פרשות השבוע

וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה: (שמות לט מג).¹

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: (תהלים סוף פרק צ).²

תוספתא מנחות פרק ז הלכה ח – תשרה שכינה על מעשה ידיכם

דבר אחר: "וירא משה את המלאכה והנה עשו אותה ויברך אותם משה" – מה היה ברכה שברכן? אומר להם: תשרה שכינה על מעשה ידיכם.³ ר' מאיר אומר: כך ברכן: "ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים" (דברים א יא)⁴ – אמר להם: כשם שנתעסקתם במלאכת משכן ושרת שכינה על מעשה ידיכם, כך תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה על מעשה ידיכם. והן אומרים: "ויהי נעם י"י אלהינו עלינו וגו' ".⁵

ספרי במדבר פיסקא קמג – הברכה במלאכה

אמר רבי שמעון: אף על פי שנגמרו כלים שלא בזמנם, אין מחנכים אותם אלא בזמנם. ובמלאכתן מה הוא אומר? "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כן עשו ויברך אותם משה" (שמות לט מג). מה ברכה ברכם? אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. והם אומרים: "ויהי נעם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" (תהלים צ יז). ואע"פ שאין כתוב בתורה מפורש בכתובים שנאמר: "יראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם" (תהלים צ טז).⁶

ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום – כיום שנבראו בו שמים וארץ

מה תלמוד לומר "ויהי"?⁷ מלמד שהיתה שמחה לפניו במרום כיום שנבראו בו שמים וארץ. במעשה בראשית הוא אומר: "ויהי ערב ויהי בוקר" וכאן הוא אומר: "ויהי". וכיון שכילו ישראל את מלאכת המשכן, בא משה וברכם, שנאמר: "וירא משה את כל המלאכה … ויברך אותם משה" (שמות לט מג). מה ברכה ברכן? אמר להם: תשרה השכינה במעשה ידיכם.⁸  רבי מאיר אומר: כך ברכן: "ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים" (דברים א יא)⁹. והם אמרו לו: "ויהי נעם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" (תהלים צ יז).¹⁰ ועל אותה שעה הוא אומר: "צאינה וראינה בנות ציון" – בנים המצויינים. "במלך שלמה" – במלך שהשלום שלו. "בעטרה שעטרה לו אמו" – זה אהל מועד שמצוייר בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש … "ביום חתונתו" – ביום ששרתה שכינה בבית. "וביום שמחת לבו" – ביום שירדה אש חדשה ממרום וליחכה על המזבח את העולה ואת החלבים.¹¹

במדבר רבה פרשה יב – משה שנתן נפשו הוא המברך בלשון "עלינו"

וכן אתה מוצא במשה, שנתן נפשו על שלושה דברים, ונקראו על שמו. ואלו הם: דינים, תורה ומשכן. … המשכן מנין? שכן אתה מוצא, שהיה משה מחזר על האומנים בכל יום ובכל שעה ללמדם כיצד יעשו את המלאכה, שלא יטעו בה, לפי שאמר לו הקב"ה: "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר" (שמות כה מ).¹²  ולכך כתוב על כל דבר ודבר: "כאשר צוה ה' את משה" – שלא היה זז מעל גביהם. וכן הוא אומר: "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה, כאשר צוה ה' כן עשו. ויברך אותם משה" (שם לט מג). מה ברכה ברכם? אמר: "ויהי נעם ה' אלהינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו" (תהלים צ יז). אמר להם: תשרה השכינה במעשה ידיכם.¹³

מדרש תהלים (בובר) מזמור צ – ייחול להורדת השכינה

[יט] ויהי נעם ה' עלינו. אמר ר' הונא: נפשי מן דכלתא ועיינא מן קרחתא.¹⁴ אמרו לו: נתת תורתך לנו, וכבודך בעליונים? אתמהא! היכן שנתתה תורתך – תן כבודך. הוי: "ויהי נעם ה' אלהינו עלינו". אמר להם הקב"ה: לשעבר על ידי שנבנה בית המקדש על ידי בשר ודם, לפיכך חרב ושמם וסילקתי שכינתי מתוכו. אבל לעתיד לבוא, אבננו ואשכין שכינתי בתוכו, ואינו חרב לעולם.¹⁵

במדבר רבה פרשה יב סימן ג – משה הוא שחיבר את פרקים צ-ק בתהלים

"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". זהו שכתוב: "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן וכו' ". אמר רב הונא בשם רבי אידי: מי אמר המזמור הזה? היינו סבורים שבא שלמה ואמרו, ולא אמרו אלא משה; זהו שכתוב: "יושב בסתר עליון" – זה משה, שישב "בסתר עליון", שנכנס בתוך הענן, שהוא "סתר עליון", כמו שאתה אומר: "עבים סתר לו" (איוב כב יד), וכן כתוב: "ויבוא משה בתוך הענן" (שמות כד יח). "בצל שדי יתלונן" – שלן שם לינות הרבה, שנאמר: "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה" (שמות לד כח, והוא אמר: "אומר לה' מחסי ומצודתי".¹⁶

רש"י ויקרא פרק ט פסוק כג – הקושי בהקמת המשכן

ויצאו ויברכו את העם – אמרו: "ויהי נועם ה' אלהינו עלינו" (תהלים צ יז), יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. לפי שכל שבעת ימי המילואים, שהעמידו משה למשכן ושמש בו ופרקו בכל יום, לא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה: משה רבינו, כל הטורח שטרחנו, שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל. לכך אמר להם: זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' (פסוק ו) – אהרן אחי כדאי וחשוב ממני, שע"י קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו.¹⁷

מחזור ויטרי סימן קמה

ולכך מאריכין בתפילה במוצאי שבת ואומרים ויהי נועם וסדר קדושה ופסוקי נחמות לאחריהם, מפני שביום השבת יוצאין פושעי ישראל מגהינום ויש להם מנוחה בשבת. כדאמר בפ"ר עקיבא. עד שישראל מסיימין אף תפילת המעריב. לכך מאריכין בתפילה שלא יחזרו מהרה לגיהנם … ¹⁸

ומה שאומרים ויהי נועם לפי שהוא מזמור של ברכה. וראוי לאומרו ביום ראשון של שבוע.¹⁹

חזק חזק ונתחזק

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בהמשך להצעתנו שאמירת ויהי נעם במוצאי שבת קשורה לששת ימי המעשה, שים לב לסדר פרקים צ, צא, צב בספר תהלים. אנו מתחילים את השבוע בפרק צ: "תפילה למשה איש האלהים", בפסוק החותם את הפרק: "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ". בפסוק זה, הקשור להשלמת המשכן שהוא כנגד ששת ימי הבריאה, אנו מביעים את משאלתנו ותקוותנו שיכוננו גם מעשי ידינו בששת ימי המעשה הבאים, ושנזכה לשבת מנוחה בסוף שבוע העשייה המתחיל כעת.²⁰ אנחנו ממשיכים מסוף פרק צ לפרק צא: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: …  כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" – בכל ששת ימי המעשה בהם האדם משלים את מעשה בראשית, ביצירה שיש בה סיכויים וגם סיכונים. והוא מבקש מי שיסוכך עליו באברתו, יצילו מפחים וצינים וישלח מלאכיו הטובים לשומרו בכל דרכיו. ואיך מתחיל פרק צב הסמוך? "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". הנה כי כן, תפילת ויהיה נעם של מוצאי שבת מתחברת למזמור שיר של יום השבת שמחכה לנו בסוף השבוע.