פרשות השבוע

מים ראשונים: הפטרת פרשת צו נדחית ברוב שנים רגילות מפני הפטרת פרשת הגדול. ובשנים מעוברות, אם לא שמתלכדת עם שבת זכור, אנו קוראים את הפטרת פרשת צו בספר ירמיהו פרקים ז-ח-ט. וכבר נדרשנו לפסוק אחר בהפטרה זו בדברינו על דברי עולה וזבח והפעם נידרש לפסוקים החותמים את ההפטרה.

כֹּה אָמַר ה' אַל־יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל־יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל־יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ: כִּי אִם־בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי־בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם־ה':  (ירמיהו ט כב-כג, סיום הפטרת השבת).¹

מסכת ערכין דף י עמוד ב – אל תתחכם על הטבע

תני רשב"ג: שילוֹחַ היה מקלח מים בכאיסר.² צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו, ונתמעטו. וחזרו ומיעטוהו והיה מקלח מים, לקיים מה שנאמר: "אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גיבור בגבורתו".³

מדרש תהלים (בובר) מזמור נב פסוק ז – אל יתהלל האדם

"אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה" (תהלים נב ה). אמר דוד לדואג: רעתו של שאול יותר מטובתך, שאלמלי לא קיבל ממך לשון הרע, לא היה נענש.⁴ יש אדם משקר ונושא פנים לאדם שמאכילו ומשקהו, אבל אתה שמא לכלום אתה צריך? הרי אתה חכם בתורה, גיבור ועשיר וראש לסנהדרין, למה עשית כן? "אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" (ירמיה ט כב-כג), וכן הוא אומר: "וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל־עַמּוֹ" (דברי הימים א יח יד), ואומר: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו" (שמואל א יח יד).⁵

אבות דרבי נתן נוסח א פרק ד – דעת אלהים מעולות

על התורה כיצד? הרי הוא אומר: "כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעולות" (הושע ו ו) מכאן לעולה שהיא חביבה מזבחים … ותלמוד תורה חביבה לפני המקום מעולות, לפי שאם אדם למד תורה יודע דעתו של מקום, שנאמר: "אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא" (משלי ב ה).⁶

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מטות סימן ז – במתנה מהקב"ה ובזכות התורה

"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי־גָד עָצוּם מְאֹד" (במדבר לב א). ילמדנו רבינו: כמה מתנות טובות נבראו בעולם? כך שנו רבותינו: שלוש מתנות ברא הקב"ה בעולם: חכמה וגבורה ועושר. זכה אדם לאחת מהן, נטל חמדת כל העולם. אימתי? בזמן שבאות מאת הקב"ה, ובאות בכח התורה.⁷ אבל גבורתו ועושרו של אדם אינן כלום, שכן אמר שלמה: "שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת־הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי־עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת־כֻּלָּם" (קהלת ט יא), וכן אמר ירמיה: "כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעושרו" (ירמיה ט כב).⁸ ומתנות אלו, כיון שלא באות מן הקב"ה סופן להיפסק ממנו.⁹

חיי אדם הקדמה – החכמה בדרגה מעל השאר

והם ארבע מראות נגעים שיוכל להיות בעולם:¹⁰ א) העושר המופלג והוא דבר שמחוץ לגופו לגמרי. ב) דבר שהוא בגופו והוא כולל כל עניני מעלות שנולד כך בטבעו ובתולדתו, כגון הגבורה. ג) מעלת היחוס שהיא בדומה לאלו וגרוע מהם … שבכל אלו יש לו דבר שבני אדם נהנים מהם, וזה דבר שאין בו ממש ואין מגיע מזה שום תועלת לשאר בני אדם. ד) הוא המובחר שבכולם, שבאה לאדם בשכלו ובהשתדלותו והיא החכמה והשכל או בתורה, או בתכונה, בחשבון וכתב, ברפואות, במוזיקא וכל שאר החכמות. וכל אלו המדות כללן הכתוב באמרו (ירמיה ט כב) "אל יתהלל חכם בחכמתו" וזה כולל כל דבר חכמה שלמד בחכמתו בין בתורה או בשאר חכמות.¹¹

מדרש תנאים לדברים פרק א פסוק יז – גלגל חוזר הוא בעולם¹²

"וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי" (שמואל א טז יב) – התחיל שמואל מזלזל בו, מיד קצף עליו הקב"ה ואמר לו: "קום משחהו כי זה הוא" (שם). "קום" – בגערה, אמר לו: קום מלפניו, משיחי עומד ואתה יושב? … ישעיה הראה אותו הקב"ה כבודו התחיל אומר: "ואראה את ה' יושב על כיסא רם ונישא" (ישעיהו ו א). אמר לו הקב"ה: מפני שאתה צדיק הראיתי אותך כבודי, ואתה מתגאה? חייך למחר אני עובר לפניך, ואתה אומר: "מי זה בא מאדום" (שם סג א).¹³

