פרשות השבוע

מים ראשונים: מדרש מכילתא דרבי ישמעאל לספר שמות ("מכילתא" סתם) שייך לקבוצת מדרשי ההלכה, או מדרשי התנאים, שהם מהמדרשים הקדומים והארץ ישראלים. בקבוצה זו נמצאים גם ספרא (תורת כהנים) על ספר ויקרא וספרי על ספר במדבר ועל ספר דברים. אין, כפי שניתן לצפות, מדרש הלכה על ספר בראשית.¹ גם המכילתא, שהוא כאמור על ספר שמות, איננו מכסה את הספר כולו. המדרש מתחיל בפרשת בא (ראה רש"י הראשון על התורה!) וממשיך בפרשות בשלח, יתרו ומשפטים. שאר פרשיות ספר שמות אינן נדרשות בו (לפחות לא במקורות שמצויים בידינו), להוציא שני קטעים הדנים במצוות השבת בפרשת כי תשא ופרשת ויקהל. כשמה המלא, מכילתא דרבי ישמעאל, היא מיוחסת לבית מדרשו של ר' ישמעאל. המכילתא האחרת שעל ספר שמות, מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), מיוחסת לבית מדרשו של ר' עקיבא, מורו של רשב"י. נקדיש את דברינו השבת לקטעים מתחילת מהמכילתא לפרשת בא ונתבסם מניחוחו, סגנונו, תוכנו וטעמו המיוחד של מדרש ארץ ישראל קדום זה. בהערותינו נשתדל להראות מדרשים ופרשנים מאוחרים יותר שמן הסתם הייתה המכילתא לפניהם והם מתבססים עליה.

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכת דפסחא בא פרשה א – אהרון ומשה

"ויאמר יי' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר" – שומע אני שהיה הדבר למשה ולאהרן? כשהוא אומר "ויהי ביום דבר יי' אל משה בארץ מצרים" (שמות ו כח) – למשה היה הדבר ולא לאהרן. אם כן, מה תלמוד לומר "אל משה ואל אהרן"? אלא, מלמד שכשם שהיה משה כלל לדברות כך היה אהרן כלל לדברות.² ומפני מה לא נדבר עמו? מפני כבודו של משה. נמצאת ממעט אהרן מכל הדברות שבתורה חוץ משלשה מקומות מפני שאי אפשר.³

דבר אחר: "אל משה ואל אהרן" למה נאמר? לפי שהוא אומר "ויאמר יי' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה" (שמות ז א) – אין לי אלא משה דיין לפרעה, אהרן מנין? תלמוד לומר "אל משה ואל אהרן" הקיש אהרן למשה, מה משה היה דיין לפרעה אף אהרן היה דיין לפרעה. מה משה היה אומר דבריו ולא ירא אף אהרן אומר דבריו ולא ירא.⁴

דבר אחר: "אל משה ואל אהרן" – שומע אני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה? כשהוא אומר "הוא אהרן ומשה" (שמות ו כו) – מגיד ששניהם שקולין זה כזה. כיוצא בזה אתה אומר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א א) – שומע אני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה? כשהוא אומר "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (שם ב ד), מגיד ששניהם שקולין כאחד זה כזה.⁵ כיוצא בדבר אתה אומר: "ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" (שמות ג ו) – שומע אני כל הקודם בדבר הוא חשוב מחברו? כשהוא אומר: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם" (ויקרא כו מב), מגיד ששלושתן שקולין כאחד.⁶ כיוצא בדבר אתה אומר: "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ יא) – [שומע אני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה]? כשהוא אומר: "איש אמו ואביו תיראו" (ויקרא יט ג), מגיד ששניהם שקולין זה כזה.⁷ [כיוצא בדבר אתה אומר "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה" (במדבר יד ו) – שומעני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה? תלמוד לומר: "זולתי כלב בן יפונה ויהושע בן נון" (שם לב יב), מגיד ששניהם שקולים כאחת].⁸

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מס' דפסחא בא פרשה ג – מי מדבר?

"דברו אל כל עדת ישראל" – רבי ישמעאל אומר: וכי שניהם מדברים היו? והלא כבר נאמר "ואתה דבר אל בני ישראל לאמר" (שמות לא יג) ומה תלמוד לומר "דברו"? אלא כשהיה משה מדבר היה אהרן מרכין אזנו לשמוע באימה ומעלה עליו הכתוב כאילו שומע מפי הקב"ה. ר' אחי בר' יאשיה אומר: וכי שניהם מדברים היו? והלא כבר נאמר "ואתה דבר אל בני ישראל" ומה ת"ל "דברו"? אלא כיון שמשה מדבר היה אהרן מימינו ואלעזר משמאלו ואיתמר מימינו של אהרן והדבור יוצא מביניהם כאילו שניהם מדברים. ר"ש בן יוחאי אומר: משה היה חולק כבוד לאהרן ואומר לו: לַמְדֵנִי, ואהרן היה חולק כבוד למשה ואומר לו: למדני והדבור יוצא מביניהם כאילו שניהם מדברים.⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: רצינו לרוות ולהתבשם מרוח המכילתא, וסופנו שנגררנו אחרי הנושא: משה ואהרון במקרה דנן, ולא בשיטת המכילתא באופן כללי יותר. בין שני הקטעים שהבאנו, אשר דנים בדיבור למשה ואהרון, נמצאת יתרת פרשה א ופרשה ב של מסכת דפסחא, בהם נדרשים המילים "בארץ מצרים", "לאמר", "החודש הזה לכם", "ראש חדשים" ו"ראשון הוא לכם". זהו מרכיב חשוב באופיו של המכילתא שהוא מדרש פרשני ומבאר כמעט מילה במילה בפסוק, ובכך הוא משמש בית אב לפרשני המקרא. אנחנו דילגנו היישר לפרשה ג אם "מקוצר רוח" לדון בנושא ואם מרצון למנוע "עבודה קשה" מעצמנו ומהקורא. והקורא החרוץ יקבל דילוגנו זה באהבה ויעיין בעצמו במקור, שכן הדרשות שם מקיפות ומעמיקות.