מועדי ישראל

מים ראשונים: זה מכבר קנה הביטוי "מהדרין מן המהדרין" שביתה ונוכחות ניכרים במחוזותינו, החל מענייני כשרות המזון, דרך טליתות ותפילין, מזוזות ומחזורים וכלה בארבעת המינים, פריטי ליל הסדר ועוד. ושמא גם חזנים, מוהלים, דרשנים ושאר משמשים בקודש. והגדילו לעשות אלה שמכריזים: "ויכולים לצאת ידי חובה באלה / בזה … גם למהדרין מן המהדרין", והרי פשיטא שהידור הוא מעבר לדין קיום המצווה ויציאת ידי חובה. מה מקור ביטוי זה? איך התגלגל במהלך הדורות? מה לו ולחנוכה?

מסכת שבת דף כא עמוד ב – המקור בחנוכה¹

תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו.² והמהדרין – נר לכל אחד ואחד.³ והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.⁴ אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא,⁵ רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דבית שמאי – כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל – כנגד ימים היוצאין.⁶ וחד אמר: טעמא דבית שמאי – כנגד פָּרֵי החג, וטעמא דבית הלל – דמעלין בקודש ואין מורידין.⁷ אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו – כנגד פָּרֵי החג, וזה נותן טעם לדבריו – דמעלין בקודש ואין מורידין.⁸

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר חנוכה – הציטוט להלכה

ותנו רבנן: מצות חנוכה, נר איש וביתו. והמהדרין, נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: ביום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים: ביום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. והלכה כבית הלל.⁹

תוספות מסכת שבת דף כא עמוד ב – הבסיס הוא נר איש וביתו

והמהדרין מן המהדרין – נראה לרבינו יצחק, דבית שמאי ובית הלל לא קיימי אלא אָנֵר איש וביתו.¹⁰ שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים. אבל אם עושה נר לכל אחד, אפילו יוסיף מכאן ואילך, ליכא היכרא, שיסברו שכך יש בני אדם בבית.¹¹

רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכות א-ג – מצוה מן המובחר כנגד המנהג הפשוט

כמה נרות הוא מדליק בחנוכה? מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד, בין שהיו אנשי הבית מרובין בין שלא היה בו אלא אדם אחד. והמהדר את המצוה, מדליק נרות כמנין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים.¹² והמהדר יתר על זה ועושה מצוה מן המובחר, מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה הראשון, ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד.¹³ כיצד? הרי שהיו אנשי הבית עשרה, בלילה הראשון מדליק עשרה נרות ובליל שני עשרים ובליל שלישי שלושים עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונים נרות.¹⁴

מנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכין נר בכל לילה ולילה עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונה נרות בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד.¹⁵

מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון – סיוע לשיטת הרמב"ם¹⁶

מצות נר חנוכה נר אחד לכל בית. והמהדרין – נר אחד לכל נפש. והמהדרין מן המהדרין, מוסיפין נר לכל נפש ונפש לכל לילה. בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך וכו'.¹⁷

יהונתן מלוניל על הרי"ף שבת ט ע"ב (לפי דפי הרי"ף) – עוד כשיטת הרמב"ם¹⁸

"נר איש וביתו", כלומר, נר אחד יספיק לו ולכל בני ביתו ואפילו הם עשרה. והמהדרין, מכבדין את המצות ושמחין בהן – נר לכל אחד ואחד, מבני ביתו. וכן כל ימי החנוכה סגי בנר אחד.¹⁹ והמהדרין מן המהדרין, מוסיף בכל לילה ולילה ויכפול וישלש עד שיעשה בסוף שמונה לכל אחד ואחד מבני ביתו … מפני פרסומא ניסא.²⁰

שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעא סעיף ב – כשיטת תוספות²¹

כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל האחרון יהיו שמונה.²² ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר.²³

הגה:²⁴ ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק (הרמב"ם), וכן המנהג פשוט; ויזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד, כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג).²⁵

מסכת בבא קמא דף ט עמוד ב – הידור מצווה כללי

אלא אמר ר' זירא: בהידור מצוה – עד שליש במצוה. בעי רב אשי: שליש מלגיו או שליש מלבר? תיקו.²⁶ במערבא אמרי משמיה דרבי זירא: עד שליש משלו, מכאן ואילך משל הקב"ה.²⁷

בית הלוי חנוכה – הידור הנס

והמהדרין מן המהדרין וכו'. הנה הא דמצינו במצוה זו הידור ויותר הידור. הנראה משום דעיקר הנס תכליתו היה רק משום הידור מצוה לחודא ולא משום עיקר המצוה. דהרי היה בפך שמן להדליק בו לילה אחת והרי היו יכולים לעשות פתילות דקות ביותר שתהיה הפתילה חלק שמינית מן מה שהיה רגיל להיות בכל יום מקודם והיה מספיק לשמונה ימים, והיה מקיים עיקר המצוה דהרי אין שיעור לעובי הפתילות. וכל הנס היה רק משום הידור מצוה, שיהיו הנרות יפים כמו שהיו מקודם. וע"כ תיקנו חכמים במצוה זו הידורים יותר מבכל מצוה.²⁸

שו"ת אורח משפט אורח חיים סימן קח – שמן שומשמין בפסח

הכשר ב"ה. עה"ק יפו והמושבות תובב"א.

הננו להודיע בזה לאחינו בית ישראל ששמן שומשמין של פסח שנעשה בבית הבד של האחים ברסלב הוא מנוקה מכל חשש תערובות חמץ, ומשומר מכל ביאת מים באופן שאין בו שום חשש מנהג מלאוכלו בפסח. ומותר להשתמש בשמן שומשמין הנ"ל בחג המצות הבעל"ט בשנה זו ביחוד אחר טיגונו בנהוג /כנהוג/ גם המהדרין מן המהדרין. יאכלו ענוים וישבעו וישמחו בחג הק' הבעל"ט בתנובת ארץ חמדתנו ומעשה ידי אחינו המכשירים אותה בטוב טעם ודעת.

ולראיה הונח חותם בד"צ בפקודת מרן הגאון הגדול והרה"ג בד"צ שליט"א פעה"ק יפו ת"ו יום ב' אדר שנת התרס"ט.²⁹

שבת שלום ושמחת חנוכה

מחלקי המים