מועדי ישראל

מים ראשונים: את הרעיון לנושא זה קבלנו מחברים שהזמינונו לסעודת החג בה התבקש כל אחד ואחת לתאר מהו האירוע המכונן בעיניו הקשור בתקומת ישראל. וחשבנו שהנה זה רעיון טוב לדרוש בשורש כנ"ן ביום העצמאות ולהודות לה' אשר כונן מלכות ישראל לעינינו בימינו בארצנו.

 

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ: (תהלים סח י).¹

וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ: (תהלים צט ד).²

אַתָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ: (הפיוט הפותח את סדר העבודה ביום הכיפורים לפי נוסח ספרד והמזרח).³

 

שמות פרק טו פסוק יז – מכון המקדש

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.⁴

מסכת כתובות דף ה עמוד א – מכון מעשה הצדיקים

דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ. דאילו במעשה שמים וארץ – כתיב: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" (ישעיהו מח יג), ואילו במעשה ידיהם של צדיקים – כתיב: "מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך" (שמות טו יז).⁵

שמואל ב פרק ז פסוק כד – מכון עם ישראל

וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם וְאַתָּה ה' הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים.⁶

פירוש אלשיך על הפסוק – מי שמוכן ומי שלא מוכן

"ותכונן לך את עמך ישראל כו' " – ומחסידותך, עם היותם בלתי מוכנים, הכינות אותם על ידי דם פסח ומילה ומתן תורה. ונתת להם את הארץ שהיו מוכנים להיות "לך לעם עד עולם" – עם היות שגם מקודם יוכנו, היית להם לאלקים – הכינותם שיהיו ראויים. הנה שאת הבלתי מוכנים השתדלת להכינם, ומכל שכן שאת אשר כבר הוא מוכן אפילו למלכות, שיאות לך להמשיך מלכותו.⁷

ישעיהו פרק מה פסוק יח – מכון העולם

כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד.

פירוש מלבי"ם על הפסוק – מכון מתמשך ומשתכלל

יוצר הארץ ועושה הוא כוננה – כי בארץ מלבד הבריאה הראשונה יצר אותה אח"כ בצורתה, ע"י שאמר יקוו המים ותראה היבשה, ואח"כ עשה ע"י שברא עליה עשב ודשא, ואח"כ כוננה וגמר את הכל מבריאת החי עד האדם. ומזה מבואר כי לא תוהו בראה, לא רצה שתישאר תוהו כמו בתחילת בריאתה שהיתה הארץ תוהו. כי אז היה די הבריאה לבד, ולא היה צריך היצירה והעשייה שהם התיקונים שהוסיף בה. רק לשבת יצרה – מה שיצרה והוסיף לתקן צורתה זה מעיד שעיקר כונתו היה לשבת שיהיה עליה ישוב בני אדם, ומבואר איך השגיח על הארץ ביחוד בתקונה לצורך הישוב ולתועלת בני אדם שימצאו בה כל חיית ידם.⁸

ישעיהו פרק נד פסוק יד – מכון צדק

בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ.⁹

ספר מצוות גדול עשין סימן קסב – בצדקה תכונני

גדולה צדקה שנקראת דרך ה', שנאמר (בראשית יח, יט): כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה. ואומר (ישעיה נד, יד): בצדקה תכונני – שבזכות הצדקה מתיישבים ישראל על מכונם ונגאלים בזכות הצדקה, שנאמר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיה א, כז). ואומר: "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות" (ישעיה נו, א).¹⁰

ישעיהו פרק סב פסוק ז – יכונן ירושלים

וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ.¹¹

מדרש תהלים בובר מזמור פג¹² – הצדיק המכונן

"שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל".¹³ זה שאמר הכתוב: "שומר מצוה לא ידע דבר רע", "באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה"¹⁴, הצדיקים אומרים להקב"ה מה תעשה, אומרים לו: קום והוא קם – שנאמר: קומה ה'. אומרים: שוב והוא שב – שובה ה' רבבות אלפי ישראל. אומרים לו: אל תישן, "עורה למה תישן" (תהלים מד כד),¹⁵ והוא מתעורר – שנאמר: "ויקץ כישן ה' ".¹⁶ "אל דמי לך" – והוא שומע, שנאמר: "מקים דבר עבדו" (ישעיהו מד כו). וכן ישעיה אומר: "המזכירים את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהילה בארץ".¹⁷

תהלים פרק צ פסוק יז – כונן בנעם

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

סדר עולם רבה (ליינר) פרק ו – שתשרה השכינה במעשה ידיכם

"וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כן עשו ויברך אתם משה" (שמות לט מג). מה ברכה ברכם? אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. והם אמרו: "ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו גו' " (תהלים צ יז).¹⁸

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מוצאי שבת – מעשה ידינו כוננהו

ובמוצאי יום הכפורים נמי שחל להיות במוצאי שבת, לא אמרינן ויהי נועם ולא קדושא דסדרא. וכי אמרינן ויהי נועם במוצאי שבת לחול, היכא דאיכא לקמן שיתא יומי דחולא, אבל איכא בי מצעי יום טוב או יומא דכפורי, אפילו חל יומא טבא ערב שבת ואיכא לקמן חמשה יומי דחולא, לא אמרינן ויהי נועם בההוא אפוקי שבתא. מאי טעמא, כיון דאמרינן ומעשה ידינו ומעשה ידינו תרי זמני, בעינן עד דאיכא לקמן שיתא יומי כולהו חולא.¹⁹

תהלים פרק קז פסוק לו – מכון התיישבות

וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב.²⁰

פירוש מלבי"ם על הפסוק – פריחה כלכלית

ויושב שם רעבים והם יכוננו שם עיר מושב, וגם יזרעו שם שדות ויטעו כרמים, ונגד מה שכתוב: שיזרעו שדות, אמר ויעשו פרי תבואה, שהשדות והכרמים יעשו פרי נגמר לא בוסר, ונגד מה שכתוב: "ויכוננו עיר מושב" אמר ויברכם וירבו מאד, שיברכם בנכסים, וירבו בבנים ובבנות, וגם בהמתם לא ימעיט.²¹

חג חירות ועצמאות שמח,

נפנוף קל ומנגל טעים²²

מחלקי המים

מים אחרונים: לא לשכוח להביא אתכם מים ולכבות היטב את כל שיירי אש המנגל. מספיק שריפות היו לנו השנה …