מועדי ישראל

וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר: (שמות יב כב).¹

שמות רבה יז א פרשת בא – כל פעל ה' למענהו

"ולקחתם אגודת אזוב" (שמות יב כב). זהו שכתוב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ" (משלי טז ד) – אתה מוצא שכל מה שברא הקב"ה בששת ימי בראשית, לא ברא אלא לכבודו ולעשות בהן רצונו. ביום הראשון ברא שמים וארץ, ואף הם לכבודו בראם, שנאמר: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי" (ישעיה סו א), ואומר: "השמים מספרים כבוד אל" (תהלים יט).² וכן האור שברא לכבודו הוא, שכתוב: "עוטה אור כשלמה" (תהלים קד ב).³ מה נברא ביום שני? רקיע, לכבודו בראו, שיעמדו שם המלאכים ויהיו מקלסין אותו, שנאמר: "הללוהו ברקיע עוזו" (תהלים קנ א). מה ברא ביום שלישי? דשאים ואילנות, ומצינו שהדשאים מקלסין להקב"ה, שנאמר: "לבשו כרים צאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו" (תהלים סה יד).⁴ ומנין אף האילנות? שנאמר: "אז ירננו עצי היער מלפני ה' " (דברי הימים א טז). הרי אתה מוצא שבאילנות ציווה הקב"ה לעשות מצוות: בפרה אדומה ציווה להשליך בשריפתה עץ ארז ואזוב, והזאת מי נדה ציוה לעשות באזוב, וטהרת המצורע ציוה לעשות בעץ ארז ואזוב, וכן במצרים ציוה להגיע הדם אל המשקוף ואל שתי המזוזות באזוב, שנאמר: "ולקחתם אגודת אזוב" (שמות יב כב).⁵ וכן ברא המים ביום ג' שכינסם מעל הארץ, ומשם קילוסו עולה, שנאמר: "מקולות מים רבים אדירים משברי ים, אדיר במרום ה' " (תהלים צג ד).⁶

מה נברא ביום רביעי? מאורות לכבודו בראם, שנאמר: "הללוהו שמש וירח, הללוהו כל כוכבי אור" (תהלים קמח ג). ביום ה' ברא עופות לכבודו, להקריב מהן קרבן, שנאמר: "ואם מן העוף עולה קרבנו לה' " (ויקרא א יד). מה נברא ביום שישי? בהמות, לכבודו בראם, וציוה להקריב מהם קרבן, שנאמר: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א ב); וברא בו אדם לכבודו, שנאמר: "הללו את ה' מן הארץ … מלכי ארץ וכל לאומים … בחורים וגם בתולות, זקנים עם נערים" (תהלים קמח ז-יב). הֱוֵי: "כל פעל ה' למענהו".⁷

שם סימן ב – קטון וגדול שווים לפני הקב"ה

דבר אחר: "ולקחתם אגודת אזוב". זהו שכתוב: "כתפוח בעצי היער, כן דודי בין הבנים" (שיר השירים ב ג). למה נמשל הקב"ה לתפוח?⁸ לומר לך: מה תפוח זה נראה לעין כלא כלום, ויש בו טעם וריח, כך הקב"ה: חִכּוֹ ממתקים וכולו מחמדים.⁹ ונראה לעובדי כוכבים ולא רצו לקבל התורה, והיתה התורה בעיניהם כדבר שאין בו ממש, ויש בו טעם וריח.¹⁰ … אמרו ישראל: אנו יודעין כוחה של תורה, לפיכך אין אנו זזין מן הקב"ה ותורתו, שנאמר: "בצילו חימדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי" (שיר השירים ב ג). וכן יש דברים שהן נראים שפלים וציוה הקב"ה לעשות מהן כמה מצות. האזוב נראה לאדם שאינו כלום וכוחו גדול לפני האלהים שמשל אותו לארז בכמה מקומות: בטהרת מצורע, בשריפת הפרה; ובמצרים ציוה לעשות מצווה באזוב, שנאמר: "ולקחתם אגודת אזוב".  וכן בשלמה אומר: "וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר" (מלכים א ה ג) – ללמדך שקטון וגדול שווים לפני הקב"ה. ובדברים קטנים הוא עושה נסים וע"י אזוב שהוא שפל שבאילנות גאל את ישראל. הוי: "כתפוח בעצי היער".¹¹

שם סימן ג – אגודת הקב"ה

דבר אחר: "ולקחתם אגודת אזוב" – כלומר, אני עושה אתכם אגודה לעצמי, אע"פ שאתם שפלים כאזוב, שנאמר: "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט ה).¹²

שמות רבה א לו – תריס בפני חטא העגל

וידע אלהים, שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע אלא הקב"ה לבדו. וזה מכוון את לבו וזה מכוון לבו ועושין תשובה. ואף על פי שעשו תשובה לא יצאו משם אלמלא זכות האבות, מפני שמדת הדין מקטרגת עליהן על העגל שהיו עתידין לעשות, ועל זה נאמר: "ולקחתם אגודת אזוב" כנגד שהשפילו עצמן לעשות תשובה כאזוב.¹³

מסכת סוכה דף יא עמוד ב – הקשר לארבעת המינים

דתניא: לולב, בין אגוד בין שאינו אגוד כשר. רבי יהודה אומר: אגוד כשר, שאינו אגוד – פסול. מאי טעמא דרבי יהודה? יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב, כתיב התם: "ולקחתם אגודת אזוב" (שמות יב כב), וכתיב הכא: "ולקחתם לכם ביום הראשון" (ויקרא כג), מה להלן באגודה – אף כאן נמי באגודה.¹⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הזכרנו בדרך אגב את מדרש שיר השירים רבה שאפשר שהוא המקור לדרשה על התפוח, ואכן כך הוא בשיר השירים רבה פרשה ב סימן ב: "ר' יהודה ברבי סימון אמר תרתי: מה תפוח זה את נותן בו איסר ואת מריח בו כמה ריחות, כך אמר להם משה לישראל אם מבקשין אתם להיגאל בדבר קל אתם נגאלין. לאחד שלקה ברגליו וחזר על כל הרופאים להתרפאות ולא נתרפא ובא אחד ואמר לו: אם אתה מבקש להתרפאות בדבר קל אתה מתרפא – טפול לך גללי בהמה. כך אמר משה לישראל: אם אתם מבקשים להיגאל, בדבר קל אתם נגאלין: ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם". אמרו לו: משה רבינו, הדא מיסרתא דאזובא בכמה היא טבא? בארבעא מיני או בחמשא מיני? אמר לון: אפילו בחד, והיא גרמה לכון לירש בזת מצרים ובזת הים ובזת סיחון ועוג ובזת שלשים ואחד מלכים. לולב שהוא עומד על אדם בכמה דמים ויש בו כמה מצות עאכ"ו, לפיכך משה מזהיר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון". שוב חזרה על הקשר של אגודת האזוב עם מצוות ארבעת המינים האם אנו שומעים כאן השוואה של האזוב לערבה? מטויב המים המשותף? והדבר דורש עיון נוסף.