על רגל אחת

עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: (תהלים פרק לב פסוק ו).¹

מסכת ברכות דף ח עמוד א – על מה יתפלל החסיד לעת מצוא

"על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא"² –

אמר רבי חנינא: לעת מצוא – זו אשה שנאמר: "מצא אשה מצא טוב" (משלי יח כב). במערבא, כי נסיב אינש אתתא, אמרי ליה הכי: מצא או מוצא? ³

רבי נתן אומר: לעת מצוא – זו תורה, שנאמר: "כִּי מֹצְאִי מצאי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה' " (משלי ח לה).⁴

רב נחמן בר יצחק אמר: לעת מצוא – זו מיתה, שנאמר: "לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת" (תהלים סח כא).⁵ ….

רבי יוחנן אמר: לעת מצוא – זו קבורה. אמר רבי חנינא: מאי קרא – "הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר" (איוב ג כב).⁶ …

מר זוטרא אמר: לעת מצוא – זה בית הכסא. אמרי במערבא: הא דמר זוטרא עדיפא מכולהו.

למה מייחל החסיד? למה הוא מתפלל? שיימצא לו בית כיסא זמין ובקרבת מקום!! ועל דעה זו אמרו במערבא (ארץ ישראל) שזה הפירוש העדיף מכולם! אזכורים רבים יש במקורות של בית הכיסא, שלא בכדי נקרא גם בית הכבוד. ראו על בית הכסא שהיה במקדש (מסכת תמיד פרק א משנה א),⁷ על הלל שהחשיב את הליכתו לבית בכיסא למצוה (אבות דרבי נתן נוסח א פרק ב), על בשמים של בית הכיסא (ברכות נג ע"א), הפרידה מהמלאכים בכניסה (ברכות ס ע"ב), הפחד משדים ומזיקים בשהיה (שם סב א, גיטין ע א), וכמובן ברכת "אשר יצר" ביציאה. ראו עוד ההגדרה של עשיר "כל שיש לו בית כיסא סמוך לשולחנו" (שבת כה ב), על ר' יהודה שהיו לו עשרים וארבעה בתי כיסא בדרך מביתו לבית המדרש (נדרים מט ב), ומעל לכל פרטי הדינים הנוגעים לתפילה בסביבה שאיננה נקיה (ברכות כב, מגילה כז). מה היה אומר מר זוטרא ואיתו כל שאר חכמי בבל וארץ ישראל, אם היו רואים את מערכות ההיגיינה של ימינו, כאשר יש מים זורמים ומערכת ביוב מסודרת בכל מקום ציבורי ולכל אחד בביתו! האם היו שואלים כיצד ומתי אירע המהפך ההיגייני הזו בתולדות האנושות? מי הם המהנדסים והבנאים שתכננו ומתקינים מערכות אלה שפותרות שאלות רבות בהלכה ומאפשרות לימוד תורה בגוף ונפש בריאים ונקיים? האם אין תחילתה של מהפכה זו כבר בימי הרומאים, באותן מרחצאות שרבי שמעון בר יוחאי מגדף ואח"כ נזקק להם (שבת לג)? למי תודה, למי ברכה?

מחלקי המים