פרשות השבוע

וְלֹא־יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל־אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא־עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו: וַיִּתֵּן אֶת־קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה: (בראשית מה א-ב).¹

בראשית רבה ק ט –

"וינחם אותם וידבר על ליבם" – … דברים שהן מנחמין את הלב. אמר להם: נמשלתם כעפר הארץ, מי יכול לסייף את עפר הארץ? נמשלתם כחית השדה ומי יכול לסייף את חית השדה? נמשלתם ככוכבים, מי יכול לסייף את הכוכבים? עשרה כוכבים בקשו לאבד כוכב אחד ולא יכלו לו … אתם הגוף ואני הראש: "תבואתה לראש יוסף" – אם ניטל הגוף, מה טוב הראש?²

ולא עוד, אלא עד שלא ירדתם לכאן היו קוראים אותי עבד. ומאחר שירדתם לכאן, הודעתי הוּגְנֵסִים שלי,³ אם כן אני הורג אתכם? אתמהא! אם הורג אני אתכם, הם (המצרים) אומרים: אין לשמור אֲמָנָה עם זה. עם אחיו לא שמר אמנה, עם מי הוא משמר אמנה? הן אומרים: לא היו אחיו, אלא כת של בחורים ראה, וקרא אותן אחיו. תדע לך, שהרי הוא בסוף הביא עליהם עילה והרגם.⁴

במדבר רבה יט ג, פרשת חוקת

"איתן האזרחי" זה אברהם … הימן זה משה … וכלכל זה יוסף, שנאמר: "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו וכו' " (בראשית מז יב).⁵ אמרו המצריים: כלום מלך עלינו עבד זה אלא בחכמתו? מה עשו לו? הביאו שבעים פתקים וכתבו עליהם שבעים לשון והיו משליכין אותן לפניו וקורא כל אחד ואחד בלשונו. ולא עוד, אלא שהיה מדבר בלשון הקודש שלא היה בהן כח לשמוע, שנאמר: "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא־יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע" (תהלים פא ו).⁶

מדרש תהלים (בובר) מזמור קה סימן ז

"שלח מלך ויתירהו … שמו אדון לביתו".⁷ אמר ר' לוי בשם ר' ברכיה בשם ר' יוחנן בן שאול: אמר להם יוסף: מה אתם סבורים שאין הקב"ה עמי? ממה שבירך זקני ליעקב אבי, שנאמר: "יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים" (בראשית כז כט), לפיכך: "ויוסף הוא השליט על הארץ" (בראשית מב ו), הוי: "שמו אדון לביתו". "לאסור שריו בנפשו" – כיון שביקש פרעה להמליך את יוסף אמרו כל סנקליטין שלו: יש עבד מלך? כיון שמלך יוסף, נטלום וחבשום. והמתין עד שבאו אחיו להודיע שהוא בן גנוסים, ואחר כך גררן בחבלים.⁸

דבר אחר: "לאסור שריו". זה פוטיפר, דאמר ר' מאיר מלמד שאסרו בקולר כל ימיו, "שָׂרוֹ" כתיב "שריו" קרי.⁹

בראשית רבה פרשת מקץ, פרשה פט סימן ז

"וידבר שר המשקים את פרעה לאמר … ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים וגו'" (בראשית מא ט, יב) – אף על פי שהזכיר אותו, הוא מבזהו שהוא יודע לאיזה גדולה הוא נכנס … אמר ר' שמואל בר נחמן: ארורים הם הרשעים שאינן עושים טובה שלימה. "נער" – שוטה, "עברי" – שונה, "עבד" – שכך מוכתב בַּסֶקְרֵידוֹן¹⁰ של פרעה שאין עבד מולך ולא לובש כְּלִידִים.¹¹

בראשית רבה פרשת ויגש, פרשה צג סימן ו

"כי כמוך כפרעה" – מה פרעה גוזר ואינו מקיים, אף את גוזר ואינך מקיים.¹²

ר' חיים פלטיאל בראשית פרק מד¹³

"כי כמוך כפרעה". פירש רש"י: מה פרעה גוזר ואינו מקיים מבטיח ואינו עושה אף אתה כך. ואם תאמר: מה הוא שגזר פרעה ולא קיים? יש לומר שגזר בנימוסי מצרים שעבד אינו מולך ולא לובש בגדי מלכות ויוסף לבש, דכתיב: "וילבש אותו בגדי שש", וכתיב ביה: "נער עברי עבד".¹⁴

צרור המור בראשית פרשת ויגש¹⁵

ואמר: "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני עבדיו" (בראשית מה טז).¹⁶ בענין שלא יאמרו שהיה מושל בהם עבד אחד. ויוסף היה אומר לפרעה ולעבדיו שהיו לו אחים רבים ונכבדים. וכשראו דבריו אמת שמחו. וצוה פרעה ליוסף שיקח עגלות לפי שהיה כתוב בנימוסי מצרים שלא היו עגלות נמצאות בכל הארצות ההם זולת במצרים. ולכן לא היה רשות להוציאם בלא רשות פרעה. וזהו: "ויתן להם יוסף עגלות ע"פ פרעה", לפי שפרעה היה רוצה שיבוא יעקב. ולכן אמר: "וקחו את אביכם ואת בתיכם". וזה שכתוב במדרש: "וכי מה טיבו של פרעה אצל יעקב? אלא כיון ששמע פרעה שיוסף בן בנו של אברהם, נתירא ואמר: זה בן מלכים הוא, עכשיו יניחנו וילך לו. לכך בקש על יעקב ובניו שירדו אצלו. ונדר להם שייטיב להם כשם שהטיב לאברהם, דכתיב: ולאברם הטיב בעבורה (בראשית יב טז) וכתיב הכא: ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים (בראשית מה יח)".¹⁷

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: סוף דבר, נראה שבהתוודעות יוסף לאחיו נסגרה סופית מכירת יוסף. כתם העבדות שדבק בו הוסר בעת שנודע למצרים מי הוא אותו "נער עברי" ומאיזו משפחה מיוחסת הוא בא. מעמדו של יוסף כמשנה למלך מצרים היה כל העת 'על תנאי', עד שבאו האחים והעידו על מוצאו. האם כל זה מכפר וסולח? אולי. האם זו סיבה טובה להתוודעות? וודאי.