כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: (ישעיהו סו א).1
בראשית רבה א טו – ארץ תחילה או שמים תחילה
בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחילה ואח"כ נבראת הארץ. ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחילה ואח"כ השמים. אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם. על דעתם של בית שמאי שהם אומרים: השמים נבראו תחילה ואח"כ הארץ, משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה אפפודין שלו. כך אמר הקב"ה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" (ישעיה סו א). ועל דעתם של בית הלל שהם אומרים: הארץ נבראת תחילה ואח"כ השמים, משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים, אח"כ בנה את העליונים. כך: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (בראשית ב ד).2
ברכות דף נט עמוד א – בשעת צערה של השכינה
בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו … רב קטינא אמר: סופק כפיו … רבי נתן אומר: אנחה מתאנח … רבנן אמרי: בועט ברקיע … רב אחא בר יעקב אמר: דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד, שנאמר: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי".3
שמות רבה פרשה לא סימן יג – מבט אל העניים ונכי הרוח
"אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", – לא עִמְךָ הוא העני, אלא עִמִי הוא. וכן אמר דוד: "כי אתה עַם עני תושיע" (תהלים יח כח) – אין מידותיו של הקב"ה כמידת בשר ודם. מידת בשר ודם – מי שהוא עשיר ויש לו קרוב עני, אינו מודה בו. רואה קרובו נטמן מפניו, שהוא מתבייש להשיח עמו, לפי שהוא עני. וכן שלמה אומר: "כל אחי רש שנאוהו" (משלי יט ז), ואומר: "גם לרעהו ישנא רש" (משלי יד כ), וכן איוב אמר: "חדלו קרובי ומיודעי שכחוני" (איוב יט יד). ואם היה עשיר, הכל נדבקים בו ואוהבים אותו, שנאמר: "ואוהבי עשיר רבים" (שם). אבל הקב"ה אינו כן. מי הם עַמו? העניים. רואה לעני ונדבק בו. רצונך לידע, ראה מה כתוב: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי". מה כתוב אחריו? "ואל זה אביט אל עני ונכה רוח".4
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ד – סוף נבואת ישעיהו: איזה בית תבנו לי?
"השמים כסאי והארץ הדום רגלי" – בסוף נבואתו של ישעיה נתנבא הפסוק הזה. ואימתי נתנבא אותו? בימי מנשה. שכיון שהכניס מנשה את הצלם להיכל, התחיל מתנבא ישעיה לישראל ואמר להם: מה אתם מתגאים לי בבית הזה שבניתם לי?! העליונים והתחתונים אינם מחזיקים כבודי, והבית הזה שבניתם לי אני צריך?! איזה בית אשר תבנו לי!5
סנהדרין דף ז עמוד א – מצמצום חזרה להרחבה
ההוא דהוה קאמר ואזיל: כי רחימתין הוה עזיזא – אפותיא דספסירא שכיבן. השתא דלא עזיזא רחימתין – פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן.6 אמר רב הונא: קראי כתיבי.7 מעיקרא כתיב: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת" (שמות כה כב)8 ותניא: ארון תשעה וכפורת טפח – הרי כאן עשרה. וכתיב: "והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו" (מלכים א ו ב). ולבסוף כתיב: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי איזה בית אשר תבנו לי" (ישעיהו סו א).9
פירוש רד"ק על הפסוק – סיכום ספר ישעיהו
עתה חזר להוכיח בני דורו הרשעים והוכיחם על דברי הזבחים עם מעשים רעים כמו שהוכיחם בתחילת הספר גם כן "למה לי רוב זבחיכם וגו' ", אמר: "השמים כסאי". כלומר, וכי סבורים אתם שהבית שאתם מביאים שם הזבחים שאני שוכן בו ושיכילני הבית כמו שמכיל הגוף? – אין זה, כי הנה השמים כסאי והארץ הדום רגלי. כמו שאמר שלמה: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי". אלא אני לא צויתי על הבית שאשכון אני בו ולא על הזבחים שאוכלם. לא צויתי אלא כדי שיכינו ישראל לבם אלי ויהיה להם מקום מיוחד לבוא שם להתפלל ולהעלות עולות וזבחים לעורר לבם לבער המחשבות הרעות ולשרפם כדמות הדבר הנשרף על המזבח. אם כן, אם אתם עושים הרע ובאים לביתי וזובחים לפני, הפסדתם הכוונה ואין זה מצוותי ואין אתם עושים בזה רצוני אלא ההפך ואתם מכעיסים אותי.10
מסכת קידושין דף לא עמוד א – מקור כיסוי הראש
אמר ר' יצחק: כל העובר עבירה בסתר – כאילו דוחק רגלי שכינה, שנאמר: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי".11 אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנאמר: "מלוא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו ג). רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.12
שבת שלום וחודש טוב
מחלקי המים
מים אחרונים 1: הפטרת שבת וראש חודש "השמים כסאי" גרמה לדיונים הלכתיים רבים במקרים בהם היא מתנגשת עם הפטרות אחרות, כגון אם היא חלה בראש חודש אדר (ארבע הפרשיות), בראש חודש אלול (שבעה הפטרות של נחמה), ראש חודש אב (שלושה דפורענות) בראש חודש ניסן, שבת חתן ועוד. וכן במקרים בהם ראש חודש חל בשבת וביום ראשון שאז אולי צריך להפטיר "מחר חודש". ראו אורח חיים סימן תכה.
מים אחרונים 2: חזרה לגמרא בסנהדרין ז ע"א לעיל בדבר האהבה העזה והאהבה שנחלשה, ראו הפיוט בפרשת שקלים המשבח את תקופת בית ראשון ומרמז אל הפסוק שלנו: "בכרמי מְלון בין שני שָדַי, ארבע מאות ועשר הלינותי שַדַי. נח בשכנם ונם יש די, ובכס והדום לא נם שֶדַי".