וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: אֲדֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן: וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה: (דברים ג כג-כז).1
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מס' דעמלק פרשה ב
"ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" … ר' אלעזר המודעי אומר: זה אחד מארבעה צדיקים שנתן להם רמז, שנים חשו ושנים לא חשו. משה נתן לו רמז ולא חש, יעקב נתן לו רמז ולא חש, דוד ומרדכי נתן להם רמז וחש. משה מנין? "ושים באזני יהושע". אמר: יהושע מנחיל ישראל את הארץ ובסוף משה עומד ומתחנן שנאמר: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר".2
… "ויתעבר ה' בי למענכם" – ר' אלעזר בן שמוע אומר: "בי" דבר קשה הוא, מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן. שמא תאמר בגיני? תלמוד לומר "למענכם" – בגינכם ולא בגיני. אתם גרמתם לי שלא אכנס לארץ. "ויאמר ה' אלי רב לך" – אמר לו דייך עד כאן.3
… עדיין היה עומד ומבקש כל אותן הבקשות. אמר משה לפניו: ריבונו של עולם, כלום נגזרה גזרה שלא אכנס לה – "לכן לא תביאו את הקהל הזה" – במלכות, אכנס לה כהדיוט!4 אמר לו: אין המלך נכנס כהדיוט. עדיין היה עומד ומבקש כל הבקשות ההם, אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, הואיל ונגזרה גזרה שלא אכנס לארץ לא כמלך ולא כהדיוט, אכנס לה במחילת קסריון שהיא מתחת לפמייס.5 אמר לו: "ושמה לא תעבור". אמר לפניו: ריבונו של עולם, הואיל ונגזר עלי שלא אכנס לא מלך ולא הדיוט ולא במחילה של קסריון שהוא מתחת לפניס, מעתה עצמותי יעברו את הירדן. אמר לו: "כי לא תעבור את הירדן הזה". ר' שמעון בן יוחאי אומר: אינו צריך, והלא כבר נאמר "כי אנכי מת בארץ הזאת ואינני עובר את הירדן" וכי איפשר למת לעבור? אלא שאמר לו: משה, אף עצמותיך לא יעברו את הירדן.6
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: השווה עם מדרש ויקרא רבה יא ו: "כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה" … כל שבעת ימי המלואים היה משה משמש בכהונה גדולה וכסבור, שלו היא". האם לא האפיל משה על אהרון?