" (דברים ה יט). ושם כתוב עוד "ויכתבם על שני לוחות אבנים", כי כאשר אמרם אל כל קהלכם כן כתבם על הלוחות.³¹

ואני אפרש לך קבלת רבותינו. בודאי שכל עשרת הדברות שמעו כל ישראל מפי אלהים כפשוטו של כתוב, אבל בשני הדברות הראשונות היו שומעים הדבור ומבינים אותו ממנו כאשר יבין אותם משה, ועל כן ידבר עמהם כאשר ידבר האדון אל עבדו, כמו שהזכרתי. ומכאן ואילך בשאר הדברות, ישמעו קול הדבור ולא יבינו אותו. ויצטרך משה לתרגם להם כל דבור ודבור עד שיבינו אותו ממשה. וכך הם מפרשים: "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (לעיל יט יט). ועל כן היו בהם דברי ה' עם משה שיאמר להם כן. והכונה היתה בזה כדי שיהיו כולם נביאים באמונת ה' ובאיסור ע"ז, כאשר פירשתי (שם ט), לפי שהם העיקר לכל התורה והמצות, כמו שאמר: "הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים" (דברים ד י). אבל בשאר הדברות יקבלו מפי משה ביאורן עם שמיעתם קול הדברים, ובשאר המצות יאמינו במשה בכל.³²

חג שמח ולימוד מחכים ומהנה

מחלקי המים

מים אחרונים: תם ולא נשלם. כל אחד מוזמן להציע את רעיונו מה עומד בבסיס המחלוקת אם בני ישראל שמעו את כל עשרת הדברות מפי הגבורה או רק את שתיים הראשונות. והרוצה להעמיק עוד, מוזמן לעיין בניתוח היסודי והמקיף שכתב בנושא זה ברוך יעקב שוורץ: 'אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום' עיון בדרך היווצרותו של פירוש.