לפיכך, אם זכה אדם לחכמה, אין ראוי להתגאות על ההדיוט. ולא הגיבור על החלש, ולא העשיר על העני. אמר הקב"ה: עשיתי זה ללמד זה, שנאמר: "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' " (משלי כב ב).¹⁴ צריך החכם להחזיק טובה להדיוט, שאילו בראתי את הכל חכמים, מה היה יתרון לחכם על הכסיל לעולם?¹⁵ וכן הגיבור והעשיר. לכך נאמר: "אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגיבור בגבורתו וכו' ". (ירמיהו ט כב).¹⁶

מדרש זוטא שיר השירים (בובר) פרשה א סימן טו – השכל וידוע אותי

"הנך יפה רעיתי", במתן צדקה ובגמילות חסדים. "רעיתי" – שאתם הולכים בדרכי, אתם אוהבי ורעי. מה המקום רחום וחנון ה' ארך אפים ורב חסד, מאריך אפו עם כל הבריות, גומל חסדים ונותן צדקה לכל באי עולם … מאכיל ומשקה רעבים וצמאים, מלביש ערומים, פודה שבוים, משיא יתומים, גומל חסדים, שתהיו דומים להקב"ה שהיה נותן צדקה וגומל חסד¹⁷ …

ונאמר ע"י ירמיהו: "כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו" (ירמיה ט כב) – אם אין מכיר מי שבראו, האיך הוא חכם? ואף ברשעים יש חכמים בעיניהם. בני אדם שהכירו חמה ולבנה והמזלות … וחלקו אותה על החודשים והתקינו החודשים על תקופת החמה … לא חסר ולא יותר, חכמים הם להתקין תקנה הגדולה הזאת לידע מעשה האלהים ברקיע, ולא ידעו להכיר מי שבראם! חכמים הם לבנות מדינות ופלכים ובתים, לעשות כלי זיין ולכבוש את המים … לא דרך ולא שביל מהלכים כרוח על פני המים, ולא חכמוּ: מי עשה אותו ומי משיב את הרוח! …¹⁸ ובמה הוא שבחו של אדם? "השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' " (ירמיה ט כג). עשית כל המעשים האלה – הרי אתה כיוצא בי.¹⁹

מסכת נדרים דף לח עמוד א – על מי שורה השכינה

אמר ר' יוחנן: אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם ועניו, וכולן ממשה. גיבור, דכתיב: "ויפרוש את האהל על המשכן", ואמר מר: משה רבינו פרסו, וכתיב: עשר אמות אורך הקרש וגו' …²⁰ עשיר, פסל לך – פסולתן שלך יהא.²¹ חכם, רב ושמואל דאמרי תרוייהו: חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נתנו למשה חסר אחת, שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלהים". עניו, דכתיב: והאיש משה עניו מאד. אמר ר' יוחנן: כל הנביאים עשירים היו, מנלן? ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה …²²

מסכת עירובין דף פה עמוד ב – חכמים מכבדים עשירים

בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו: פנו מקום לבן מאה מנה. אתא איניש אחרינא, אמר להו: פנו מקום לבן מאתים מנה … רבי מכבד עשירים, רבי עקיבא מכבד עשירים. כדדרש רבא בר מרי: "ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו" (תהלים סא ח), אימתי ישב עולם לפני אלהים? – בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו.²³

מסכת אבות פרק ד משנה א – הגדרה מי הוא חכם, גיבור ועשיר

בן זומא אומר: איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" (תהלים קיט צט).²⁴ איזהו גבור? הכובש את יצרו, שנאמר: "טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר" (משלי טז לב). איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהלים קכח ב) – אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.²⁵

מסכת קידושין דף מט עמוד ב – הגדרה לעניין קידושין

על מנת שאני חכם – אין אומרים כחכמי יבנה, כר' עקיבא וחביריו, אלא כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה. על מנת שאני גבור – אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה, אלא כל שחביריו מתיראים ממנו מפני גבורתו. על מנת שאני עשיר – אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה,²⁶ אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו.²⁷

מסכת נדה דף טז עמוד ב – גורל מלידה?

דדריש ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבש"ע, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק – לא קאמר, כדר' חנינא; דא"ר חנינא: הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו' ".²⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אמרה חסידית-עממית אומרת שבמשנה מסכת אבות הנ"ל, דברי בן זומא, יש להכפיל את המילים: חכם, גיבור, עשיר ולקרוא כך: איזהו חכם? חכם הלומד מכל אדם. איזהו גיבור? גיבור הכובש את יצרו. איזהו עשיר? עשיר השמח בחלקו. היינו, למרות שאתה חכם, אתה ממשיך ללמוד כל העת מכל אדם ומקבל האמת ממי שאמרה. ולמרות שאתה גיבור, אתה יודע לרסן את גבורתך. וגם כשאתה עשיר, אתה יודע לשמוח בחלקך ולא לחמוד עוד ועוד. ראה גם פירוש אלשיך על הפסוק בירמיהו: "כה אמר ה' אל יתהלל חכם כו'. ראוי לשים לב אל אומרו בחכמתו ולא אמר בחכמה, וכן אומרו בגבורתו בעשרו ולא אמר בגבורה ובעושר". כאשר האדם חושב שהכל ממנו והכל שלו, הרי זה פסול. ראה שוב את מידת הענווה שהגמרא בנדרים מצרפת לשלושה: חכם, גיבור, עשיר.