מועדי ישראל

מים ראשונים: מהי חנוכה? מה מהותו של חג החנוכה בכלל, על מה ולמה החגיגה, על מה בדיוק אומרים הלל השלם ולמה נקבע לשמונה ימים? יש לנו חגים של יום אחד, של שבעה ימים (פסח) וגם עדות מהמקרא על חנוכת בית ראשון שנמשכה 14 יום, כפי שנראה להלן. הקרוב ביותר למספר שמונה הוא חג הסוכות שאמנם מעיקרו הוא שבעה ימים, אך שמיני עצרת הדבוק לו עשוי ליצור חג של שמונה ימים (ראו הדיון בגמרא ראש השנה ד ע"ב לגבי מעמדו של שמיני עצרת). אך אנחנו מקדימים את המאוחר. נחזור לשאלתנו הראשונה: מאי חנוכה?

מסכת שבת דף כא עמוד ב – נס השמן

מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן¹ שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.²

בית הבחירה (מאירי) מסכת שבת כא ע"ב – מהלך שמונה ימים

ונחזור לענין הנס והוא שפך זה לא היה בו להדליק אלא לילה אחת, והדליקו ליל כ"ה שהיה יום ראשון לנס ומחרתו הלכו לתקוע שמשם היו לוקחין שמן למקדש, וכמו שאמרו: "תקוע אלפא לשמן" (מנחות פרק ח משנה א). רוצה לומר: ראשון ומבכר כמו אלף שהיא אות ראשונה.³ והיה שם מהלך ד' ימים וכתשו שם ביום מהלכן וכתשו זיתים בטהרה והוציאו שמן טהור וחזרו ושמן הפך לא כלה עד שהיה להם זה שהדליקו בו.⁴

מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון – תוספת ימי שיקום המקדש⁵

בעשרין וחמשה ביה יום חנכתא תמניא יומין דילא למספד בהון.⁶ שכשנכנסו יונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא. ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים.⁷ ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים …⁸ וכן מצינו בחנוכה שעשה שלמה שלא עשאה אלא שבעת ימים, שנאמר: "כי חנוכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים" (דברי הימים ב ז ט). מה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח וסדוהו בסיד ותקנו בו כלי שרת והיו מתעסקים שמונה ימים.⁹

פסיקתא רבתי (איש שלום) – המנורה החשמונאית הראשונית¹⁰  

פיסקא ב מזמור שיר חנוכת הבית לדוד – ילמדנו רבנו: נר של חנוכה מאימתי היא מצוותו? … משתשקע החמה עד שתסלק רוב הרגל מן השוק … ולהיכן הן מדליקין? … ולמה מדליק נרות בחנוכה? אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון, שנאמר: "וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן" (זכריה ט יג),¹¹ נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות.¹²

פיסקא ג – ביום השמיני נשיא לבני מנשה – ילמדנו רבינו: נר של חנוכה שהותר (הותיר) שמן, מהו צריך לעשות לו? לִמְדונו רבותינו: נר של חנוכה שהותר שמן ביום הראשון, מוסיף עליו שמן ומדליקו ביום השני. ואם הותר ביום שני, מוסיף עליו ומדליקו ביום השלישי. וכן בשאר כל הימים. אבל אם הותר ביום השמיני, עושה לו מדורה ושורפה בפני עצמו. למה? כיון שהוקצה למצוה אסור להשתמש הימנו.

לא יאמר אדם: איני מקיים מצות זקינים הואיל ואינם מן התורה.¹³ אמר לו הקב"ה: לאו בני, אלא כל מה שהם גוזרים עליך קיים, שנאמר: "על פי התורה אשר יורוך" (דברים יז יא).¹⁴

פיסקא ו – ותשלם כל המלאכה – …¹⁵ את מוצא זאת החנוכה שאנו עושים זכר לחנוכת בית חשמונאי על שעשו מלחמה ונצחו לבני יוון ואנו עכשיו מדליקין.¹⁶ וכן בשעה שנגמרה מלאכת המשכן עשו חנוכה כמו שכתב: "זאת חנוכת המזבח" (במדבר ז פד).¹⁷ ואף בית המקדש בשעה שנבנה, עשו לו חנוכה, כמה שכתב: "ויחנכו את בית ה' המלך וכל ישראל" (מלכים א ח סג). אימתי חינכו? בשעה שנגמרה כל מלאכתו, מניין? ממה שקראו בנביא: "ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה' " (שם ז נא).¹⁸

