כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: (דברים יא י-יב).1
גמרא בבלי בבא בתרא דף יט עמוד א2
מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה וכו'.3 זרעים, תיפוק ליה משום מחרישה! – במפולת יד. מחרישה, ותיפוק ליה משום זרעים! – בחורש לאילנות. ותיפוק ליה משום מיא! תנא בארץ ישראל קאי, דכתיב: "למטר השמים תשתה מים".4
רמב"ן דברים פרק ח פסוק ז
וטעם ארץ נחלי מים – שהיא כגן רוה, לא שישקוה מים ברגל כארץ מצרים, כאשר יאמר עוד (להלן יא יא) כי למטר השמים תשתה מים. ופירש כי עינות ותהומות יוצאים בבקעה וגם בהר, ומשם יזחלו בה נחלים … והענין כי יש מן המעיינות שנוזלים מתמצית לחות ההרים, מן הגשמים שנבלעים בתוכם או מן האדים העולים להם, והם שקרא עיינות … ויש מהם שיוצאים ממקור התהום, והם שקראם "תהומות", כלומר מעינות תהום, ואמר כי משניהם בבקעה וגם בהר.5
ספרי דברים פיסקא לט
לפי שעפרו של הר קל ושל בקעה שמן,6 יכול יהיו מים גורשים את העפר למקום בקעה ותהא בקעה מחוסרת מים? תלמוד לומר: "ארץ הרים ובקעות" – הר לפי מה שהוא ובקעה לפי מה שהיא …
או לפי שארץ ישראל מכופלת בהרים, יהא גלוי שותה, שאין גלוי אין שותה? תלמוד לומר: "למטר השמים תשתה מים" – גלוי ושאין גלוי שותה … או לפי ששותה מי גשמים, אבל אינו שותה מי שלוחים? תלמוד לומר: "למטר השמים תשתה מים" – כשהוא אומר מים, אף מי שלוחים שותה … או לפי ששותה מי שלוחים, אבל אינה שותה מי שלגים? תלמוד לומר: "למטר השמים תשתה מים" – כשהוא אומר מים, אף מי שלגים שותה … או לפי ששותה מי שלגים, אבל אינה שותה מי טללים? תלמוד לומר: "למטר השמים תשתה מים" – כשהוא אומר מים, אף מי טללים שותה.7
דברים רבה פרשה ד
"כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך". אפשר שהקב"ה מרחיב את ארץ ישראל? א"ר יצחק: המגילה הזאת אין אדם יודע כמה אורכה וכמה רוחבה. כשהיא נפתחת, היא מוּדַעַת כמה היא. כך א"י, כל רובה הרים וגבעות. מנין? שנאמר: "והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים. ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". כשישווה אותה הקב"ה. מנין? שנאמר: "כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה" (ישעיה מ ד, הפטרת נחמו) – אותה שעה היא מוּדַעַת מה היא.8
במדבר רבה פרשה יז סימן ג
"ותאמרו בשנאת ה' אותנו" – הקב"ה אמר: "אהבתי אתכם" והן אומרים: "בשנאת ה' אותנו"! היו דורשין ואומרים: תדע לך שהוא שונא אותנו; מלך בשר ודם יש לו שני בנים ויש לו שתי שדות, אחת של שִׁקְיָא9 ואחת של בעל. לא למי שהמלך אוהב אותו נותן של שקיא ולאותו ששונא הוא נותן של בעל? ארץ מצרים של שקיא והיינו בתוכה. וארץ כנען של בעל והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען!10
בראשית רבה פרשה יג סימן ט11
כיצד הייתה הארץ שותה? ר' יהודה אומר: כנילוס הזה שמשקה וחוזר ומשקה. ר' נחמיה אומר: כמין תוביה, כקבריא זה שמרבה וקובר. ורבנין אומרים: כמין תְּוַי (נהר הוא בבבל ושמו תְּוַי). וכך היתה הארץ שותה מתחילה, שכתוב: "ואיד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה". וחזר בו הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה.12
רב חנן מציפורי בשם ר' שמואל בר נחמני: מפני ארבעה דברים חזר בו הקב"ה, שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה: מפני בעלי זרוע, ובשביל להדיח טללים רעים, ושיהיה הגבוה שותה כנמוך, ושיהו הכל תולים עיניהם כלפי למעלה, זהו שכתוב: "לשום שפלים למרום" (איוב ה יא).
ומהיכן הארץ שותה? רבי אליעזר אומר: ממימי אוקינוס, דכתיב: "ואד יעלה מן הארץ" … מתמתקים הן בעבים … רבי יהושע אומר: מן העליונים, שנאמר: "למטר השמים תשתה מים". והעננים מתגברין מן הארץ ועד הרקיע, ומקבלין אותן כמפי הנוד … וחושרים אותן כמין כברה.13
מדרש תהלים (בובר) מזמור קלה
"הללויה הללו את שם ה' וגו', מעלה נשיאים מקצה הארץ". ריש לקיש ור' יוחנן. רבי יוחנן אומר: אין עננים אלא למעלה, שנאמר: "וארו עם ענני שמיא" (דניאל ז יג). ריש לקיש אמר: אין עננים אלא מלמטן, שנאמר: "מעלה נשיאים מקצה הארץ". על דעתיה דרבי יוחנן: לאחד שכבד את חבירו בחבית של יין וקנקנה עמה. ודעתיה דריש לקיש: לאחד שאמר לחברו הלויני סאה של חטין, וא"ל: הביא קופתך. כך אמר הקב"ה לארץ: אייתי עננך וקבלי מטר.14
דרשות ר"י אבן שועיב פרשת עקב
אבל הרמב"ם ז"ל פירש דברים כפשוטן,15 זאת הארץ אינה כארץ מצרים שתשקוה ברגליכם שהיא מלאה נהרות ואגמים, ובין שיהיו צדיקים או רשעים המטר אינם צריכים. וזאת הארץ היא ארץ הרים והיא צריכה דרישת השם תמיד, כי למטר השמים עיניהם תלויות, ואם תשמרו מצוותי: ונתתי מטר ארצכם בעתו וגו'. כמו שאמר למטה: ואם לא – ועצר. והנה היא נקשרת עם הפרשה של אחריה.16
תורת המנחה פרשת עקב / דרשה סח עמוד 607
בוא וראה היאך סידר בשבח ארץ ישראל, הָצָרִיך לה ראשון ראשון. ארץ טובה זה האויר, שאויר ארץ ישראל יותר ניאות לבני אדם יותר מכל האוירים שהיא באמצע היישוב17 … והאויר הטוב הוא צורך לעולם מכל דבר. ואחר האויר הזכיר המים, ואחר המים הזכיר חיטה ושעורה, ואחריהם הזכיר גפן ותאנה ורמון וזית שמן ודבש. עד: "ומהרריה תחצוב נחושת" …
ואין לך מקום שלם מכל טוב שבעולם כמו ארץ ישראל. שאם יש מקום שיש לו אויר טוב, שמא לא יהיה לו מים חשובים. ואם יהיו לו נחלים, לא יהיו לו מעיינות. ואם יהיו לו מעיינות, לא יהיו לו מן התהום אלא מתמצית בליעת ההרים. ואם יצאו מן התהום אינם יוצאים בבקעה ובהר, ואם יצאו בבקעה ובהר לא יהיו לה גשמים. אבל ארץ ישראל: "למטר השמים תשתה מים".18
שבת שלום
מחלקי המים
