כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל־כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן: כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ: (דברים כג כה-כו).1
לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ: (דברים כה ד).2
מסכת בבא מציעא דף פז עמוד ב – בפועל הכתוב מדבר
כדתניא: "כי תבוא", נאמר כאן ביאה ונאמר להלן: "לא תבוא עליו השמש" (דברים כד טו), מה להלן בפועל הכתוב מדבר – אף כאן בפועל הכתוב מדבר.3
תלמוד ירושלמי מסכת מעשרות פרק ב הלכה ד – שיטת איסי בן יהודה
כתיב: "כי תבוא בקמת רעך". יכול בשאר כל אדם הכתוב מדבר? תלמוד לומר: "וחרמש לא תניף על קמת רעך" – את שיש לו רשות להניף. ואי זה זה? זה הפועל. איסי בן עקביה אומר: בשאר כל אדם הכתוב מדבר. מה תלמוד לומר: "וחרמש לא תניף"? מיכן שאין לו רשות לאכול, אלא בשעת הנפת מגל. תני רבי שמעון בן יוחי אומר: עד איכן דיקדקה התורה בגזל, שצריכה לדון בין אדם לחבירו עד כדי הנפת מגל! בתוך כן:4 גדולה מלאכה שלא חרב דור המבול אלא עד מפני הגזל. ופועל עושה במלאכתו ואוכל ופטור מן הגזל!5
יוסף בן מתתיהו (יוסיפוס פלביוס) קדמוניות היהודים ספר רביעי – שיתוף בשפע6
… אין מונעים מעוברי דרך לנגוע בפירות בעצם האסיף בימי הסתיו … בין אם הם אנשי המקום ובין אם זרים, ולשמוח על שנותנים להם ליהנות מן הפירות שנתבשלו. ואולם, אסור עליהם לקחת איתם משהו. אין זה מן היושר להביט בעין רעה אל המתאווים ליהנות מן הברכות שבאו לעולם ברצון אלוהים, בשעה שהעונה עומדת בעצם תוקפה וממהרת לצאת. ולא עוד, אלא שהדבר יגרום נחת רוח לאלוהים אם יזמינו ליהנות מן הפירות אפילו אנשים שמהססים מתוך צניעות לנגוע בהם – יהיו אלה ישראלים … או בני אדם שבאו ממקום אחר … כי אין לחשוב להוצאה יתירה מה שמרשה איש בנדיבותו לבריות לקחת, כיוון שאלוהים ממציא את שפע טובותיו … כדי לשתף גם אחרים מתוך נדיבות … שרצונו שתיראה באופן זה חיבתו לעם ישראל והשפעת ברכותיו עליהם.7
מסכת בבא מציעא פרק ז משניות ב-ה – מגבלות וסייגים
ואלו אוכלין מן התורה:8 העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה, ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו9 – בדבר שגידולו מן הארץ.10 ואלו שאין אוכלין: העושה במחובר לקרקע בשעה שאין גמר מלאכה, ובתלוש מן הקרקע מאחר שנגמרה מלאכתו – ובדבר שאין גידולו מן הארץ.11
היה עושה בידיו אבל לא ברגליו, ברגליו אבל לא בידיו, אפילו בכתפו, הרי זה אוכל. רבי יוסי בר' יהודה אומר: עד שיעשה בידיו וברגליו.12
היה עושה בתאנים, לא יאכל בענבים; בענבים – לא יאכל בתאנים. אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל.13 וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה; אבל משום השב אבדה לבעלים, אמרו פועלין אוכלין בהליכתן מאוֹמֶן לאוֹמֶן14 ובחזירתן מן הגת ובחמור כשהיא פורקת.15
אוכל פועל קישות אפילו בדינר, וכותבת אפילו בדינר. ר' אלעזר חסמא אומר: לא יאכל פועל יתר על שכרו. וחכמים מתירין; אבל מלמדין את האדם, שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח בפניו.16
תוספתא בבא מציעא פרק ח הלכות ג-ד – רשות להערים
רשאין פועלין לאכול פיתן בְּצִיר כדי שיאכלו ענבים הרבה,17 ורשאי בעל הבית להשקותן יין כדי שלא יאכלו ענבים הרבה. רָשַׁיי בעל הבית להרעיב ולסגיף את פרתו כדי שתאכל הרבה בשעה שדשה, ורָשַׁיי השוכר להאכילה פקיעי עמיר כדי שלא תאכל הרבה בשעה שדשה.18
גמרא בבא מציעא פז – פח
"כנפשך" – כנפש של בעל הבית, כך נפשו של פועל: מה נפשך – אוכל ופטור, אף נפשו של פועל – אוכל ופטור. "שבעך" – ולא אכילה גסה.
"כנפשך", מה נפשך אם חסמת פטור, אף פועל, אם חסמת – פטור.19
במדבר רבה יט כז פרשת חקת –
"וישלח ישראל מלאכים" (במדבר כ א כא) … ואומר: "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד טו). ולא פקדה20 התורה לרדוף אחר המצות, אלא: "כי יקרא קן צפור לפניך", "כי תפגע שור אויבך" (שמות כג ד), "כי תראה חמור שונאך" (שם ה), "כי תחבוט זיתך" (דברים כד כ), "כי תבצור כרמך" (שם כא), "כי תבוא בכרם רעך" (שם כג כה) – אם באו לידך, אתה מצווה עליהם, ולא לרדוף אחריהם; אבל השלום: "בקש שלום" – במקומך "ורדפהו" – במקום אחר.21
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: לא התיימרנו לכסות את כל דיני אכילת פועל בכרם ובוודאי שלא להביא כאן דברים הלכה למעשה, רק להתבסם מרוח הדברים. מקורות חז"ל העיקריים הם: משנה בבא מציעא פרק ז, גמרא בבלי בבא מציעא דפים פז – צב, תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ז הלכות ב – ג ומסכת מעשרות פרק ב הלכה ד. ולהלכה, רמב"ם הלכות שכירות פרק יב והלכות מעשר פרק ה, שולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימן שלז.
מים אחרונים 2: בצעירותנו ביקרנו בבית חרושת לשוקולד (עלית? ליבר? אופנהיימר?) וזכורני ששאלנו אם הפועלים יכולים לאכול שוקולד לא הגבלה בשעות העבודה והתשובה שקבלנו: כן, בוודאי, ככה מקבלים את פניהם בתחילת העבודה: אתם יכולים לאכול כמה שאתם רוצים. אחרי פחות משבוע, הם כבר לא יכולים לחשוב על אכילת שוקולד … כנראה שכל עוד שהפועל עובד בסוג מסוים של יבול, בעל הבית לא באמת מפסיד הרבה (ולא כדאי לא להחליף פועלים, גם לא משדה לשדה ולא רק בגלל ההתייעלות).