ספר מקבים א פרק ד – ביום אשר חללו היוונים עשו שמונה ימים¹⁹

וישכימו בבוקר החמישה ועשרים בחודש התשיעי, הוא חודש כסליו, בשנה השמונה וארבעים ומאה. ויעלו קרבן כחוק על גבי מזבח העולה החדש אשר עשו. בזמן וביום אשר בו חללו אותו הגויים, ביום ההוא נחנך בשירים ובקתרוסים, בכינורות ובמצלתיים. ויפלו כל העם על פניהם, וישתחוו, ויודו לשמים אשר הצליחו בידם. ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה, ויעלו עולות בשמחה ויזבחו זבחים שלמים ותודה … ויקבעו יהודה ואחיו וכל עדת ישראל, כי יוחגו ימי חנוכת המזבח בזמניהם, מידי שנה בשנה, ימים שמונה, מן החמישה ועשרים בחודש כסליו בשמחה ובששון.²⁰

ספר מקבים ב פרק י פסוקים ה-ז – זכר לחג הסוכות²¹

וקרה שביום אשר בו חולל המקדש בידי הגויים, ביום ההוא היה גם טיהור ההיכל, ביום עשרים וחמישה בחודש ההוא, הוא כסלו: ובשמחה הם חגגו שמונה ימים באורח של חג הסוכות, בזוכרם שלפני זמן קצר הם עשו את חג הסוכות כשהם רועים במערות כדרך החיות: לכן, בהחזיקם מטות וענפים רעננים וגם כפות תמרים, הם העלו מזמורים למי שהצליח את דרכם לטיהור מקומו: והם קבעו בצו משותף ובהחלטה לכל עם היהודים, לחגוג את הימים האלה שנה בשנה.²²

יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), קדמוניות היהודים – חג האורים

ויהודה חגג עם בני עירו את חידוש הקרבנות בבית המקדש במשך שמונה ימים … וגדולה כל כך הייתה חדוותם על חידוש מנהגיהם … עד שחוקקו חוק לדורות אחריהם לחוג את חידוש העבודה במקדש במשך שמונה ימים. ומאותו הזמן ועד היום הננו חוגגים את החג וקוראים לו חג האורים. ונראה לי שנתנו את הכינוי הזה לחג, משום שאותה הזכות (לעבוד את אלוהינו) הופיעה לנו בלי שקיווינו לה.²³

מסכת עבודה זרה דף ח עמוד א – קשר בראשיתי לתקופת השנה

משנה: ואלו אידיהן של עובדי כוכבים: קלנדא, וסטרנורא וקרטסים ויום גנוסיא של מלכים …

גמרא: אמר רב חנן בר רבא: קלנדא – ח' ימים אחר תקופה,²⁴ סטרנורא – ח' ימים לפני תקופה …

תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפילה]. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים.²⁵

בראשית רבה פרשה יא סימן ב – האדם מעלה את האור

כיון ששקעה החמה במוצאי שבת, התחיל החושך ממשמש ובא. נתיירא אדם הראשון, שנאמר: "אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי" (תהלים קלט יא)²⁶ – תאמר אותו שכתוב בו: "הוא ישופך ראש" (בראשית ג טו) בא להזדווג לי? מה עשה הקב"ה? זימן לו שני רעפים והקישם זה לזה ויצאה האוּר ובירך עליה. זהו שכתוב: "ולילה אור בעדני" (שם). מה ברך עליה? בורא מאורי האש.²⁷

מסכת ביכורים פרק א משנה ו – הזית החותם את סדרת הביכורים

מעצרת ועד החג מביא וקורא. מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא. רבי יהודה בן בתירא אומר: מביא וקורא.²⁸

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בהעלותך – חנוכה בפרשת המועדות

למה נאמר (ויקרא כד) ויקחו אליך שמן זית זך לפרשת המועדים?²⁹ מלמד שהיו ישראל עתידין לחדש יום טוב להם על עסק השמן. ואיזה זה? זו חנוכה.³⁰

שבת שלום וחג אורים שמח

מחלקי המים

מים אחרונים: מפי עמוס חכם ז"ל שמעתי שהמספר שמונה קשור להוותנו גם בסופה של מלכות חשמונאי. יום י' בטבת, שבו עפ"י מסורות שונות החל השלב הסופי במצור על ירושלים (בשני הבתים), חל שמונה ימים לאחר "ימי שמונה" של חנוכה. ראו דברינו בית חשמונאי שם הבאנו את החשבון המלא. מדינת ישראל ותקומת העם היהודי בימינו הוא האור החדש, הוא התקווה המחודשת והמתחדשת אחרי אלפיים שנות גלות שהסתיימו בשואת אירופה הנוראה. לכשנזכה בע"ה ליום העצמאות ה- 81 של מדינת ישראל – נעבור את ימיה של מלכות החשמונאים. יהי רצון שנזכה לשמור על האור שזכינו לו בדורנו ונוסיף להעלותו ולחזקו בעת העלותנו את נרות חנוכה ונרות שבת – חנוכתם ושבתם גם יחד.