בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: (דברים יד א).1
מסכת יבמות יג ע"ב – יד ע"א – מקור הדין
תנן התם: מגילה נקראת באחד עשר, ובשנים עשר, ובשלושה עשר, ובארבעה עשר, ובחמישה עשר, לא פחות ולא יותר. אמר ליה ריש לקיש לר' יוחנן, איקרי כאן: "לא תתגודדו" – לא תעשו אגודות אגודות.2 האי לא תתגודדו מיבעי ליה לגופיה, דאמר רחמנא: לא תעשו חבורה על מת! אם כן, לימא קרא "לא תגודדו", מאי "תתגודדו"? שמע מינה להכי הוא דאתא.3
רב אומר: לא עשו בית שמאי כדבריהם, ושמואל אמר: עשו ועשו.4
מאן דאמר: "לא עשו", דהא נפקא בת קול; ומאן דאמר "עשו", – רבי יהושע היא, דאמר: אין משגיחין בבת קול.5 ומאן דאמר "עשו", קרינן כאן: "לא תתגודדו" – לא תעשו אגודות אגודות!6
אמר אביי: כי אמרינן "לא תתגודדו" – כגון שתי בתי דינים בעיר אחת, הללו מורים כדברי בית שמאי (ב"ש) והללו מורים כדברי בית הלל (ב"ה), אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות – לית לן בה. אמר ליה רבא: והא ב"ש וב"ה כשתי בתי דינים בעיר אחת דמי! אלא אמר רבא: כי אמרינן לא תתגודדו – כגון בית דין בעיר אחת, פלג מורין כדברי ב"ש ופלג מורין כדברי ב"ה, אבל שתי בתי דינין בעיר אחת – לית לן בה.7
תא שמע: במקומו של רבי אליעזר היו כורתים עצים לעשות פחמים בשבת לעשות ברזל,8 במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלים בשר עוף בחלב; במקומו של רבי אליעזר אִין (כן), במקומו של רבי עקיבא לא!9
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יב הלכה יד – כאביי בגמרא
ובכלל אזהרה זה שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר, שדבר זה גורם למחלוקות גדולות, שנאמר: לא תתגודדו – לא תעשו אגודות אגודות.10
ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה מה – בין איסור תורה לדרש
והנה אמרו (יבמות יג ב) שבכלל לאו זה גם כן האזהרה מחילוק בתי דיני העיר במנהגיהם וחילוף הקבוצים ואמרו: לא תתגודדו – לא תעשו אגודות אגודות. אבל גופיה דקרא הנה הוא כמו שבארו, ואמרו: לא תעשו חבורה על מת. וזה11 הוא כמו דרש. וכן אמרם (סנהדרין קי א) המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר: "ולא יהיה כקרח וכעדתו" – הוא גם כן על צד הדרש.12
ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה רמז תתצא – לא תשימו קרחה
"לא תתגודדו – לא תשימו אגודות אגודות ותהיו חלוקין אלו על אלו, שלא תשימו קרחה בכם כשם שעשה קרח שחלק לישראל ועשאן אגודות אגודות ועשה קרחה בישראל שנבלעו עמו בני אדם הרבה.13
פירוש ספורנו על הפסוק – פלגנות בעקבות אבל מוגזם
בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו – שאין ראוי להראות תכלית הדאגה והצער על הקרוב המת כשנשאר קרוב נכבד ממנו במעלה ובתקות טוב. לפיכך אתם בנים לה' שהוא אביכם קיים לעד …14
ספרי דברים פיסקא צו ד"ה לא תתגודדו – היו אגודה אחת
לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אלא היו כולכם אגודה אחת. וכן הוא אומר: "הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט ו).15
ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שמו – האגודה שמחזיקה את מעלות השמים
"יחד שבטי ישראל" (דברים לג ה) – כשהם עשוים אגודה אחת ולא כשהם עשוים אגודות אגודות, וכן הוא אומר: "הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט ו). רבי שמעון בן יוחי אומר: משל לאחד שהביא שתי ספינות וקשרם בהוגנים ובעשתות והעמידן בלב הים ובנה עליהם פלטרין. כל זמן שהספינות קשורות זו בזו, פלטרין קיימים. פרשו ספינות, אין פלטרין קיימים. כך ישראל, כשעושים רצונו של מקום – בונה עליותיו בשמים. וכשאין עושים רצונו – כביכול אגודתו על ארץ יסדה.16
