פרשות השבוע

קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: (שמות לה ה).¹

אבן עזרא הפירוש הקצר שמות כה ב – לקיחה מ… היא נתינה

"ויקחו לי תרומה" – מלת לקיחה עם למ"ד כמו נתינה, וכן: "קחי לי מעט מים" (מלכים א יז י).²

מדרש אגדה (בובר) שמות כה ב – משלי אתם נותנים

"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". כתיב: "לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות" (חגי ב ח).³ אמר הקב"ה לישראל: התנדבו ועשו המשכן, ואל תאמרו מכיסכם אתם נותנים דבר, כי משלי הוא הכל. לפיכך אמר: "ויקחו לי" – משלי.⁴

ויקרא רבה ל יג פרשת אמור – אותי אתם לוקחים

…  אמרתי לכם: "ויקחו לי תרומה" (שמות כה ב) – בשביל שאדור ביניכם. "ועשו לי מקדש" (שם ח),  כביכול אמר הקב"ה: קחו אותי ואדור ביניכם; "ויקחו תרומה" לא כתוב כאן, אלא: "ויקחו לי תרומה" – אותי אתם לוקחים.⁵

מדרש אגדה (בובר) שמות לה ה – זכות לעצמכם

"קחו מאתכם" – קחו זכות לעצמכם. קחו ברכה לאנשי ביתכם, וכן דוד עליו השלום אמר: "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים א כט יד) ופירוש מאתכם – מרצונכם.⁶

דברי הימים א פרק כט פסוקים יג-יז – מידך נתנו לך

וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ: וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ: כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבֹתֵינוּ כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה: ה' אֱלֹהֵינוּ כֹּל הֶהָמוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר הֲכִינֹנוּ לִבְנוֹת לְךָ בַיִת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ מִיָּדְךָ היא הוּא וּלְךָ הַכֹּל: וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ:⁷

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) א טו – תן לו משלו

כל הנותן צדקה לא לעצמו בלבד הוא מיטיב אלא לכל הבריות מסוף העולם ועד סופו, לכך נאמר: "פתוח תפתח", אם פתחת ידך לעני אתה פותח להוריד גשמים מן השמים… נמצא זה מיטיב לעצמו ולכל הבריות. לא יאמר אדם מחסר אני מנכסי אם אתן לעניים. יסתכל אדם כל מה שאינו מחסר אינו מוסיף, שער הראש והזקן שהן מסתפרין לעולם מגדלין … והן נמשלו ישראל לרחל שגוזזים אותה והיא מגדלת צמר בכל שנה ושנה, החזיר אינו נגזז ואינו מוסיף. אם נתת צדקה, לא משלך נתת אלא משל הקב"ה, שנאמר: "לי הכסף ולי הזהב" (חגי ב ח), וכן הוא אומר: "כי ממך הכל ומידך נתנו לך" (דברי הימים א כט יד). וכן היה רבי אליעזר אומר: כבדו למלך משלו שאתה שלו, וכן היה רבי מאיר אומר: תן לו משלו שאתה ושלך שלו.⁸

מדרש תנחומא פרשת פקודי סימן יא – נתינה בשמחה

בשעה שבא משה ואמר לישראל: "קחו מאתכם תרומה" שמחו שמחה גדולה והביאו הנדבה בשמחה ובזריזות, ראה מה כתיב ויבאו האנשים על הנשים שהיו דוחקין זה על זה שבאין האנשים והנשים בערבוביא ומביאין הנדבה … לשני בקרים הביאו הכל. וכן כתיב: "והמלאכה היתה דים וגו' ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא", להודיעך כמה נזדרזו ישראל במלאכת המשכן. לאחר שני ימים בקשו חכמי לב להביא את נדבתם ולא יכלו שכבר נאמר: "וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא".⁹

שבת שלום

מחלקי המים