כל הנערים וקול הנערים בראש השנה | מחלקי המים

מועדי ישראל

חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
סוכות
קהלת
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
ליל הסדר
שיר השירים
פסח
שבת הגדול
שבת וראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבת וראש חודש
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת וראש חודש
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב

כל הנערים וקול הנערים בראש השנה

ראש השנה, תשפ"ד

עדכון אחרון: 24/11/2025

בראשית פרק כא קריאת התורה ביום א' – ישמעאל

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ:

בראשית רבה נג יד פרשת וירא: "באשר הוא שם" – בזכות עצמו. יפה תפילת החולה לעצמו יותר מכל. "באשר הוא שם", אמר רבי סימון: קפצו מלאכי השרת לקטרגו, אמרו לפניו: ריבון העולמים, אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא, אתה מעלה לו באר?1 אמר להם: עכשיו מה הוא, צדיק או רשע? אמרו לו: צדיק. אמר להם: איני דן את האדם אלא בשעתו.2.

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק מז: "ג' בכו ושמע הקב"ה בכיתם. ואלו הן. הגר. ועשו. וחזקיהו. הגר מנין? שנאמר: "ותשא את קולה ותבך" (בראשית כא טז). ומנין ששמע הקב"ה קול בכיתה? שנאמר: "כי שמע ה' את קול הנער באשר הוא שם: קומי שאי את הנער" (שם שם יח).3

בראשית פרק כב קריאת התורה ביום ב' – יצחק

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם: … וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: (בראשית כב ו-ח).4

רש"י בראשית כב ו – וילכו שניהם יחדיו הראשון: "וילכו שניהם יחדיו" – אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את בנו היה הולך ברצון ושמחה, כיצחק שלא היה מרגיש בדבר.

רש"י בראשית כב ח – וילכו שניהם יחדיו השני: אלהים יראה לו השה – כלומר יראה ויבחר לו השה. ואם אין שה – לעולה בני. ואף על פי שהבין יצחק שהוא הולך לישחט, וילכו שניהם יחדו בלב שוה.5

וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן מ: כך אמר לו הקב"ה לאברהם: קח נא את בנך – מיד: ויבן שם אברהם את המזבח וגו' וישלח אברהם את ידו, צווח לו המלאך: אל תשלח ידך אל הנער. אמר לו אברהם: לא אמרת לי קח נא?6 א"ל: שמא אמרתי לו לשוחטו?! הוי: "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה" (תהלים פט לה). כך שנו רבותינו: "אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי (ירמיה יט ה) – לא צויתי ליפתח שיקריב את בתו, ולא דברתי למלך מואב שיקריב את בנו, ולא עלתה על לבי לומר לאברהם שישחוט את בנו".7.

שמואל א פרק א הפטרת יום א' – שמואל

אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ:

מסכת ברכות דף לא עמוד ב: אמר ליה: מימר שפיר קא אמרת, מיהו, מורה הלכה בפני רבך את – וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. אתיא חנה וקא צוחה קמיה: אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו'. אמר לה: שבקי לי דאענשיה, ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה. אמרה ליה: אל הנער הזה התפללתי.

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף יג עמוד א: כי הא דא"ר יהודה: מאי דכתיב [ש"א א] אל הנער הזה התפללתי? הוה ליה למימר אל הבן הזה התפללתי! אלא אמרה חנה: יהי רצון שבשעה שיגדל ישתדל בעבודת המקום כמו עכשיו שהוא נער. וכל אדם שיזכה להיות בזקנותו כמו בנערותו יזכה למעלת שמואל הנביא".8

ירמיהו פרק לא הפטרת יום ב' – אפרים

הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה':

מדרש תנחומא פרשת תצוה סימן א – קול של תינוק: אמר ר' יודן: אימתי הבן חביב על אביו?9 כשמתחיל להשיח. וכן הוא אומר: "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים" (ירמיה לא) – מהו ילד שעשועים? כבן שלש כבן ארבע שהוא מתחיל להשיח ומשתעשע לאביו.10

דור הבנים והבנות עומד במרכז קריאות התורה וההפטרה של שני ימי ראש השנה. כל הנערים וקולם. הם שימשיכו את שרשרת הדורות משנה לשנה. הם בראש מחשבותינו, בלב רגשותינו ובמעיין תפילותינו.

