מים ראשונים: כבר נדרשנו בקצרה לנושא תשובה מאהבה ותשובה מיראה בדברינו הושע מורה התשובה בשבת שובה. שם הבטחנו לשוב ולדון בנושא בהזדמנות קרובה. לקראת סוף השנה אנו ממהרים לקיים הבטחתנו, הן מיראה והן מאהבה.
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (דברים י יב).1
יומא דף פו – כאן מאהבה כאן מיראה
תנינא: גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם, שנאמר: "ארפא משובתם אהבם נדבה". רבי חמא ברבי חנינא רמי: כתיב: "שובו בנים שובבים", דמעיקרא שובבים אתם; וכתיב: "ארפא משובתיכם"! לא קשיא; כאן – מאהבה, כאן – מיראה.2 אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות … והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות! לא קשיא; כאן – מאהבה, כאן – מיראה.3
ירושלמי ברכות ט ה – פָּרוּש אהבה וּפָּרוּש יראה
שבעה פרושין הן:4 פרוש שיכמי ופרוש ניקפי ופרוש קיזאי, פרוש מה הנכייה, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה פרוש אהבה … פרוש יראה כאיוב, פרוש אהבה כאברהם.5 אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם. אברהם אבינו עשה יצר הרע – טוב. דכתיב: "ומצאת את לבבו נאמן לפניך" … אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו מאי טעמא? "ולבי חלל בקרבי".6
רמב"ן שמות כ ז – זכור ושמור – אהבה ויראה
ואמת הוא ג"כ, כי מידת זכור רמזו במצות עשה, והוא היוצא ממידת האהבה והוא למידת הרחמים, כי העושה מצות אדוניו אהוב לו ואדוניו מרחם עליו. ומידת שמור במצות לא תעשה, והוא למידת הדין ויוצא ממידת היראה, כי הנשמר מעשות דבר הרע בעיני אדוניו ירא אותו, ולכן מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה, כמו שהאהבה גדולה מהיראה, כי המקיים ועושה בגופו ובממונו רצון אדוניו הוא גדול מהנשמר מעשות הרע בעיניו, ולכך אמרו דאתי עשה ודחי לא תעשה.7
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תעד ד"ה ויקרא – יראה, בקשה אהבה
ג' טכסים הם הקרבנות: עולה שלמים וחטאת. וג' כתות הן של צדיקים: אהבה, בקשה, ויראה. העולה כנגד אהבה, והשלמים כנגד הבקשה והחטאת כנגד היראה. העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד, אבל השלמים והחטאת בעד עצמנו. יקרה היא האהבה מן הבקשה, והבקשה מן היראה.8
ברכת אהבה וקריאת שמע
"אהבה רבה אהבתנו ה' אלהינו … ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה … ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך … להודות לך וליחדך באהבה ולאהבה את שמך. ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה".9
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וכו' … אשר אנכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם ולעובדו בכל לבבכם וכו' … השמרו לכם פן יפתה לבבכם וכו'.10
רש"י: עשה דבריו מאהבה. אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה. העושה אצל רבו מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו:11
סוטה דך לא א – שניכם צדיקים גמורים
הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרבא. (שני תלמידים שהיו יושבים לפני רבא). חד אמר ליה: אקריון בחלמאי (אחד אמר לו: הקריאו לי בחלומי): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (תהלים לא כ). וחד אמר ליה: אקריון בחלמאי: "וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו… ויעלצו בך אוהבי שמך" (תהלים ה יב), אמר להו: תרוייכו רבנן צדיקי גמורי אתון (שניכם צדיקים גמורים אתם).12
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק י – בשבח היראה ואבות הראשונים
"אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם" – משל לאדם עושה רצון רבו ולבו גס ברצון רבו [אדם עושה רצון אביו] ולבו גס ברצון אביו.13 לא דומה זה שהוא עושה מאהבה לזה שהוא עושה באימה ויראה. זה שהוא עושה מאהבה נוחל חיי העולם הזה ואינו נוחל חיי העולם הבא וזה שהוא עובד באימה ויראה שהוא נוחל חיי העולם הזה וחיי העולם הבא. שכן מצינו באבות הראשונים שעבדו באימה ויראה ונחלו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא. באברהם מהו אומר? "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה" (בראשית כב יב). ביוסף מהו אומר? "את האלהים אני ירא" (שם מב מח) ביונה מהו אומר? "ואת האלהים אני ירא" (יונה א ט).14
מסכת ברכות דף לג עמוד ב – היראה היא אוצר
ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים, שנאמר : "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוהיך וכו' " (דברים י יב).15 אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא?16 והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי: אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר: "יראת ה' היא אוצרו" (ישעיהו לג ו)!17 – אִין (כן), לגבי משה מילתא זוטרתא היא. דאמר רבי חנינא: משל, לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו – דומה עליו ככלי קטן – קטן ואין לו – דומה עליו ככלי גדול.18
פסיקתא רבתי פרשה כא – בשעת מתן תורה
כיון שראה הקב"ה דעתם של ישראל שמבקשים לקבל את התורה באהבה וחיבה באימה ויראה ברתת וזיע, פתח ואמר: "אנכי ה' אלהיך".19
ירושלמי מסכת ברכות פרק ט דף יד
עשה מאהבה ועשה מיראה. עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא. עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט.
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: בעלי תריסין מוזמנים לדון גם בדין של מי שעבד עבודה זרה מ"אהבה ויראה", מחלוקת אביי ורבא, בגמרות שבת עב ע"ב וסנהדרין סא ע"ב. ראו שם רש"י: "מאהבה ומיראה – מאהבת אדם ומיראת אדם, ולא חשבה בלבו באלהות". ובלשון הגמרא בשבת: "דחזי אנדרטא וסגיד לה". ראו תוספות בסנהדרין סא "ורבא אמר פטור" שדן בהשוואה עם דין יהרג ואל יעבור. נראה שאפשר להעמיד את זה מול זה. הדרישה בתורה היא לעבוד את הקב"ה ביראה ובאהבה, אבל אם אדם נאלץ לסגוד לדת אחרת "מאהבה ומיראה" כדברי רש"י לעיל, אין הוא מורחק מעם ישראל ויכול לשוב ולעבוד את הקב"ה באהבה וביראה" בבוא השעה. ונראה שעל כך מייסד רמב"ם את דברי הנחמה שלו באגרת השמד.20