יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל: (קהלת ח יד).1
מסכת ברכות דף ז עמוד א – כבר משה מתקשה
ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו; בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, שנאמר: "הלא בלכתך עמנו|, בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו, שנאמר: "ונפלינו אני ועמך"., בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו, שנאמר: "הודיעני נא את דרכיך";2 אמר לפניו: ריבונו של עולם! מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו? אמר לו: משה, צדיק וטוב לו – צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו – צדיק בן רשע, רשע וטוב לו – רשע בן צדיק, רשע ורע לו – רשע בן רשע.3
ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו, שנאמר: "וחנותי את אשר אחון" – אף על פי שאינו הגון, – "וריחמתי את אשר ארחם" – אף על פי שאינו הגון.4
מסכת קידושין דף לט עמוד ב – עולם הזה ועולם הבא
הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזירתו נפל ומת, היכן טובת ימיו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה? אלא, למען ייטב לך – לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך – לעולם שכולו ארוך.5
מים ביניים: יש עוד תשובות מודרניות יותר לבעיית שכר ועונש כגון שהשכר לעשיית הטוב – היא עצם העשייה. שכר מצווה – מצווה. ההרגשה הטובה של העושה, הסיפוק וההתחברות לטוב ולחבורת עושי הטובה. הזיכוך שבייסורים ועוד. וגם עשייה ללא ציפייה לשכר כלל: "היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס". לא באנו כמובן לסקור בדף קצר זה את הנושא הרחב מיני ארץ ועמוק מיני ים של שכר ועונש בתורת ישראל, אבל נראה שהבטחות גן עדן וגיהינום, עולם הזה ועולם הבא הם שגברו. וכל כך, עד שהלכה והתגברה השיטה המשלימה והקיצונית יותר שלפיה הרשע מקבל את מעט שכרו בעולם הזה, והצדיק עונש מצער עוונותיו על מנת שכל אחד מהם יגיע "שלם" לעולם הבא שמגיע לו. ועל כך במקור הבא.
פירוש רד"ק לתהלים צב ז – ייסורי הצדיקים ושכר הרשעים בעולם הזה
איש בער לא ידע בפרוח רשעים כמו עשב, כלומר, שיצליחו בעולם הזה. אבל החכמים ידעו כי להשמדם עדי עד, כלומר, שלא יהיה להם חלק לעולם הבא שהוא עדי עד. וההצלחה הוא שכר מעט מהמעשים הטובים שעשו בעולם הזה, משלם להם האל שכרם בעולם הזה כדי שיאבדו לעולם הבא בשכר מעשים הרעים שהם רבים.6
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת ח יד – קהלת בראי חז"ל
"אשר יש צדיקים שמגיע עליהם כמעשה הרשעים" – מה שהיה ראוי להגיע לרשעים אותם הצרות מגיעות לצדיקים: ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים – . שהיה ראוי לצדיקים: [אמרתי] שגם זה הבל. נתנו הקב"ה כדי שיקבל הצדיק שכרו משלם לעתיד לבוא והרשע את פורענותו משלם ליום הדין.7
מסכת הוריות דף י עמוד ב – רבא קורא תיגר
דרש רב נחמן בר רב חסדא, מאי דכתיב: "יש הבל אשר נעשה על הארץ וגו' "? אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הבא בעולם הזה, אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הבא בעולם הזה.8 אמר רבא: אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סני להו?9 אלא אמר רבא: אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה, אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הזה בעולם הזה.10
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אתו לקמיה דרבא, אמר להו: אוקימתון מסכתא פלן ומסכתא פלן?11 אמרו ליה: אין. איעתריתו פורתא?12 אמרו ליה: אין, דזבנן קטינא דארעא. קרא עליהם: אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הזה בעולם הזה.13
ירושלמי מסכת הוריות פרק ג הלכה ב – המקור לשיטת רבא?
אשר יש צדיקים וגו' אשריהם הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים בעולם הזה; ווי לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים בעוה"ז.14
פירוש פני משה: אשר יש צדיקים וגו'. כלומר דהכי נמי דרשינן לשון אשרי, מדשני קרא, דכתיב: "יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים", ומדכתיב גבי צדיקים אשר וגבי רשעים ויש, דריש הכא לשון ווי וגבי צדיקים לשון אשרי:15
אשריהם הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עוה"ז16 בעולם הזה, שיש להם טובה בעוה"ז כמו טובת הרשעים של עוה"ז ונמצאו נוחלין שני עולמות: ווי לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים. של עוה"ז בעולם הזה, שרוב הצדיקים אין להם טובה בעוה"ז ונמצאו רשעים אלו אין להם טובה לא בעוה"ז ולא בעולם הבא:17
מחלקי המים
מים אחרונים: את דברי רב נחמן בר חסדא בגמרא הוריות, ניתן לפרש באופן שונה, היינו שכבר הוא עושה את המהפך של "מעשה הצדיקים" ו"מעשה הרשעים", ושרבא בא לחזק את שיטתו ולא לחלוק עליו. שלא כמו שרש"י מפרש את רב נחמן. אך נשאיר זאת למטיבי לכת ובעלי תריסין באגדה.