כִּי כֹה אָמַר־ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד: (ישעיהו מה יח).1
במדבר רבה יב ד פרשת נשא – אפריון לפריון
"אפריון עשה לו המלך שלמה" (שיר השירים ג ט). "אפריון" – זה העולם. למה קראו אפריון? שלא בראו אלא לפריה ורביה. וכן הוא אומר: "לא תוהו בראה לשבת יצרה".2
מסכת יבמות דף סב עמוד א – העמדת צאצאים
ר' נתן אומר: בית שמאי אומרים: זכר ונקבה, ובית הלל אומרים: או זכר או נקבה. אמר רבא: מאי טעמא דר' נתן אליבא דבית הלל? שנאמר: "לא תוהו בראה לשבת יצרה", והא עבד לה שֶׁבֶת.3
מסכת בכורות דף מז עמוד א – גר שהתגייר
היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר, ר' יוחנן אמר: קיים פריה ורביה, ור' שמעון בן לקיש אמר: לא קיים. ר' יוחנן אמר: קיים – "לא תוהו בראה לשבת יצרה", ור' שמעון בן לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה – גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.4
מסכת גיטין דף מא עמוד א – כפיית הרב לשחרר את עבדו
מתניתין.5 מי שחציו עבד וחציו בן חורין6 – עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי בית הלל; בית שמאי אומרים: תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם! לישא שפחה אי אפשר – שכבר חציו בן חורין, בת חורין אי אפשר – שכבר חציו עבד, יבטל? והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר: "לא תוהו בראה לשבת יצרה"! אלא מפני תיקון העולם, כופין את רבו ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על חצי דמיו. וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.7
מסכת מגילה דף כז עמוד א – מכירת ספר תורה
תא שמע: דאמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד תורה, ולישא אשה, שמע מינה: תורה בתורה שפיר דמי.8 – דלמא שאני תלמוד, שהתלמוד מביא לידי מעשה. אשה נמי – לא תהו בראה לשבת יצרה, אבל תורה בתורה – לא.9
שאילתות דרב אחאי פרשת בראשית שאילתא ג – עדיפות הכנסת כלה
ברם צריך:10 הוצאת המת והכנסת הכלה, אי זה מהן קודם? הוצאת המת דהא גבי טומאה דחייה את לא תעשה שבתורה, או דילמא הכנסת הכלה עדיפא משום "כי לא תהו בראה לשבת יצרה"? תא שמא: דתניא מעבירין את המת מלפני הכלה וזה וזה מלפני המלך ישראל. רבי אליעזר אומר: הכנסת הכלה עדיפא וכן הילכתא.11
בראשית רבה כ ח (גם יט ה) פרשת בראשית – טיעוני חוה לאדם
"ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך" – רבי שמלאי אומר: בישוב הדעת באת עליו.12 אמרה ו: מה אתה סבור, שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך? "אין כל חדש תחת השמש" (קהלת א ט); מה אתה סבור שאני מתה ואתה יושב לך הַטְלִיס? "לא תוהו בראה לשבת יצרה".13
רמב"ן בראשית פרק ב פסוק יח – "לא טוב" אדם יחידי בעולם
"לא טוב היות האדם לבדו" – איננו נראה שנברא האדם להיות יחיד בעולם ולא יוליד, שכל הנבראים זכר ונקבה מכל בשר נבראו להקים זרע, וגם העשב והעץ זרעם בהם.14
ספורנו בראשית פרק א פסוק י – היבשה הניתנת "לשבת" היא העיקר
"ויקרא אלהים ליבשה ארץ" – קרא החלק בשם הכל, כי אמנם זה החלק15 היה עיקר המכוון מכולם, כאומרו: "לשבת יצרה" (ישעיה מה, יח).16
רש"י מסכת חגיגה דף ב עמוד ב – לא רק פריה ורביה
לא תוהו בראה – לא ברא הקב"ה את הארץ להיות בלא יישוב, אלא לשבת יצרה.17
ספר חובות הלבבות שער ט שער הפרישות פרק א – יש פרושים יחידי סגולה
ולפי שנצטרך המין האנושי לנהוג בפרישות הכוללת, אשר בו תקנתו בעולם הזה בקחתו הצורך ממנו, היה בדין להיות בעולם פרושים גמורים נבדלים ונגזרים מעסקי העולם, ילמד מהם כל מין ממיני האדם כפי צרכו מהפרישות, וכראוי למנהגו ומדותיו.18 ואין תקנת העולם, שיהיו כל אנשיו נוהגים בפרישות, כמוהם, כי זה מביא לעזיבת ישוב העולם ולהפסק הזרע. וכבר אמר הכתוב: "לא תוהו בראה לשבת יצרה".19 כי הפרישות פינה מפינות העולם, וצורך המדברים אליה כצורכם אל שאר החכמות והמלאכות, אשר יתייחד בכל אחת מהם עם מבלתי עם אחר, כדי שיהנו בני אדם ותקח כל כת כפי צרכה והראוי לה מהן. ואין תקנת העולם, שיתאחדו כל אנשיו בחכמה אחת ולא במלאכה אחת, כי השלמת סדר העולם בכולן, כמו שאמר החכם: "את הכל עשה יפה בעתו", ואמר: לכל זמן. וכבר התבאר במה שהקדמנו ענין הפרישות הכוללת וצורך בני אדם אליה לסדר עניניהם בה בעולם הזה.20
אליהו זוטא (איש שלום) פרשה ג – לשבת יצרה ולהיפטר מהעולם בשלמות
מעיד אני עלי שמים וארץ, שאילמלי לא נקבצו בני אדם למיתה,21 אין כל ברייה יורד לידי צער. אלא מתוך שיאכל וישתה ושמח הוא עם אשתו על בניו ועל בני ביתו ונפטר לבית עולמו. ואין פירות ותבואה באין לידי הרקבה, אלא מתוך דרכיהם של בני אדם; ואין בני אדם באין לידי בושה, אלא מפני דרכיהם; ואין עיניהם של בני אדם כהות בחצי ימיהם, אלא מתוך דרכיהם; ואין בני אדם מיטמאין בנגעים, אלא מתוך דרכיהם … שנאמר: "כה אמר ה' בורא השמים הוא האלהים יוצר הארץ ועושה הוא כוננה לא תוהו בראה לשבת יצרה אני ה' ואין עוד" (ישעיה מה יח). צא ולמד מדרך ארץ, כלום אדם בונה בית, אלא על מנת להכניס בו פירות, ולהכניס בו כלים ולהכניס בו כספים, או להצית בו את האור? אף כך בני אדם מתוך דרכיהן נידונין, דנין אותן מתוך דרך ארץ, בשביל להצילם מיום הבא לקראתם, שנאמר: "אוי להם כי נדדו ממני וגו' " (הושע ז יג).22
שבת שלום בראשית23
שתהיה לנו התחלה טובה
מחלקי המים