מועדי ישראל

בראשית פרק כא קריאת התורה ביום א' – ישמעאל

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ:

בראשית רבה נג יד פרשת וירא: "באשר הוא שם" – בזכות עצמו. יפה תפילת החולה לעצמו יותר מכל. "באשר הוא שם", אמר רבי סימון: קפצו מלאכי השרת לקטרגו, אמרו לפניו: ריבון העולמים, אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא, אתה מעלה לו באר?¹ אמר להם: עכשיו מה הוא, צדיק או רשע? אמרו לו: צדיק. אמר להם: איני דן את האדם אלא בשעתו.².

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק מז: "ג' בכו ושמע הקב"ה בכיתם. ואלו הן. הגר. ועשו. וחזקיהו. הגר מנין? שנאמר: "ותשא את קולה ותבך" (בראשית כא טז). ומנין ששמע הקב"ה קול בכיתה? שנאמר: "כי שמע ה' את קול הנער באשר הוא שם: קומי שאי את הנער" (שם שם יח).³

בראשית פרק כב קריאת התורה ביום ב' – יצחק

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם: … וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: (בראשית כב ו-ח).⁴

רש"י בראשית כב ו – וילכו שניהם יחדיו הראשון: "וילכו שניהם יחדיו" – אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את בנו היה הולך ברצון ושמחה, כיצחק שלא היה מרגיש בדבר.

רש"י בראשית כב ח – וילכו שניהם יחדיו השני: אלהים יראה לו השה – כלומר יראה ויבחר לו השה. ואם אין שה – לעולה בני. ואף על פי שהבין יצחק שהוא הולך לישחט, וילכו שניהם יחדו בלב שוה.⁵

וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן מ: כך אמר לו הקב"ה לאברהם: קח נא את בנך – מיד: ויבן שם אברהם את המזבח וגו' וישלח אברהם את ידו, צווח לו המלאך: אל תשלח ידך אל הנער. אמר לו אברהם: לא אמרת לי קח נא?⁶ א"ל: שמא אמרתי לו לשוחטו?! הוי: "לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה" (תהלים פט לה). כך שנו רבותינו: "אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי (ירמיה יט ה) – לא צויתי ליפתח שיקריב את בתו, ולא דברתי למלך מואב שיקריב את בנו, ולא עלתה על לבי לומר לאברהם שישחוט את בנו".⁷.

שמואל א פרק א הפטרת יום א' – שמואל

אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ:

מסכת ברכות דף לא עמוד ב: אמר ליה: מימר שפיר קא אמרת, מיהו, מורה הלכה בפני רבך את – וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. אתיא חנה וקא צוחה קמיה: אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו'. אמר לה: שבקי לי דאענשיה, ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה. אמרה ליה: אל הנער הזה התפללתי.

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף יג עמוד א: כי הא דא"ר יהודה: מאי דכתיב [ש"א א] אל הנער הזה התפללתי? הוה ליה למימר אל הבן הזה התפללתי! אלא אמרה חנה: יהי רצון שבשעה שיגדל ישתדל בעבודת המקום כמו עכשיו שהוא נער. וכל אדם שיזכה להיות בזקנותו כמו בנערותו יזכה למעלת שמואל הנביא".⁸

ירמיהו פרק לא הפטרת יום ב' – אפרים

הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה':

מדרש תנחומא פרשת תצוה סימן א – קול של תינוק: אמר ר' יודן: אימתי הבן חביב על אביו?⁹ כשמתחיל להשיח. וכן הוא אומר: "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים" (ירמיה לא) – מהו ילד שעשועים? כבן שלש כבן ארבע שהוא מתחיל להשיח ומשתעשע לאביו.¹⁰

דור הבנים והבנות עומד במרכז קריאות התורה וההפטרה של שני ימי ראש השנה. כל הנערים וקולם. הם שימשיכו את שרשרת הדורות משנה לשנה. הם בראש מחשבותינו, בלב רגשותינו ובמעיין תפילותינו.

שנה טובה

מחלקי המים