מועדי ישראל

חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת וראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבת וראש חודש
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת וראש חודש
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב

חדשים גם ישנים – נספח

שיר השירים, שבת המועד פסח, תשע"ו

עדכון אחרון: 29/12/2020

מים ראשונים: דף זה הוא נספח לדף חדשים גם ישנים – ראשונים גם אחרונים ומביא בתמצית מקורות נוספים שקשורים לנושא. מומלץ כמובן לעיין תחילה בדף הראשי ואח"כ בנספח זה. ברשימת המקורות כמו גם בדף הראשי, נעזרנו רבות בספרו של אברהם מלמד, על כתפי ענקים.

מסכת תמורה טו ע"ב

תנן התם: משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות – איש שהכל בו.1

רש"י בפירושו לגמרא חולין דף ז ע"א – מדוע רק בימי חזקיהו כותת נחש הנחושת

גמרא: מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו. פירוש רש"י: כשיבואו בנינו אחרינו, אם לא ימצאו מה לתקן, במה יגדל שמם?

רמב"ן בהקדמה להשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם

והנני עם חשקי וחפצי להיות לראשונים תלמיד, לקיים דבריהם ולהעמיד, לעשות אותם לצווארי רביד, ועל ידי צמיד, לא אהיה חמור נושא ספריהם תמיד. אבחר דרכם ואדע ערכם. אך כאשר יכילו רעיוני … אשפוט למראה עיני. ובהלכה ברורה, לא אשא פנים בתורה. כי ה' יתן חכמה בכל הזמנים ובכל הימים. לא ימנע טוב להולכים בתמים.

אייזיק ניוטון:

If I have seen further it is by standing on the shoulders of Giants – Nani gigantum humeris insidentes

ביטוי זה מובא בראשונה בחיבור Metalogicon של ג'ון מסולסברי. הוא נותן שם את הקרדיט למורו ברנרד משרטר – Bernard of Chartres

הפיוט של אבן עזרא

ואילו בא חגב

יְוָנִי – בָּם שׂוּגָב

ורכב על כל גב

ונחשב כענקים

רבי זרחיה הלוי – בעל המאור, מאה 12 פרובנס

ואמרו עוד: מנין לתלמיד היושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר, מנין שלא ישתוק? תלמוד לומר: "מדבר שקר תרחק". וזה המנהג נהגו כל חכמי העולם, כמו שכתב החכם המורה אבן ג'נאח … הזכיר דברי הפילוסוף שהשיב על רבו ואמר: ריב לאמת עם אפלטון ושניהם אוהבנו, אך האמת אהוב יותר.

ובפולמוס שלו על הראב"ד מפוסקייר, ספר דברי הריבות:

וראה גם ראה כי מרוב אהבתי האמת וחשקי בה, אני פונה פנים אליה ועורף אליך, אע"פ שאני הידיד שלך. כי אך האמת אהוב יותר כאשר אמר אריסתבלוס על אפלטון הפלספוסי. "והידידות תעמוד במקומה הראוי לה". ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו.

תשובות הרי"ד סימן א, כב, ר' ישעיהו מטראני, איטליה מאה ה-13

על מה שכתבת אלי שלא אחלוק על הרב הגדול רבינו יצחק, חלילה לי מעשות זאת ולא עלתה במחשבה …. חלילה ויזחיחני לבי לומר: אף חכמתי עמדה לי. אלא אני דן בעצמי מָשָׁל הפילוסופים. שמעתי מחכמי הפילוסופים, שאלו לגדול שבהם ואמרו לו: הלוא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו, והלוא אנחנו מודים שאנחנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם בהרבה מקומות והאמת איתנו. היאך יכון הדבר? השיבם ואמר: מי צופה למרחוק – הננס או הענק? הוי אומר הענק שעיניו עומדות במקום גבוה יותר מן הננס. ואם תרכיבו הננס על צווארי הענק, מי צופה יותר למרחוק? הוי אומר, הננס, שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק. כך, אנו ננסים רוכבים על צווארי הענקים, מפני שראינו חכמתם ומעניקים עליה. ומכוח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים ולא שאנו גדולים מהם …

רס"ג קהלת: ועל ענין זה זירז החכם מתוך דאגה ופחד על המדע, ושמירתו ללומדיו … ואמר עשות ספרים הרבה אין קץ, כוונתו לקבץ המדעים ולכנוס עניניהם וסוגיהם בספרים שינצרום, כדי שילמדו מהם ויתקיימו לדורות ויישארו עם חילוף הזמנים.

