מועדי ישראל

מים ראשונים: במדינת הרווחה המודרנית אנחנו רגילים לכל מיני קצבאות: שאירים, אבטלה, זקנה וכו'. מסתבר שראש השנה קובע לנו קצבה ואולי גם קצב (חיים) משלו.

"ותחתוך קצבה לכל בריותיך"  (תפילת נתנה תוקף).¹

מסכת ביצה דפים טו-טז – מזונותיו של אדם קצובים  

… מאי "כי חדות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח י)?² אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון: אמר להם הקב"ה לישראל: בני, לוו עלי וקדשו קדושת היום, והאמינו בי ואני פורע ….³ תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה: כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים,⁴ חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה. שאם פָּחַת – פוחתין לו, ואם הוסיף – מוסיפין לו.⁵

אמר רבי אבהו: מאי קראה?⁶ – "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא ד).⁷ איזהו חג שהחודש מתכסה בו? – הוי אומר זה ראש השנה. וכתיב: "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" (שם ה).⁸ מאי משמע דהאי חוק לישנא דמזוני הוא?⁹ – דכתיב: "ואכלו את חוקם אשר נתן להם פרעה" (בראשית מז כב). מר זוטרא אמר מהכא: "הטריפני לחם חוקי" (משלי ל ח).¹⁰

תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה – מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר: "בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה" (תהלים סח כ). תניא נמי הכי: בית שמאי אומרים: מחד שביך לשבתיך,¹¹ ובית הלל אומרים: ברוך ה' יום יום.¹²

פסיקתא דרב כהנא פיסקא כז ולקחתם – ימים שמחוץ להקצבה

תני מראש השנה נקצצין מזונותיו של אדם חוץ ממה שהוא מוציא בימים טובים ובשבתות ובראשי חדשים ובחולו של מועד ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן, אם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו.¹³

מסכת בבא בתרא דף י עמוד א – גם החסרונות קצובים

דרש ר' יהודה ברבי שלום: כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה.¹⁴ זכה – הלא פרוס לרעב לחמך, לא זכה – ועניים מרודים תביא בית.¹⁵

ירושלמי יומא פרק ה הלכה ב – בתפילת הכהן הגדול

וכך היתה תפילתו של כהן גדול ביום הכיפורים בצאתו בשלום מן הקודש: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שלא תצא עלינו גלות, לא ביום הזה ולא בשנה הזאת. ואם יצאה עלינו גלות ביום הזה או בשנה הזאת, תהא גלותינו למקום של תורה. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שלא יצא עלינו חסרון, לא ביום הזה ולא בשנה הזאת. ואם יצא עלינו חסרון ביום הזה או בשנה הזאת, יהא חסרוננו בחסרון של מצוות.¹⁶

מדרש תנחומא פרשת מקץ סימן א – הקצבת הגשם

דאמר ר' שמעון בן לקיש: למה נקרא שמן שחקים?¹⁷ שהן שוחקין את המים וממתקין אותם ואח"כ הן יורדין. ובקצבה הן יורדין, שהקב"ה קוצב לבריות כמה גשמים יורדין מראש השנה ועד סוף השנה. אמר רשב"י: כשישראל זוכין, יורדין על הצמחין ועל האילנות ועל הזרעים והעולם מתברך. וכשהן חוטאין, יורדין בימים ובנהרות. מכל מקום, אינו פוחת מקצבה שפסק, מפני שכל דבר ודבר שיוצא מפי הקב"ה, בקצבה הוא נותן.¹⁸

ראש השנה דף טז עמוד א – הפרקים בהם העולם נדון

דתניא: הכל נידונים בראש השנה, וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו; בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים.¹⁹ רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר: "ותפקדנו לבקרים" (איוב ז). רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר: "לרגעים תבחננו".²⁰

אור החיים ויקרא יט טו – עוות הדין הוא פגיעה בקצבה

עוד ירצה באומרו לא תעשו עוול במשפט בה"א הידיעה, על דרך אומרם ז"ל (ביצה טז א) כי בראש השנה קוצב הקב"ה לכל איש ואיש הצריך לו על משפט צדק. ולזה, אם יחייבו הזכאי ויזכו החייב, הנה הוא יוצא עול במשפט עליון, בסך קצוב. וכשמחסרו אם כן נעשה העול במשפט שלא נטל זה מה שחייב בבית דין של מעלה, וכן להיפך.²¹

פירוש אלשיך שמות טו לו – שבחה של ארץ ישראל

והן כל אלה יפעל לאיש שוגה ופתי, השם נפשו בחיים חייתו להרבות בסחורה. העולה על רוחו כי לחמו ניתן על פי מזלו, או חכמתו וחריצותו, ולא מה' היתה לו. ולא יבין, כי הוא יתברך זן ומפרנס לכל, ומזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה לראש השנה. ואין האדם רק כמלקט אשר הכין לו הוא יתברך. ואם כן איפה, למה ייגע להעשיר, כי לא בכח יגבר איש, וטוב לו ימעט בעסק. כי הנה לא יעדיף המרבה ולא יחסיר הממעיט, מאשר קצב לו ה'.²²

לשנה קצובה לטובה תכתבו ותחתמו

לשנת חיים וקיימים²³

מחלקי המים