שנה טובה

מחלקי המים

הערות שוליים

  1. ולא באר סתם, אלא אותה באר פלאית שנבראה עם עוד עשרה דברים בין השמשות של סוף מלאכת ששת ימי הבריאה וכניסת השבת (מסכת אבות פרק ה משנה ו) – אותה באר מרים הפלאית שהתגלגלה עם בני ישראל ארבעים שנה במדבר – נגלתה תחילה לישמעאל ולהגר. ראו פרקי דרבי אליעזר פרק כט: "ושם נפתחו להם הבאר שנבראת בין השמשות". ועל בני ישמעאל שהמיתו את בני ישראל בצמא כשאלה יצאו בגלות, ראו תנחומא יתרו ה.
  2. ובירושלמי ראש השנה פרק א הלכה ג: "אין הקב"ה דן את האדם אלא בשעה שהוא עומד בה". ובמדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ה מי שניצל בזכות עיקרון זה הוא גם ירבעם בן נבט שהחטיא מאד את ישראל וזכה לעסוק במעשה מרכבה ביחד עם אחיה השילוני: " ... וישבו שניהם יחדו - שישבו לברר מעשי מרכבה. ועמדו מלאכי השרת לפני הקב"ה ואמרו לפניו: רבש"ע, אדם שהוא עתיד להעמיד שני עגלים, אתה מגלה לו מעשה מרכבה? אמר להן: עכשיו מה הוא, צדיק או רשע? אמרו לו: צדיק. אמר להן: איני דן את האדם אלא לפי שעתו".
  3. שמע ה' את קול הנער, שהרי שמו הוא ישמעאל. ומי הוא שנתן לו שם זה? המלאך בגירושה הראשון של הגר, בפרשת לך לך, ככתוב: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ: (בראשית טז יא)".
  4. פתחה פרשת העקידה גם היא ב"נער". אך בהמשך "בני" ו"אבי", ללמדך שבמהלך הדרך צפו ועלו מחשבות ורגשות. הקול היחידי של יצחק נשמע בפסוק: "הנה האש והמאכלת ואיה השה לעולה":. ואחרי העקדה, נשמע קולו של יצחק? כבר הקדשנו לנושא שתיקתו של יצחק לאורך כל העקדה, שני דפים. ראו איפה יצחק בעקידה חלק א' וחלק ב'. וכאן נביא את הדברים בקצרה ובתמצית.
  5. ראו עוד פירוש רד"ק בראשית כב ח, כיצד יצחק מקבל את הדין באהבה ובהכנעה: "אלהים יראה לו השה לעולה בני - ענה לו מענה שיוכל אדם להבינו לשני פנים: האחד, שיהיה "בני" תשובת הקריאה כמו "הנני בני". כלומר: בני, אלהים יראה לו השה, רוצה לומר: הוא יודע מי יהיה השה והוא יזמיננו לנו. והשני, אלהים יראה לו השה לעולה. ומי הוא השה? בני הוא. ויצחק הבין כי הוא יהיה השה, לפיכך אמר: "וילכו שניהם יחדיו", כלומר בלב אחד, כי קבל הבן מאהבה למסור נפשו לאל ולהקריבו לפניו". בכל מהלך העקדה אין קולו של יצחק נשמע. רק המדרש נותן לו קול בעת המפגש עם שרה אמו - קול של צער ובכי מר כאשר (עפ"י המדרש) הוא מספר לשרה את אשר אירע: "נטלני אבא והעלני הרים והורידני גבעות והעלני לראש הר אחד, ובנה מזבח וסידר את המערכה והעריך את העצים והעקידני על גבי המזבח ונטל את הסכין בידו לשחטני. אילולי שאמר לו הקב"ה: אל תשלח ידך אל הנער כבר הייתי שחוט". ראו דברינו חיי שרה – מחיר העקידה.
  6. יש לקרוא את הפסוק במלואו: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". "והעלהו לעולה" אמרת, טוען אברהם!
  7. לא כאן המקום להיכנס לעובי הקורה של מעשה העקידה עליו כתבו ודרשו רבים וטובים (ראו דברינו איזה קול אתה שומע בפרשת וירא) כאן רק נתמקד במוטיב של עקירה מוחלטת של המנהג של הקרבת ילדים ונערים. מקובל לומר ולדרוש שמטרת הקריאה בפרשת העקידה בראש השנה, היא לבקש שהקב"ה יזכור לנו ביום הדין את מוטיב מסירות הנפש של אברהם ויצחק  - מסירות ואמונה ללא גבול. וכשם שכבש אברהם ... כן יכבשו רחמיך וכו'. שזו השוואה שיש לדון בה. הקל וחומר קצת מוזר. בדורנו, דור של עקידות רבות בהם נשלחה היד אל הנערים הזכים, אפשר שהקריאה בפרשת העקידה בראש השנה, מקבלת משמעות אחרת לגמרי. ראו בגמרא גיטין נז ב הסיפור על האשה ושבעת בניה שכשנהרג האחרון, אמרה: לכו אמרו לאברהם. "אתה עקדת מזבח אחד ואני שבעה. אתה בנית מזבח אחד ולא הקרבת את בנך, אבל אני בניתי שבעה מזבחות והקרבתי את בני עליהם, ולא עוד אלא דידך נסיון, ודידי עובדין". (בדברינו שישה מליון מזבחות ביום השואה). ואנו נוכל לומר לאשה: המזבחות שאת עקדת היו בכפיית מלכות הרשעה ואין תמורה לדם שנשפך/ ואילו מזבחות דורנו הם על קוממיות העם, הארץ והתורה.
  8. בשמחת בית השואבה היו החסידים ואנשי מעשה רוקדים ואומרים: "אשרי ילדותי שלא ביישה את זקנותי". לעומתם, בעלי התשובה אומרים: "אשריך זקנתי שתכפרי על ילדותי" (תוספתא סוכות פרק ד הלכה ב:, מובא בדברינו שמחת בית השואבה). פירוש הזוהר מציג דעה שלישית בזכות טוהר הילדות ותמימותה: ולוואי תישאר ותימשך האמונה התמימה והזכה של הנעורים, כמות שהיא, למשך כל החיים
  9. ועל אמו.
  10. ולאמו. לא קול של בכי ולא קול של שתיקה רועמת. קולות של נערים צעירים (תינוקות) שמשתעשעים עם ההורים ומביאים חיים לעולם. גם אולי קולותיהם של ילדים קטנים שמשתובבים בבית הכנסת ומפריעים קצת למתפללים בראש השנה. ולחסידים יש על כך סיפורים נאים.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה