מועדי ישראל

מים ראשונים: בשנים לא מעטות חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון. כך אירע בשנים: תשע"ח, תשע"ו, תשע"ה ותשע"ב (מלבד ימי תשעה באב שחלים בימי ראשון לכתחילה). לפיכך, ראינו לדון בנושא כבוד השבת מול תענית תשעה באב, אבלות 'שבוע שחל בו', תשעת הימים וימי בין המצרים בכלל. לא באנו כמובן לפסוק הלכה למעשה, רק להאיר את חשכת ימים אלה באורה של השבת כפי שראוה חכמי המשנה והתלמוד.

מסכת תענית פרק ד משנה ז – שבוע שחל בו

שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה – אסור מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.¹

ערב תשעה באב – לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: יְשַׁנֶּה.²

מסכת תענית דף כט עמוד ב – לפניו ולאחריו

אמר רב: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו – מותר. ושמואל אמר: אפילו לאחריו נמי אסור.³

אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ואמר רבא: הלכה כרבי מאיר. ותרוייהו לקולא. וצריכא, דאי אשמועינן הלכה כרבי מאיר – הוה אמינא: אפילו מראש חדש, קמשמע לן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ואי אשמועינן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל – הוה אמינא: אפילו לאחריו, קמשמע לן הלכה כרבי מאיר.⁴

רש"י מסכת תענית דף כו עמוד ב – בחמישי מותרים

בחמישי מותרין – אם חל תשעה באב בערב שבת – מותרין לכבס בחמישי, וכשחל תשעה באב ברביעי בשבת – לא איצטריך למיתני דמותרין, כדאמרינן בגמרא: לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו – מותר.⁵

מסכת תענית דף כט עמוד ב – אפילו בתשעה באב אם חל ביום שישי

מיתיבי:⁶ שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. כיצד? חל להיות באחד בשבת – מותר לכבס כל השבת כולה.⁷ בשני בשלישי ברביעי ובחמישי, לפניו – אסור, לאחריו – מותר. חל להיות בערב שבת – מותר לכבס בחמישי, מפני כבוד השבת.⁸ ואם לא כבס בחמישי בשבת – מותר לכבס בערב שבת מן המנחה ולמעלה. לייט עלה אביי, ואיתימא רב אחא בר יעקב, אהא.⁹

פירוש תוספות בגמרא תענית דף ל – ותרוייהו לקולא

אף על גב דשלחו משמיה דר' יוחנן דכלי פשתן מותר לכבס במועד, מכל מקום החמיר לנו מורינו רש"י לתת סדינין שלנו לכובס אותה שבוע שהיה בה תשעה באב קודם התענית.¹⁰ אבל היכא דחל תשעה באב בה' בשבת מותר לכבס ולספר מחצות ואילך מפני כבוד השבת. דאין להמתין עד ערב שבת מפני טורח השבת.¹¹

מסכת תענית פרק א משנה ו – בתעניות ציבור

עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עליהם עוד שבע שהן שלוש עשרה תעניות על הצבור. הרי אלו יתרות על הראשונות, שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. בשני מטין עם חשיכה, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.¹²:

משנה מסכת תענית פרק ב משנה ז – אנשי משמר

אנשי משמר מותרים לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.¹³

ירושלמי מסכת תענית פרק ד הלכה ו – תשעה באב שחל בשבת

רבי בא בר כהן אמר קומי ר' יוסה רבי אחא בשם ר' אבהו: ט' באב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרות.¹⁴

ביאור הלכה סימן תקנא – החמרת מגן אברהם¹⁵

וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות וכו' – עיין במשנה ברורה שכתבנו לענין תספורת דאסור. והנה, המגן אברהם הביא זה בשם הגהת אשרי והוא הביא זה מאור זרוע. ועיינתי באור זרוע בהלכות תשעה באב … רב הונא בשם רב המנונא אמר: לתספורת חייש בה, פירוש שאסור לספר. והנה המעיין בירושלמי גופא לפנינו הגירסא לתספורת הושבה. ואף לפי גרסתו גם כן, אי אפשר לומר דכונת הירושלמי להחמיר, כי לפי הענין מוכח שם להיפך דתספורת מותר בחמישי בשבת וצע"ג. ועיין בחידושי ר' עקיבא אייגר שהביא גם בשם התוספות דכביסה ותספורת שניהן שוין להקל.¹⁶

מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ג

ליושב בתענית, שאסור לישב בתענית בשבת. שאם חל י"ד להיות באחד בשבת, אסור להתענות בשבת.¹⁷ ובערב שבת נמי אסור, מפני טורח שבת. אלא מקדימין ומתענין בחמישי שהוא אחד עשר באדר. ואם חל ארבעה עשר בשבת, אסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. שעיקר תענית סליחות ורחמים הוא, ואתי לאימנועי מכבוד שבת. וכבוד שבת עדיף מאלף תעניות, דכבוד שבת דאורייתא ותענית דרבנן ואתי כבוד שבת דאורייתא ודחי תענית דרבנן, אלא מקדימין ומתענין בחמישי בשבת שהוא י"ב.¹⁸

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כז שמעו – חשיבות שמירת השבת¹⁹

דבר אחר: "שמעו דבר ה' … בית ישראל" – בטלתם כל הדברות. אמרתי: "אנכי ה' אלהיך" (שמות כ ב) – "כחשו בה' ויאמרו לא הוא" (ירמיה ה יב). אמרתי: "לא יהיה לך אלהים אחרים" (שמות כ ב) – "כי מספר עריך היו אלהיך יהודה" (ירמיה ב כח). אמרתי: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שמות כ ז) – "ואם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו" (ירמיה ה ב). אמרתי: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ ח) – "את שבתותי חללו" (יחזקאל כ כא). אמרתי: "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ יב) – "אב ואם הקלו בך" (יחזקאל כב ז). אמרתי: "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב" (שמות כ יג) – "הגנוב ורצוח ונאוף והשבע לשקר וקטר לבעל" (ירמיה ז ט). אמרתי: "לא תענה ברעך עד שקר" (שמות כ יג), הכתוב מדבר: "כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס" (תהלים כז יב).²⁰ אמרתי: "לא תחמוד בית רעך" (שמות כ יד) – "וחמדו שדות וגזלו" (מיכה ב ב).²¹

עמי, הרי בטלתם כל הדברות, אפילו דבר אחד אם קיימתם ואני סולח לכם. ואיזה הדבר הזה? – זה יום השבת, שכן הוא אומר לירמיה: "לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת" (ירמיה יז כב), "ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת" (שם שם כז) – "כי לחרבה תהיה הארץ" (שם ז ד). לכך נאמר: "שמעו דבר ה' בית יעקב", ואין "דבר" אלא שבת, שנאמר: "ממצוא חפצך ודַבֵּר דָבָר" (ישעיה נח יג), וכן הכתוב אומר: "ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמרו" (שמות לא יג).²²

ויקרא רבה ג א פרשת ויקרא – השבת כמפתח לגאולה

אמר ר' חייא בר אבא: "טוב מלוא כף נחת" – זה יום השבת, "ממלוא חפנים עמל" – אלו ששת ימי המעשה …  תדע לך, שכן שאין ישראל נגאלין אלא בזכות שבת, שנאמר: "בשובה ונחת תושעון" (ישעיה ל טו).²³

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צה²⁴

"היום אם בקולו תשמעו" (תהלים צה ז). אמר ר' לוי: אם היו משמרים אפילו שבת אחד כתיקנה, מיד היו הן נגאלין, שנאמר: "היום אם בקולו תשמעו", וכתיב: "שמור את יום השבת לקדשו" (דברים ה יב).²⁵

שבת שלום

שנזכה לגאולה השלימה, לנחמת ציון ובניין ירושלים

מחלקי המים

מים אחרונים 1: סוף דבר, הדעת נותנת שאם בשבת של "שבוע שחל בו", לפניו ולאחריו, באיזה יום שלא יחול תשעה באב באותו שבוע, אין לפגום כהוא זה בכבוד השבת, אזי אם באנו להרחיב את ימי האבל, מתחילת חודש אב שבו ממעטים בשמחה, ועוד יותר משבעה עשר בתמוז, הדברים נכונים לאמצע השבוע אך לא לשבתות. לכבוד שבת יש לכבס, להסתפר ולעשות כל צרכיי שבת כראוי. לא באנו כמובן לפסוק הלכה למעשה, אך שוב מצאנו שכבר הקדים אותנו הרב אהרון ליכטנשטיין בדברים דומים על גילוח לכבוד שבת בימי ספירת העומר. ראו בפרט דבריו בסוף המאמר שם הוא עובר מדיון בספירת העומר לתשעת הימים ובין המצרים.

מים אחרונים 2: כבר הערנו פעם שאולי גם המנהג לקרוא את הפסוק בתורה: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" במנגינת איכה, איננו נכון. ראו דרשת "אילו זכיתם" באיכה רבה פתיחתא יא, שעובר על כל אותיות האל"ף בי"ת בסדר יורד (הפוך מסדר הפסוקים בפרקי מגילת איכה): "אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה: תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים: תבוא כל רעתם לפניך. אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה: שמעו עמים ירגזון, ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים: שמעו כי נאנחה אני וכו' ". והדרשה מסתיימת שם באות אל"ף: "אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה: איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים: איכה ישבה בדד". הרי שהפסוק "איכה אשא לבדי" בתורה איננו תלונה של משה אלא נאמר לשבח כמציין את ריבוי עם ישראל וגודלו (שמטיל עול על המנהיג, כמו אבא עם משפחה מרובת ילדים). ומכאן שאולי גם מנגינות אבלות אחרות, אינן נכונות בשבת, כגון המנהג לשיר את לכה דודי במנגינת אלי ציון ועריה. "אין אבילות בשבת".