המשך דברי הרי"ד

אני מה שנראה לי להוכיח מתוך הספר אני כותב … כי כל דבר שאינו נראה לי מתוך הספר, אי אמרה יהושע בן נון לא ציינתא ליה  … ויש לנו לתור ולחקור מתוך הספר הראיות ברורות ולראות כמי הלכה נוטה. ואין בנו כח ודעת לשקול בפלס הרים מי גדול מחברו. הלכך, נניח הרבנים ההמה עליהם השלום בכבודם, ונחזור לבינת הספרים לראות היכן הדין נוטה.

הרא"ש – ר' אשר בן יחיאל, גרמיה-ספרד מאות 13-14

אם לא ישרו בעיניו (של דיין בן הדור) דבריהם (של הראשונים) ומביא ראיות לדבריו המקובלים לאנשי דורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו, אין לך אלא שופט אשר יהיה בימים ההם. ויכול לסתור את דבריהם. כי כל הדברים שאינם מבוארים בש"ס שסידר רב אשי ורבינא, אדם יכול לסתור ולבנות, אפילו לחלוק על דברי הגאונים.

ובעימות עם ר' ישראל על פרשנות של תקנה הנוגעת לירושת נשים:

… זו אינה ראיה. כי מי גדול לנו כרש"י זצ"ל שהאיר עיני הגולה בפירושיו, ונחלקו עליו בהרבה מקומות יוצאי חלציו רבינו תם ורבינו יצחק וסתרו דבריו. כי תורת אמת היא ואין מחניפין לשום אדם …. יפתח בדורו כשמואל בדורו … ועוד שאמרו הגאונים דמאביי ורבא ואילך הלכתא כבתראי. הילכך דידן עדיפא.

פסקי מהרי"ק סימן שו – רבי יוסף בן שלמה קולון, צרפת וצפון איטליה מאה 15

על דבר הרבנים הרוצים להשתרר על התלמידים יותר מן הראוי, עד כי יעלה על דעתם לומר, שמי שלמד לפני רב אחד בינקותו יהיה לעולם כפוף תחתיו שלא לחלוק עליו בשום דבר. ולא עוד, אלא אפילו נתחכם אח"כ התלמיד ונעשה שוה לו או גדול הימנו, יאמרו דאזלינן בתר מעיקרא דהוה ליה תלמיד. וגם אם יראה בעיני התלמיד שהרב הוא טועה או שהוא עושה שלא כהוגן. ומאיימים הם עליו מפני שאמרו: כל החולק על רבו כחולק על השכינה וכיוצא בדברים אלו.

יעב"ץ (רבי יעקב בן צבי), יעקב מעמדין, מאה 17-18, גרמניה, בנו של החכם צבי

הקדמה לספרו מור וקציעה: "על כן שמעוני אחיי ועמי, לא זו העיר ולא זו הדרך שיבור לו האדם הישר הולך ללמוד מרב אחד למסור עליו נפשו, להצדיק כל אשר יצא מפי קולמוסו, להיות משכיל בכל דרכיו, לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא בלי נטיה בשום מקום. זה דבר כמעט נמנע בחוק אנושי, רק את אשר יבחרהו השכל הבריא בשופי ולא בקושי. את אשר ישים ה' בפי למשפט ישר אותו אשמור לדבר, כאשר צוה ה' לאמר".2

הדבר השחור כקו פרשת המים

המהרי"ל, שינוי כיוון ברור לשמרנות גמורה.

עמודים 167-168 בספר של אברהם מלמד על כתפי ענקים.

הערות שוליים

  1. מקור זה הבאנו במים האחרונים בדף חדשים גם ישנים – ראשונים גם אחרונים. ראה שם.
  2. ראה דברינו לימוד מרב אחד או מרבים בדפים המיוחדים.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה