סדר רב עמרם גאון – סדר פסח

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרין ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.¹

תוספתא פסחים פרק י הלכה יב

מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר. הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש.²

תוספות מסכת כתובות דף קה עמוד א: "דחשיב ליה קתני"

… ולי נראה דחשיב ליה – החשוב יותר … הכי נמי אשכחן: "מעשה ברבי אליעזר ור' יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא", אף על פי שרבי עקיבא היה חשוב מרבי אלעזר בן עזריה, שהוא היה ראש לחכמים, ובכל דוכתי אמרינן: "כגון רבי עקיבא וחבריו" … אפילו הכי מזכיר ר' אלעזר ברישא. והיינו טעמא שהיה ממשפחה מיוחסת יותר מרבי עקיבא שהיה עשירי לעזרא וגם בשביל נשיאותו.³

המשך ההגדה

אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה,⁴ ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות,⁵ עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג). ימי חייך – הימים. כל ימי חייך – הלילות.⁶ וחכמים אומרים. ימי חייך – העולם הזה. כל ימי חייך – להביא לימות המשיח.

המשך המשנה בתוספתא ברכות פרק א הלכה י⁷

אמר להם בן זומא: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: "לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה' וְלֹא־יֵאָמֵר עוֹד חַי־ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי אִם־חַי־ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" (ירמיהו טז יד-טו).⁸ אמרו לו: לא שתיעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא יציאת מצרים מוסף על מלכיות. מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפילה. כיוצא בו: "לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל וגו' " (בראשית לה י) – לא שיעקר שם יעקב ממנו, אלא שיהא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפילה.⁹

מסכת פסחים פרק י משנה ה¹⁰

רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור. פסח – על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים. מצה – על שום שנגאלו אבותינו במצרים. מרור – על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות יג ח).  לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו: הוציאנו מעבדות לחירות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפילה לאור גדול, ומשעבוד לגאולה, ונאמר לפניו הללויה.¹¹

מסכת ברכות פרק ג

משנה א: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקריאת שמע מן התפלה ומן התפילין …

תלמוד ירושלמי הלכה א: תני: ומן התפילין. אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין ביום השני הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר בראשונה ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן … א"ר בון: כתיב: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" [דברים טז ג]  – ימים שאת עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת עוסק בהן במתים.¹²

מסכת פסחים פרק י

משנה ז: מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו, רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר …

גמרא דף קיח עמוד א: תנו רבנן: רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר הלל הגדול, דברי רבי טרפון …

רי"ף מסכת פסחים דף כו עמוד א: רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר. מאי ברכת השיר? רב יהודה אמר: יהללוך ורבי יוחנן אמר: נשמת כל חי. תנו רבנן: חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון.¹³

חג שמח

מחלקי המים

מים אחרונים: בדף זה הסתייענו בהגדת גולדשמידט, הגדה שלמה לרב מ. כשר והגדת חז"ל של שמואל וזאב ספראי, שמחקרם על התפתחות ההגדה ומקורותיה הוא אוצר בלום. 'השחזור' של השיח הפנימי בבית המדרש בבני ברק "כל אותו הלילה" הוא באחריותנו.