מועדי ישראל

וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ: וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ: (מגילת רות פרק א פסוקים טז-יח).¹

מסכת יבמות דף מז עמוד א – גר שבא להתגייר

תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטורפין, ויסורין באין עליהם? אם אומר: יודע אני ואיני כדאי,² מקבלין אותו מיד.³ ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני.⁴ ומודיעין אותו עונשן של מצות, אומרים לו: הוי יודע, שעד שלא באת למידה זו,⁵ אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חיללת שבת אי אתה ענוש סקילה. ועכשיו, אכלת חלב ענוש כרת, חיללת שבת ענוש סקילה. וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצות, כך מודיעין אותו מתן שכרן. אומרים לו: הוי יודע, שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים, וישראל בזמן הזה – אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות. ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו.⁶ קיבל,⁷ מלין אותו מיד … נתרפא – מטבילין אותו מיד.⁸ ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו, ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות; טבל ועלה – הרי הוא כישראל לכל דבריו.⁹

אמר מר:¹⁰ "גר שבא להתגייר, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות" – מאי טעמא? דאי פריש נפרוש,¹¹ דא"ר חלבו: קשים גרים לישראל כספחת, דכתיב: "ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב" (ישעיהו יד א).¹² "ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני"- מאי טעמא? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, ולא ניתן להישבון.¹³ "ואין מרבים עליו, ואין מדקדקים עליו" – אמר רבי אלעזר: מאי קראה? דכתיב: "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה". אמרה לה: אסיר לן תחום שבת! – "באשר תלכי אלך". אסיר לן ייחוד! – "באשר תליני אלין". מפקדינן שש מאות וי"ג מצות! – "עמך עמי". אסיר לן עבודת כוכבים! – "ואלהיך אלהי". ארבע מיתות נמסרו לבית דין! – "באשר תמותי אמות" … מיד: "ותרא כי מתאמצת היא וגו' ".¹⁴ "קיבל, מלין אותו מיד"- מאי טעמא? שהויי מצוה לא משהינן.¹⁵

מסכתות קטנות, מסכת גרים פרק א הלכה א¹⁶

הרוצה להתגייר אין מקבלין אותו מיד, אלא אומרין לו: מה לך להתגייר, והרי אתה רואה את האומה הזאת נמוכה וסגופה מכל האומות, וחלאים רבים וייסורין באין עליהן, וקוברין בנים ובני בנים, ונהרגין על המילה ועל הטבילה ועל שאר כל המצות, ואינן נוהגין בפרהסיא כשאר כל האומות!¹⁷ אם אמר: איני כדאי ליתן צוארי בעול מי שאמר והיה העולם ברוך הוא, מקבלין אותו מיד. ואם לאו, נפטר והולך לו. קיבל עליו, הורידוהו לבית הטבילה וכיסוהו במים עד מקום הערוה. אומרין לו מקצת דקדוקי מצות, על מנת שיהא נותן בלקט בשכחה ובפיאה ובמעשר. כשם שאומרין לאיש, כך אומרין לאשה, על מנת שתהא זהירה בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. טבל ועלה אומרין לו דברים טובים דברים של ניחומים: במי נדבקת, אשריך, במי שאמר והיה העולם ברוך הוא, שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל, ולא נקראו בנים למקום אלא ישראל, ואין חביבין לפני המקום אלא ישראל, וכל אותם הדברים שאמרנו לך, לא אמרנו אלא להרבות שכרך.¹⁸

גמרא יבמות כד ע"ב – הסתייגות

אחד איש שנתגייר לשום אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש, וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים, לשום עבדי שלמה – אינן גרים … שהיה רבי נחמיה אומר: אחד גירי אריות, ואחד גירי חלומות, ואחד גירי מרדכי ואסתר – אינן גרים, עד שיתגיירו בזמן הזה … כבזמן הזה.¹⁹

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרקים יג, יד²⁰

בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן … וכן לדורות כשירצה העכו"ם להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן … ²¹

אלא סוד הדבר כך הוא,²² שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר, בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להיכנס לדת. ואם איש הוא, בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית. ואם אישה היא, בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל. אם לא נמצא להם עילה מודיעין אותן כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרושו, אם קבלו ולא פירשו וראו אותן שחזרו מאהבה מקבלים אותן שנאמר: "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה".²³

