פרשות השבוע

מים ראשונים: פרשת נצבים, כשהיא מחוברת לפרשת וילך או עומדת נצבת לבדה, לעולם תחול על פי לוח השנה לפני ראש השנה (שו"ע אורח חיים סימן תכח) ולעולם יקראו בה בהפטרה המסיימת את פרשיות הנחמה, את פרק סא בישעיהו "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי", היא הנחמה השביעית והאחרונה.¹ מכאן ואילך, הולכים ובאים ימים נוראים ושנה חדשה. הקשר בין פרשת נצבים, הבאה לאחר התוכחה הקשה שבפרשת כי תבוא, ובין פרק זה מנבואת ישעיהו הוא לכאורה מקרי – לוח השנה וסדר קריאת הפטרות הנחמה ופרשות התורה השואף אל הסיום בשמיני-עצרת שמחת תורה. אך למרות שכל אחד בא מכיוון אחר, נוצר כאן שילוב משולש מעניין: פרשת השבוע, לוח השנה (סוף השנה ותחילת השנה החדשה) והפטרות הנחמה.

תנחומא (בובר) פרשת נצבים סימן ב – פיוס בדברים, האמנם?

"אתם נצבים היום" – אמר חזקיה בנו של ר' חייא: למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים בפרשה זו, חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים (פרשת בחוקותי), מיד הריקו פניהם, ואמרו מי יוכל לעמוד באילו. מיד קרא אותם משה, והיה מפייסן בדברים.²

פסיקתא דרב כהנא פרשה כב שוש אשיש – השמחה רק בבן הזוג

(משל) למטרונה שהלך בעלה ובנה וחתנה למדינת הים. אמרו לה: באו בנייך, אמרה להם: ישמחו כלותי. – הרי חתניך – אמרה להם: ישמחו בנותיי.³ כיון שאמרו לה: הרי בעליך, אמרה להם: הא חדו חדו שלמה⁴. כך הנביאים אומרים לירושלים: "בנייך מרחוק יבואו" (ישעיה ס ד), והיא אומרת להם: "ישמח הר ציון" (תהלים מח יב). – "בנותיך על צד תאמנה" (ישעיה ס ד), והיא אומרת להם: "תגלנה בנות יהודה" (תהלים שם מח). וכיון שהם אומרים לה: "הנה מלכך יבוא לך" (זכריה ט ט), היא אומרת להם: הא חדו חדו שלמה, "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" (ישעיה סא י).⁵

פסיקתא דרב כהנא נספחים פרשה ו – שמחה במידת הרחמים

"שוש אשיש בה' " – מה ראה ישעיה שאמר: "בה' " ולא אמר: "באלהים"? לפי שכל השמחות היתה צרה אחריהן, מפני שהן תלויות ע"י בשר ודם. לפיכך כתיב בשמחה שי"ן, כלומר שמחה.⁶ אבל שִׂישָׂה זו שמחה ואין אחריה צרה, לפי שהיא באה ע"י ה'. שבכל מקום שהוא אומר ה' – מדת רחמים הוא, שנאמר: "ה' ה' אל רחום וחנון" (שמות לד ו), אלהים – מדת הדין, שנאמר: "אלהים לא תקלל" (שמות כב כז).⁷

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: (דברים כח סג – פרשת השבוע שעבר, כי תבוא).⁸

שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי…  וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ: (ישעיהו פרקים סא, סב, סג  הפטרת השבוע).⁹

עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם: (המשך ההפטרה שם, פרק סב פסוק ו).¹⁰

עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים: (שם סב י).¹¹

כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה: (המשך ההפטרה שם, פרק סג פסוק ד).¹²

וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ: (דברים ל ט).¹³

פסיקתא דרב כהנא כב א –

והרי הדברים קל וחומר: ומה אם בשר ודם שבאת לו שמחה שמח ומשמח את הכל, כשיבוא הקב"ה לשמח את ירושלים, על אחת כמה וכמה: "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" (ישעיה סא י).¹⁴

פסיקתא דרב כהנא נספחים פרשה ו –

מהו "שוש אשיש בה' "? – אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: הואיל ושמחת אותנו, ישמחו הכל עמי. ולא אני כאחרים ששמחו ולא שימחו הכל עמהן. אמר לה הקב"ה: הרי את כְּשָׂרָה אמך, ששמחה היא ושמחו הכל עמה. שנאמר: "ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים, כל השומע יצחק לי" (בראשית כא ו). אמר רשב"ג: כל מי שנתאבל על ירושלים בחורבנה, עתידין לשמוח עמה בבניינה. הקב"ה נתאבל עליה, שנאמר: "כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלהים צבאות בגיא חזיון" (ישעיה כב ה), ועתיד לשמוח עמה, שנאמר: "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך".¹⁵

דברים פרק ל פסוקים א-ו פרשת נצבים –

וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:¹⁶

שבת שלום, שנה טובה

ושנהיה כולנו נצבים כאן גם לשנה הבאה

מחלקי המים