מיוחדים

וַיִּתְחַזֵּק שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד עַל מַלְכוּתוֹ וַה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וַיְגַדְּלֵהוּ לְמָעְלָה: … וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בַּמִּדְבָּר: אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד כִּי נָטָה לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם: וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל:  וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר לְאֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף:

בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ: וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו: …. עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ וְלֹא שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד …. הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן לָךְ אֲשֶׁר לֹא הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה כֵּן:

וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלִַם מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל: (דברי הימים ב פרק א).¹

מסכת יומא פרק ה  – כהן גדול, שלמה בגבעון, תלמיד ורב

משנה יומא פרק ה משנה א "הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים צבר את הקטורת על גבי גחלים ונתמלא כל הבית כולו עשן. יצא ובא לו בדרך בית כניסתו ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך בתפילתו שלא להבעית את ישראל".

גמרא יומא נג א: "יצא ובא לו דרך כניסתו"  מנא הני מילי? ² – אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אָמַר קְרָא: ״וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלִַם״ (דברי הימים ב ג יא).³ וְכִי מָה עִנְיַן גִּבְעוֹן אֵצֶל יְרוּשָׁלַיִם? אֶלָּא: מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ מִגִּבְעוֹן לִירוּשָׁלַיִם, לְבִיאָתוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְגִבְעוֹן: מָה בִּיאָתוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְגִבְעוֹן — פָּנָיו כְּלַפֵּי בָמָה, כְּדֶרֶךְ בִּיאָתוֹ, אַף יְצִיאָתוֹ מִגִּבְעוֹן לִירוּשָׁלַיִם — פָּנָיו כְּלַפֵּי בָמָה, כְּדֶרֶךְ בִּיאָתוֹ.⁴

אחרית דבר

מה שמעניין בפרשה קטנה זו הוא עדיפות המזבח והמשכן בכללותו על פני ארון הקודש. שלמה לא עולה לעיר דוד לאוהל שדוד נטה שם ובו ארון הקודש להתפלל, אלא לגבעון להקריב אלף עולות. מדוע? למה מעדיף שלמה את המשכן שבגבעון, את המזבח שם, העלאת עולות וכו', על פני התוועדות שקטה בהר ובאוהל דוד – את "אלף עולות" על פני "נשלמה פרים שפתנו"?. מה פשר עניין זה?

לא מצאנו פרשנים ומדרשים שמתייחסים לנושא זה. מפי עוללים (נכדנו שחר אורי נ"י) שמענו את הרעיון ששלמה הלך להיכן שרוב הקהל, העם הולך. בכל הכבוד לארון הקודש, כל עוד עבודת ה' מרוכזת בקרבנות ולשם הולך כל אדם שמבקש לכפר על חטאין, לשמוח ולהודות לה', לקיים מצוות עלייה לרגל שלוש פעמים בשנה, לשם גם הולך שלמה מלך ישראל. ואפשר שיש כאן גם מהלך דתי-דיפלומטי. דוד ושלמה הרי מתעתדים להפוך את ירושלים למרכז האומה. ומצפים ששבטי ישראל כולם יכבדו מהלך זה. לפיכך, מקפיד שלמה לכבד את המשכן העומד בנחלת בני יוסף. אכבדך ותכבדני.

מחלקי המים

מים אחרונים 1: הדרשן מעדיף את הנוסח של דברי הימים משום ששם נזכרות ירושלים וגבעון בסמוך (באותו פסוק). זאת ועוד, במקבילה במלכים א יש "תוספת קטנה" לסיום, שאינה בדברי הימים ויש קושי בהבנתה. ראו מלכים א ג טו, הפסוק החותם את הפרשה: "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲדֹנָי וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו". בנוסח זה יש 'איזון' בין גבעון לירושלים, אך מה פשר הקרבת קרבנות שלא במקום המשכן? ראו מלבי"ם דברי הימים ב א יג ששואל: "שיפלא מאד אחר שהלך לגבעון להעלות עולות על מזבח הנחשת שם, ושם ראה את המראה, היה לו להקריב את קרבנותיו שם, ולא לשוב ירושלים להקריב בבמת יחיד נגד מצות התורה. לכן פירש עזרא שאז פרק את אהל מועד, שעז"א ויבא מלפני אוהל מועד, והביא את הבמה אשר בגבעון לירושלים, ושם הקריב על מזבח הנחושת או על במת יחיד (שהיה מותר אחר שנתפרק המשכן)".⁵

מים אחרונים 2: שורשיו של העימות 'ארון מול משכן' מצויים כבר בספר שמות, בעת הציווי על עשיית המשכן, בהבדל בין פרשת תרומה שם הציווי הראשון במלאכת המשכן הוא על עשיית הארון, ובין פרשת ויקהל שם משמע שתחילת הציווי הייתה על עשיית המשכן. וכבר הארכנו לדון במחלוקת זו בין משה ובצלאל (עפ"י המדרשים) בדף ארון קודם או משכן קודם – מחלוקת משה ובצלאל.