פרק יד הלכה א: כיצד מקבלין גירי הצדק? כשיבוא אחד להתגייר מן העכו"ם ויבדקו אחריו ולא ימצאו עילה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים ודחופים ומסוחפין ומטורפין ויסורין באין עליהן. אם אמר: אני יודע ואיני כדאי, מקבלין אותו מיד. ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עכו"ם ומאריכין בדבר הזה. ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה. ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה ומעשר שני … ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה. שבתחילה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים וכן הוא אומר: "בחבלי אדם אמשכם" ואח"כ "בעבותות אהבה".²⁴

מסכת יבמות דף קט עמוד ב – הסתייגות שנייה

אמר ר' יצחק: מאי דכתיב: "רע ירוע כי ערב זר" (משלי יא)? רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים, וּלְעַרֵבֵי שֶׁלְצִיוֹן, ולתוקע עצמו לדבר הלכה.²⁵ מקבלי גרים – כר' חלבו, דאמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת בעור.²⁶

תוספות מסכת קידושין דף עא עמוד א – הגרים מדקדקים במצוות

דאמר מר: "קשין גרים לישראל כספחת" אלמא דבתר שיתגיירו קשים הם.²⁷ וה"ר אברהם גר פירש לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת. דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו.²⁸

רות רבה פרשה ב:

"שובנה בנותי לכנה – ר' שמואל בר נחמני בש"ר יודן בר' חנינא: בשלוש מקומות כתיב כאן שובנה, כנגד ג' פעמים שדוחין את הגר. ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו.

א"ר יצחק: "בחוץ לא ילין גר" (איוב ל"א) – לעולם יהא אדם דוחה בשמאל ומקרב בימין.²⁹

מדרש תנחומא פרשת ויקרא סימן ב

א"ר אסי: גר שקבל עליו כל התורה כולה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, ולא עוד אלא אפילו דקדוק אחד מן התורה או מדברי סופרים. א"ר יהודה בר שלום: אתה מוצא ארבעים ושמונה פעמים הזהיר הקב"ה בתורה על הגרים, וכנגדן הזהיר על עבודת גילולים. אמר הקב"ה: דיו שהניח עבודת גילולים ובא אצלכם אני מזהירך שתאהבהו שאני אוהבו, שנאמר (דברים י): "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה וגו' ".³⁰

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור רמז תרמה – משל הצבי והצאן

… הגר השלישי גר שנתגייר לשמו של הקב"ה. א"ל הקב"ה: הרי הוא שקול עלי כאחד מכם, שנאמר: "הקהל חוקה אחת וגו' תורה אחת וגו' יהיה לכם ולגר" – ולא עוד, אלא שהוא שקול עלי כְּלֵוִי, שנאמר: "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה וגו' ". אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, הגר הזה כלוי לפניך? א"ל: גדול הוא לפני! שנתגייר לשמי. משל לצבי שגדל במדבר ובא מעצמו ונתערב בצאן. היה הרועה מאכילו ומשקו ומחבבו יותר מצאנו. אמרו לו: לצבי זה אתה מחבב יותר מן הצאן? אמר להם: כמה יגיעות יגעתי בצאני, מוציאן בבוקר ומכניסן בערב עד שלא גדלו. וזה שגדל במדברות וביערים ובא בעצמו לתוך צאני, לכך אני מחבבו. כך אמר הקב"ה: כמה יגעתי בישראל: הוצאתים ממצרים והארתי לפניהם, הורדתי להם את המן, הגזתי להם את השליו, העליתי להם את הבאר, הקפתים ענני כבוד, עד שקבלו תורתי. וזה בא מעצמו לפיכך שקול עלי כישראל וכלוי.³¹

חג שמח

מחלקי המים

מים אחרונים: אנו חוזרים ומבהירים, כדברינו תמיד, שלא באנו אפילו לרמוז לפסקי הלכה, בפרט לא בימינו ובמימינו הסוערים וההפכפכים, רק להתבשם מטעמים וניחוחות ולשמוע צלילים רכים ונעימים בנושא כל כך טעון ורגיש. הרוצה להרחיב ולהעמיק בנושא הן מההיבט ההלכתי והן מההיבט ההיסטורי (הכרוכים זה בזה) יפנה לספרם של צבי זהר ואבי שגיא, גיור וזהות יהודית, מוסד ביאליק, תשנ"ה; הערך "גרות" באנציקלופדיה התלמודית; מאמרו של אברהם (רמי) ריינר, לשאלת מעמד הגרים בצרפת ובאשכנז בימי הביניים, ספר הזכרון לישראל תא שמע.