שיר השירים אשר לשלמהֹ: (שיר השירים א א).1
שיר השירים רבה פרשה א סימן יא – המשובח המעולה והמסולסל שבשירים 2
תנינן:3 אמר ר' עקיבא: חס ושלום לא נחלק אדם אחד מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים,4 שאין כל העולם כולו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים. למה? שכל הכתובים קדש וזה קדש קדשים.5 ועל מה נחלקו? על קהלת.6 אמר ר' יוחנן בר ר' יהושע בן חמיו של רבי עקיבא: כדברי בן עזאי, כך נחלקו וכך גמרו. ר' אלעזר בן עזריה עבד לה מתלא:7 לאחד שהוליך סאה של חטים אצל הנחתום. אמר לו: הוצא לי ממנה קמח, הוצא לי ממנו סולת, הוצא לי ממנה קלוסקיא קמח סולת אחת.8 כך, כל חכמתיה דשלמה, לא סולת אלא שיר השירים לישראל.9
שיר השירים – המשובח שבשירים, המעולה שבשירים, המסולסל שבשירים. נאמר שירים ונשבח למי שעשאנו שירים בעולם- הא מה דאת אמרת: "והילילו שירות היכל" (עמוס ח ג) – שבחות דהיכלא.10
דבר אחר: שיר השירים לישראל – המשובח שבשירים, המעולה שבשירים, המסולסל שבשירים. נאמר שירים ונשבח למי שעשאנו שיוּרִים לעולם. הא מה דאת אמרת: "ה' בדד ינחנו" (דברים שירת האזינו).11
ר' יוחנן בשם ר' אחא בשם ר' שמעון בר אבא: נאמר שירים ושבח למי שעתיד להשרות עלינו רוח הקדש. נאמר לפניו שירים הרבה. בכל השירים או הוא מקלסן או הן מקלסין אותו, בשירת משה הן מקלסין אותו ואומר: "זה אלי ואנוהו" (שמות טו ב). ובשירת משה הוא מקלסן: "ירכיבהו על במותי ארץ" (דברים לב יג).12 ברם הכא, הן מקלסין אותו והוא מקלסן. הוא מקלסן: "הנך יפה רעיתי" (שיר השירים א טו) והן מקלסין אותו: "הנך יפה דודי אף נעים" (שם טז). רבי שמעון בשם רבי חנין דציפרין אמר: שיר כפול, ר' סימון אמר: כפול ומכופל.13
ר' לוי אמר: כנגד שנות אבות ועשרת הדברות נאמרה: מנין שיר תק"י, ואי תימר דאית בהון יתיר? צא מהן שני רעבון שאין עולין מן המנין.14
שיר השירים רבה פרשה א סימן יב – שורשים קדומים ויסודיים
"ישקני מנשיקות פיהו" – היכן נאמרה? ר' חיננא בר פפא אמר: בים נאמרה – הא מה דאת אמרת: "לסוסתי ברכבי פרעה". ר' יודא ברבי סימון אמר: בסיני נאמרה, שנאמר: "שיר השירים" – שיר שאמרו אותו השרים השוררים, שנאמר: "קדמו שרים אחר נוגנים" (תהלים סח כו).15 תני משום ר' נתן: הקב"ה בכבוד גדולתו אמרה, שנאמר: "שיר השירים אשר לשלמה" – למלך שהשלום שלו.16 רבן גמליאל אומר מלאכי השרת אמרוהו, שיר השירים – שיר שאמרוהו שרים של מעלה. ר' יוחנן אמר בסיני נאמרה, שנאמר: "ישקני מנשיקות פיהו".17 רבי מאיר אומר: באהל מועד נאמרה ומייתי לה מן הדא קרייא: "עורי צפון ובואי תימן" – עורי צפון זו העולה הנשחטת בצפון, ובואי תימן – אלו שלמים שנשחטין בדרום. הפיחי גני – זה אהל מועד. יזלו בשמיו – זה קטרת הסמים. יבא דודי לגנו – זו השכינה. ויאכל פרי מגדיו – אלו הקרבנות. רבנין אמרין: בבית עולמים.18
מדרש זוטא שיר השירים (בובר) פרשה א סימן א – תחילתו וסופו שבח
"שיר השירים אשר לשלמה" – עשר שירות הן: שירת אדם, שירת אברהם, שירת הים, שירת הבאר, שירת משה, שירת יהושע,19 שירת דבורה, שירת דוד, שירת שלמה דשיר השירים ושירת לעולם הבא, שנאמר: "שירו לה' שיר חדש" (ישעיה מב י). ושיר השירים משובחת מכולם. שכל השירים יש מהם שתחילתו שבח וסופו גנאי, ויש מהם תחילתו גנאי וסופו שבח. השיר שאמרו ישראל על הבאר – תחילתו שבח וסופו גנאי. "האזינו השמים" (דברים לב א) – תחילתו גנאי וסופו שבח. "אשירה נא לידידי" (ישעיה ה א) – תחילתו שבח וסופו גנאי. שיר השירים – שבח שבחים. שכל השירים שנאמרו אמרום נביאים בני הדיוטות. אבל שיר השירים אמרו מלך בן מלך, נביא בן נביא, נשיא בן נשיא. וחכמים אומרים מהר סיני נתנה.20
שיר השירים רבה פרשה א סימן נה – דרשות תלמידי רבי עקיבא
"עד שהמלך במסבו" – ר' מאיר ור' יהודה. רבי מאיר אומר: "עד שהמלך" – מלך מלכי המלכים הקב"ה "במסבו" – ברקיע, נתנו ישראל ריח רע ואמרו לעגל: "אלה אלהיך ישראל" (שמות לב ד). אמר ליה ר' יהודה: דייך מאיר! אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח. שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של ישראל. ומהו "עד שהמלך במסבו"? עד שהמלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה "במסבו" – ברקיע, נתנו ישראל ריח טוב לפני הר סיני ואמרו: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד ז).21
מסכת אבות דרבי נתן נוסח א פרק א – פרשו את ספרי שלמה במתינות
"הוו מתונים בדין" – כיצד? מלמד שיהא אדם ממתין בדין, שכל הממתין בדין מיושב בדין, שנאמר: "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" (משלי כה א) – ולא שהעתיקו אלא שהמתינו. אבא שאול אומר: לא שהמתינו אלא שפירשו. בראשונה היו אומרים: משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים. ועמדו וגנזו אותם. עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם, שנאמר: "וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב … והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב. הומיה היא וסוררת בביתה לא ישכנו רגליה" … (משלי פרק ז).22 וכתיב בשיר השירים: "לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך" (שיר השירים ז יב). וכתיב בקהלת: "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט" (קהלת יא ט) וכתיב בשיר השירים: "אני לדודי ועלי תשוקתו" (ז' י"א). הוי: לא שהמתינו אלא שפירשו.23
מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה א – התנ"ך הוא סילות וניפוי
דבר אחר: שיר השירים אשר לשלמה. אמר רבי אלעזר בן עזריה: משל למה הדבר דומה? למלך שנתן לנחתום כור חטים ואמר לו הוצא לי משם עשר סאין סולת. חזר ואמר לו: [הוציא לי] מתוך עשר שש, מתוך שש ארבע. כך הקב"ה סולת את הנביאים מתוך התורה, ואת הכתובים מתוך הנביאים, ושיר השירים נסלתה מכולם.24
שבת שלום וחג שמח
מחלקי המים