וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (שמות יב א-ב).1
תוספתא ראש השנה פרק א הלכה ג – השינוי מספר בראשית
כיצד לחדשים? אע"פ שנאמר: בחודש הראשון ובחודש השני,2 אין מתחילין למנות אלא מניסן. שנאמר: "החדש הזה לכם ראש חדשים".3
מכילתא דרבי ישמעאל בא מס' דפסחא פרשה א – הפרדה מאדם הראשון
"החודש הזה לכם" ולא מנה בו אדם הראשון. אתה אומר לכם ולא מנה בו אדם הראשון, או אינו אלא לכם ולא לגויים?4 כשהוא אומר "ראשון הוא לכם" – הרי לכם ולא לגויים אמור. הא מה תלמוד לומר: "החודש הזה לכם"? "לכם" ולא מנה בו אדם הראשון. נמצינו למדין שישראל מונין ללבנה והגויים לחמה.5
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב פסוק ב – הפרדה גם מהאבות
"החודש הזה לכם" – לא מנו בו אבות הראשונים. יכול לא מנו בו אבות הראשונים שהרי לא ניתנה תורה בימיהם, אבל משניתנה תורה ואילך יהו באי בראשית מונין בו?6 תלמוד לומר: "לכם" – אתם מונין בו ואין באי בראשית מונין בו.7
רשב"ם שמות י ב פרשת בא – מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע
ראש חדשים – כר' יהושע שבניסן נברא העולם: לחדשי השנה – בכל מקום שאומר לכם בחדשים שמיני תשיעי, לחודש הזה הם.8 ולר' אליעזר האומר בתשרי נברא העולם, עיקר פשוטו כך. החודש הזה לכם. אעפ"י שאינו ראש חדשים לשאר אומות, לכם יהיה ראש חדשים,9 למנות: שישי, שביעי, שמיני, תשיעי, חדש שנים עשר הוא חודש אדר. ממנו תמנו להיות לכם זכרון "כי בו יצאתם ממצרים". וכשנאמר בתורה: "ובחודש השביעי" – לירח יציאת מצרים פירושו. וכן רגילים הפסוקים לקחת חשבונם ליציאת מצרים, כדכתיב: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו' " (שמות יט א, לפני מתן תורה), וכן בבנין הבית: "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים" (מלכים א ו א, ייסוד מקדש שלמה).10
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה החודש הזה – חשיבות הלבנה11
"עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" (תהלים קד יט).12 אמר ר' יוחנן: לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, "יהי מאורות" (בראשית א יד) "מארת" כתב.13 אם כן למה נבראת הלבנה? אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים.14 ר' שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן: אף על פי כן, "שמש ידע מבואו", מיכן שאין מונין ללבנה אלא אם כן שקעה החמה.15 … אם כן למה נבראת לבנה? אלא צפה הקב"ה שאומות העולם עתידין לעמוד ולעשות אותן אלוהות, ואמר: אם בשעה שהם שנים והם מכחישין זה את זה אומות העולם עושין אותן אלוהות, אילו היה אחד על אחת כמה וכמה.16 … "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" … לימים – אילו ראשי חדשים. ושנים – אילו ראשי שנים, שיהיו אומות העולם מונים לחמה וישראל ללבנה: "החודש הזה לכם ראש חדשים".17
תנחומא (בובר) פרשת בא סימן ח – התגלות במקום הטומאה
"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר: החדש הזה לכם וכו' ". בארץ מצרים נגלה עליהם הקב"ה, זה אחד מן המקומות שנגלה הטהור במקום הטומאה. וכל כך למה? בשביל ישראל. "החודש הזה לכם" – משעה שבראתי את עולמי לא התחלתי לגאול אומה מתוך אומה אלא לכם אני מחדש הדבר הזה.18 דבר אחר: "החדש הזה לכם" – אמר הקב"ה: משעה שבראתי את עולמי הייתי נושא משאוי לחשב חשבונות של חדשים. מכאן ואילך הוא מסור לכם. לכם הוא מסור, ואין אתם מסורין בידו.19
שמות רבה פרשה טו ב – אתם קובעים את המועדות
"החודש הזה לכם" – אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבון העולם, אימתי אתה עושה את המועדות? שכן כתיב: "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא" (דניאל ד יד),20 אמר להם: אני ואתם נסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה. שנאמר: "אקרא לא-להים עליון, לא-ל גומר עלי" (תהלים נז ג). וכן הוא אומר: "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אתם במועדם" (ויקרא כג ד) – אתם, בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו.21 אמר להם הקב"ה לישראל: לשעבר היה בידי, שנאמר: "עשה ירח למועדים" (תהלים קד יט). אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם, ברשותכם הוא. אם אמרתם הן – הן. אם אמרתם לאו – לאו. מכל מקום יהא החדש הזה לכם. ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה, הריני משלים עמכם, לכך כתיב: "החדש הזה לכם".22
ראש השנה דף כ עמוד א – הגבלת כח "אתם קובעים"
תני רבה בר שמואל: יכול כשם שמעברין את השנה לצורך – כך מעברין את החודש לצורך? תלמוד לומר: "החודש הזה לכם ראש חדשים" – כזה ראה וקדש. אמר רבא: לא קשיא; כאן – לעברו, כאן – לקדשו. והכי קאמר: יכול כשם שמעברין את השנה ואת החדש לצורך – כך מקדשין את החדש לצורך? תלמוד לומר: "החדש הזה לכם" – כזה ראה וקדש. וכי הא דאמר רבי יהושע בן לוי: מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו לעברו, ואין מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו.23
שמות רבה טו כט, פרשת בא – גאולה שהיא גם סליחה וכפרה
"החודש הזה לכם", מדת הקב"ה אינו כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם, שנים עומדים בפני המלך אחד מלמד קטיגוריא שלו ואחד סניגוריא שלו. לא כל המלמד קטיגוריא מלמד סניגוריא ולא המלמד סניגוריא מלמד קטיגוריא. אבל הקב"ה אינו כן, הוא מלמד סניגוריא הוא מלמד קטיגוריא.24 הוא הפה שאמר: "הוי גוי חוטא" (ישעיה א ד),25 הוא הפה שאמר: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק" (ישעיהו כו ב). הפה שאמר: "עם כבד עון", הוא שאמר: "ועמך כולם צדיקים" (ישעיהו ס כא). הפה שאמר: "בנים משחיתים", הוא שאמר: "וכל בניך למודי ה' " (ישעיהו נד יג) … הפה שאמר: "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" (ישעיהו א יד), הוא שאמר: "והיה מדי חודש בחדשו" (ישעיהו סו כג).26 למה אמר "חדשיכם"? לפי שחדשים מתנה הם לישראל, שנאמר: "החודש הזה לכם".27
רמב"ן שמות פרשת בא פרק יב פסוק ב – השינוי בשיבת ציון28
… אם כן כשנקרא לחדש ניסן ראשון ולתשרי שביעי, פתרונו ראשון לגאולה ושביעי אליה. וזה טעם ראשון הוא לכם, שאיננו ראשון בשנה, אבל הוא ראשון לכם, שנקרא לו לזכרון גאולתינו.29
וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו: "שמות חדשים עלו עמנו מבבל" (ירושלמי ראש השנה א ב, בראשית רבה מח ט), כי מתחילה לא היו להם שמות אצלנו.30 והסיבה בזה, כי מתחילה היה מניינם זכר ליציאת מצרים.31 אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב: "ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון" (ירמיה טז יד-טו), חזרנו לקרוא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו השם יתברך.32 כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א ז, עזרא ו טו, נחמיה א א) ובמגילת אסתר (ג ז). ולכן אמר הכתוב בחודש הראשון הוא חדש ניסן, כמו הפיל פור הוא הגורל (שם).33 ועוד היום הגוים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכולם כמונו. והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה.34
שבת דף קמז עמוד ב – החכם שנכשל
אמר רבי חלבו: חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת35 קיפחו עשרת השבטים מישראל. רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם, אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה. כי הדר אתא, קם למיקרי בספרא, בעא למיקרא: "החדש הזה לכם", אמר: החרש היה לבם. בעו רבנן רחמי עליה, והדר תלמודיה. והיינו דתנן: "רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען" (אבות ד יד).36
שבת שלום וחודש טוב
מחלקי המים
מים אחרונים: לרבנו חננאל יש פירוש מיוחד על "החודש הזה לכם" לפיו בציווי "החודש הזה לכם" נמסר למשה סוד הלוח ומימיו ועד ימי אנטיגנוס איש סוכו: "קביעות החדשים אינה אלא על פי החשבון לא על פי ראיית הלבנה … עיקר המצוה בכתוב עפ"י חשבון". אלא שבימי אנטיגנוס התחילו הצדוקים לקלקל ובגלל כן צרפו לחשבון גם את העדים. וצורות הלבנה שעשה רבן גמליאל היו רק על מנת להראות לצדוקים שחכמים בקיאים בלוח. אבל באמת לוח השנה התקיים מאז יציאת מצרים עפ"י חישובים שמשה ובני יששכר "יודעי בינה" הכירו. ראו פירוש מהפכני זה במקור ואנו מצאנו אותו מצוטט בפירוש רבי בחיי בן אשר (שמות יב ב).