מועדי ישראל

מים ראשונים: זכינו כבר לכתוב על מלכויות בשנת תשס"א ועל זכרונות בשנת תשס"ד. כעת, בעזרת החונן לאדם דעת, אנו זוכים להשלים דף על שופרות. כמאמר קהלת: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק" (קהלת ד יב). וכבר זכינו לדרוש גם על פסוק זה החוט המשולש בדברינו על קהלת בשבת המועד סוכות.

מסכת ראש השנה פרק ד משנה ו – עשרה פסוקים

אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות … מתחיל בתורה ומשלים בנביא. רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא.¹

גמרא ראש השנה דף לב עמוד א – שופרות בירושלמי ובבבלי

גמרא. הני עשרה מלכויות כנגד מי? אמר רבי לוי: כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהילים. – הלולים טובא הוו! – הנך דכתיב בהו "הללוהו בתקע שופר" (תהלים קנ).²

ספרי במדבר פיסקא עז – שופר של חירות 

"אני ה' אלהיכם" למה נאמר?³ לפי שהוא אומר: "דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה" (ויקרא כג כד), אבל מלכות לא שמענו!⁴ תלמוד לומר: "ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו" (במדבר כג כא) זה שופר ומלכות.⁵ ר' נתן אומר: אינו צריך, שהרי כבר נאמר: "ותקעתם בחצוצרות" – הרי שופר, "והיו לכם לזכרון" – זה זכרון, "אני ה' אלהיכם" – זה מלכות. אם כן, מה ראו חכמים לומר מלכיות תחילה ואחר כך זכרונות ושופרות? אלא המליכהו עליך תחילה ואחר כך בקש מלפניו רחמים כדי שתִּזָכֵר לו. ובמה? בשופר של חירות. ואין שופר אלא של חירות, שנאמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (ישעיה כז יג).⁶

תוספתא ראש השנה פרק ב הלכה יג – ר' יוסי מול ר' יהודה, מעמדה של התרועה

… זכרון שיש עמו תרועה, כגון: "זכרון תרועה מקרא קודש" – ר' יוסי אומר: אומרן עם הזכרונות ועם השופרות. ר' יהודה אומר: לא היה אומרן אלא עם הזכרונות בלבד. תרועה שאין עמה זכרון, כגון: "יום תרועה יהיה לכם" – ר' יוסה אומר: אומרה עם השופרות. ר' יהודה אומר: לא היה אומרן עמהן. מלכות שיש עמה שופר, כגון: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' " – אומרה עם המלכויות ועם השופרות ר' יהודה אומר: לא היה אומרה, אלא עם השופרות בלבד.⁷

מסכת ברכות דף ו עמוד ב – בין מעמד הר סיני ושמחת חתן וכלה

ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו – עובר בחמישה קולות, שנאמר: "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה, קול אומרים הודו את ה' צבאות וכו' " (ירמיהו לג יא).⁸ ואם משמחו מה שכרו? – אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמישה קולות, שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד … ויהי קול השופר הולך וחזק, משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (שמות יט, טז, יט).⁹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מס' דבחדש פרשה ד – "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד"

"ויהי קול השופר" – הרי זה סימן יפה בכתובים.¹⁰ כל מקום שנאמר שופר, הרי זה סימן יפה לישראל, שנאמר: "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר" (תהלים מז ו). ואומר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (ישעיה כז יג. ואומר: "וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן" (זכריה ט יד). "הולך וחזק מאד" – מנהג ההדיוט, כל זמן שהוא הולך קולו עמום, אבל כאן כל זמן שהוא הולך קולו מגביר. ולמה כך מתחילה? כדי לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע.¹¹

ויקרא רבה פרשה כט סימן ג  – "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר"

יהודה ברבי נחמן פתח: "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר" (תהלים מז ו) – בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין, בדין הוא עולה. מאי טעם? "עלה אלהים בתרועה". ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה, עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים, דכתיב: "ה' בקול שופר" ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם מדת הדין לרחמים. אימתי? "בחדש השביעי".¹²

מסכת ראש השנה כז ע"א – "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' "

משנה: שופר של ראש השנה של יעל, פשוט ופיו מצופה זהב, ושתי חצוצרות מן הצדדין. שופר מאריך וחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר … גמרא: … רב פפא בר שמואל סבר למיעבד עובדא כמתניתין.¹³ אמר ליה רבא: לא אמרו אלא במקדש. תניא נמי הכי: במה דברים אמורים – במקדש, אבל בגבולין: מקום שיש חצוצרות – אין שופר, מקום שיש שופר – אין חצוצרות.¹⁴ וכן הנהיג רבי חלפתא בציפורי, ורבי חנניא בן תרדיון בסיכני, וכשבא דבר אצל חכמים אמרו: לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית בלבד. אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מאי קראה – דכתיב: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' " (תהלים צח ו). לפני המלך ה' – הוא דבעינן חצוצרות וקול שופר, אבל בעלמא – לא.¹⁵

מסכת ראש השנה לח ע"ב  – "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו"¹⁶

… ממאי דתשרי הוא? – דכתיב: "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פא ד). איזהו חג שהחדש מתכסה בו – הוי אומר זה ראש השנה וכתיב: "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב".¹⁷

תנו רבנן: "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" – מלמד שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החדש. תניא אידך: "כי חק לישראל הוא" – אין לי אלא לישראל, לאומות העולם מנין – תלמוד לומר משפט לאלהי יעקב. אם כן מה תלמוד לומר כי חק לישראל? מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין.¹⁸

מסכת ראש השנה דף יא עמוד ב – "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול"

… רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו האבות … בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל – אתיא שופר שופר; כתיב הכא: "תקעו בחדש שופר", וכתיב התם: "ביום ההוא יתקע בשופר גדול".¹⁹

בראשית רבה פרשה נו סימן ט – "וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן"  

"וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר" – מהו "אחר"? אמר ר' יודן: אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות וסופן להיגאל בקרניו של איל, שנאמר:  "וה' אלהים בשופר יתקע וגו' " (זכריה ט יד).²⁰ אמר ר' יודה בר' סימון: אחר כל הדורות ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות, סופן להיגאל בקרניו של איל, שנאמר:  "וה' אלהים בשופר יתקע וגו' " (זכריה ט יד).²¹

אמר ר' חנינא בר יצחק: כל ימות השנה ישראל נאחזים בעבירות ומסובכים בצרות ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין וסופן להיגאל בקרניו שלאיל, שנאמר:  "וה' אלהים בשופר יתקע וגו' ".  ר' אבא בר רב פפי, ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי: לפי שהיה אבינו אברהם רואה את האיל ניתוש מן החורש הזה הולך ומסתבך בחורש אחר. אמר לו הקב"ה: כך בניך עתידים להסתבך ממלכות למלכות למלכות מבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום וסופן להיגאל בקרנו של איל, זהו שכתוב: "וה' אלהים בשופר יתקע וגו' " (זכריה ט יד).²²

וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:²³

רש"י במדבר פרק כג פסוק כא – ה' אלוהיו עמו

"ה' אלהיו עמו" – אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן. "ותרועת מלך בו" – לשון חיבה ורעות כמו: "וַיָּבֹא חוּשַׁי רֵעֶה דָוִד הָעִיר וכו' " (שמואל ב טו לז) – אוהב דוד, "וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ" (שופטים טו ו) וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון.²⁴

שנה טובה

תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים

מחלקי המים