מסכת פסחים דף עט עמוד ב – אחדות ישראל בחגים
גופא: הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין – הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן. היו טמאין עודפין על הטהורין אפילו אחד – יעשו בטומאה, לפי שאין קרבן ציבור חלוק. … רבי יהודה אומר: אפילו שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורין – יעשו בטומאה, שאין קרבן ציבור חלוק. רבי יהודה סבר: שבט אחד איקרי קהל, והוו להו פלגא ופלגא ואין קרבן ציבור חלוק, ועבדי כולהו בטומאה.17
מסכת חגיגה דף כב עמוד א – שלא יבנה כל אחד במה לעצמו
… ומאן תנא דחייש לאיבה – רבי יוסי היא, דתניא, אמר רבי יוסי: מפני מה הכל נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה – כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו, ושורף פרה אדומה לעצמו. אמר רב פפא: כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ, כמאן – כרבי יוסי.18
רש"י דברים יד א פרשת ראה – בנים אתם לה'
לא תתגודדו – לא תתנו גדידה ושרט בבשרכם על מת כדרך שהאמוריים עושין, לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראוין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים.19
העמק דבר דברים יד א פרשת ראה – שני הציוויים בפסוק אחד הם
בנים אתם וגו'. מובן שהוא הקדמה וטעם לאזהרה שאחריו וכפירוש רש"י ורמב"ן ז"ל … משום דבאזהרה דלא תתגודדו נכלל שתי משמעות: חדא גדידה בבשר על מת כמו ולא תשימו קרחה וגו', שנית לא תעשו אגודות אגודות … מעתה הקדים הכתוב טעם בנים אתם לה' לאזהרה שלא תעשו אגודות אגודות, כיון שאתם בנים לה' על כן אין ראוי שיתראה שנפרדים אתם במנהגים השייך לתורתו, דטבע הבנים להיות הולכים בדרך אחד וכו'.20
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: ראו ספר החינוך מצוה תסז שמציע, בין שאר דבריו, את התהליך הבא: "ממורי ישמרו אל למדתי שאין איסור זה אלא בחבורה אחת שחולקין קצתן על קצתן והן שוין בחכמה, שאסור לעשות כל כת מהן כדבריו שזה גורם מחלוקת ביניהן, אלא ישאו ויתנו בדבר הרבה עד שיסכימו כולם לדעה אחת. ואם אי אפשר בכך יעשו הכל כדברי המחמירין אם המחלוקת הוא על דבר שהוא מן התורה". ומשתמע מדבריו שאם זה מדרבנן או מנהג, יש ללכת כדברי המקילים. אך מה נעשה אם המחלוקת היא אם אומרים "אב הרחמים" בשבת במרכים בימי הספירה או לא ואף אחד לא מוכן לוותר …
מים אחרונים 2: עוד על בונה במה לעצמו או "במה לעצמם",21 ראו שו"ת מבי"ט (מאה 16) חלק ג סימן סח: "שאלה כי שמעתי דיבת רבים אומרים:22 אין נפשינו ודעתינו נוחה במה שראינו אנשים חכמים וידועים וכשרים אשר הם נפרשים ממנו ממאכלינו ומשתינו וכליהם מכלים שונים ועושים במה לעצמם להתקדש במה שמותר לחכמים גדולים מהם, ובסעודות של מצוה אינם רוצים להזדמן אפילו לקרוביהם, מבשרם לא יאכלו. ואחר כל ירוק ידרושו23 גם מבני ביתם הכשרים כמותם נפרשים בשולחנם במאכלם בשנים: א' אוכל בשר וא' אוכל גבינה או א' אוכל חולין וכהן אוכל תרומה וקרובים ליפרד בברכת זימון ג"כ … האומרים איזהו מקומן של זבחים שחיטתם אם בצפון או בדרום כמוהם ואין אוכלים מבהמה שהורו בה חכמים להתיר. ויש בזה חילול התורה בפני האומות כי חושבים אותה כשתי תורות. ועל כן יצאתי לפניהם לשחר פניהם ולמצוא חן בעיניהם אל יהיו חסידים הרבה ודי להם מה שאסרה תורה וכו'.24