פרשות השבוע

מים ראשונים: פרשת וזאת הברכה החותמת את ספר התורה, שונה מכל פרשה אחרת בכך שאין היא צמודה לשבת אלא לחג – שמחת תורה. אך בשנים לא מעטות, פעם בשלוש שנים בערך, חל שמיני עצרת – הוא שמחת תורה בארץ, בשבת, ופרשת וזאת הברכה היא גם "פרשת שבוע" כשאר חברותיה בלוח השנה.¹

 ספרי דברים פיסקא שמב (לג, א) – דברי ניחומים אחרי התוכחות

"וזאת הברכה אשר ברך משה". לפי שאמר משה לישראל דברים קשים תחילה: "מזי רעב ולחומי רשף, מחוץ תשכל חרב" (דברים לב כד – כה), "ובחורב הקצפתם את ה' ממרים הייתם" (שם ט ז-ח),² חזר ואמר להם דברי ניחומים: "וזאת הברכה אשר ברך משה". וממנו למדו כל הנביאים שהיו אומרים לישראל דברים קשים תחילה וחוזרים ואומרים להם דברי ניחומים …³

יכול משאומרים להם דברי ניחומים חוזרים ואומרים להם דברי תוכחות? תלמוד לומר: "ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מן הרעה אשר אני מביא עליה עד הנה דברי ירמיהו" (ירמיה נא סד). הוי, משאומרים להם דברי ניחומים אין אומרים להם דברי תוכחות.⁴

רשב"ם דברים פרק לג פסוק א – זאת השירה וזאת הברכה

מוסב למעלה וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם האזינו השמים וגו' וזאת הברכה. אחר התוכחה של האזינו חזר ובירכן לישראל בטרם יעלה אל ההר למות שם. כלומר, זאת השירה וזאת הברכה.⁵

ספרי דברים פיסקא שמב ד"ה וזאת הברכה – המשך לברכת יעקב ואף לאברהם

"וזאת הברכה" – הרי זו מוסיף על ברכה ראשונה שברכם יעקב אביהם: "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם" (בראשית מט כח). נמצינו למידים שממקום שסיים יעקב אבינו לברך את ישראל משם התחיל משה לברכם. שנאמר: "וזאת הברכה אשר ברך".⁶

"וזאת הברכה" – הרי זה מוסיף על ברכה ראשונה ואיזו היא: "תפילה למשה איש האלהים" (תהלים צ א). ועדין הדבר תלוי, אין אנו יודעים אם תפילה קודמת לברכה אם ברכה קודמת לתפילה. כשהוא אומר: "וזאת הברכה" הוי תפילה קודמת לברכה, ואין ברכה קודמת לתפילה.⁷

דברים רבה (ליברמן), מדרש תנחומא (בובר) וזאת הברכה סימן א – משה טוב עין

"וזאת הברכה" (דברים לג א) – זהו שאומר הכתוב: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה" (משלי לא כט), זו ברכתו של משה. שהרי הדורות הראשונים ברכו כל אחד ואחד את דורו, ולא היה בכולם כברכתו של משה. נח בירך את בניו, היה בה מחלוקת, בירך אחד וקילל אחד, יפת אלהים ליפת (בראשית ט כז), ויאמר ארור כנען (שם שם כה).⁸ יצחק בירך ליעקב, היה בה קטטה, שאמר לעשו: "בא אחיך במרמה" (בראשית כז לה), וכתיב: "וישטום עשו את יעקב" (שם שם מא). יעקב בירך את השבטים היתה בהם קטטה, שאמר לראובן: "פחז כמים" (שם מט ד), וכן שמעון ולוי (בראשית מט ה) "כלי חמס מכרותיהם" … יבוא משה שעינו יפה, ויברך את ישראל, ועליו אמר שלמה: "טוב עין הוא יבורך" (משלי כב ט) – אל תקרי יבורך, אלא יברך, זה משה רבינו שעיניו יפה בברכתו את ישראל.⁹

דברים רבה ח ב – ברכת הקורא בתורה

"כי המצוה הזאת" – הלכה אדם מישראל שעומד לקרות בתורה כיצד מברך? כך שנו חכמים: הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. ומנין שטעונה ברכה לפניה? שכתוב: "ברוך אתה ה' למדני חוקיך" (תהלים קיט יב). ומנין שטעונה ברכה לאחריה? א"ר שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: שכתוב אחר השירה "וזאת הברכה". מששנה להן את התורה ואח"כ ברך הרי ברכה לאחריה.¹⁰

דברים רבה יא ו – כיצד ברך משה על התורה

"וזאת הברכה". הלכה: אדם מישראל שעלה לקרות בתורה, אין מותר לו לקרות עד שלא יברך? – תחילה מברך ואח"כ קורא.¹¹ ומשה בשעה שזכה לקבל התורה, תחילה בירך ואח"כ קרא. אמר ר' אלעזר: איזו היא הברכה שברך משה בתורה תחילה? "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר בחר בתורה הזאת וקידשה ורצה בעושיה".¹²  ולא אמר "בעמליה" ולא אמר "בהוגיה" אלא "בעושיה" – באלו שהן עושים את דברי התורה.¹³

"בעושיה" – אדם מישראל אומר: למדתי חכמה ולא למדתי תורה, מה אעשה אני שם? אמר הקב"ה לישראל: חייכם, כל החכמה וכל התורה דבר אחד קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו. מנין? שנאמר: "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם" (תהלים קיא י), "יראת ה' טהורה עומדת לעד" (שם יט י), "יראת ה' היא חכמה"  (איוב כח כח).¹⁴

מסכת סופרים פרק יב הלכה ג

ר' יונתן ספרא דגופתא נחית להכא. חמא לר' אבונא ספרא קרא שירת הבאר ובירך לפניה ולאחריה. אמר ליה: ועבדין כן? אמר ליה: ועד כדון את לזו צריך, "כל השירות טעונות ברכה לפניהן ולאחריהן". אית שאלת לר' סימון, אמר לון בשם ר' יהושוע בן לוי: אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים ושבמשנה תורה. אמר ר' אבהו: אני לא שמעתי, אלא נראין הדברים בעשרת הדברות.

ר' יוסי בר אבין בשם רבי בתומנתיא: פסוקיה אחרוניתא דמשנה תורה טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן.¹⁵

חג שמח

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים