מהקל אל הכבד
- "איכה" קראנו גם בתורה לאחרונה וגם בהפטרה. איפה?– תשובה: בפרשת דברים-חזון, שחלה בלוח השנה תמיד לפני תשעה באב: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם", ובישעיהו בהפטרה: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה".
- לחכמים היה חשוב להדגיש את ערך הלימוד דווקא בלילה (כאשר בחוץ חושך ושאון היום כבר שכך). הם חפשו פסוק במקרא שתומך בערך הלימוד בלילה ומצאו אותו במגילת איכה. מה הפסוק? תשובה: "קומי רוני בלילה". ראו מסכת תמיד לב ב: "תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה בלילה – שכינה כנגדו, שנאמר: קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה'. ". ובשמות רבה מז ה: "אין רינה של תורה אלא בלילה, שנאמר: קומי רוני בלילה, וכן הוא אומר: ותקום בעוד לילה".
- "לא מצאה מנוח", איך הפסוק הזה מתקשר לתיבת נח?– תשובה: "ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה" וכנסת ישראל נמשלה ליונה. ראו הדרשה בבראשית רבה לג ו: "וישלח את היונה וגו' ולא מצאה היונה מנוח וגו', … אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת. ודכוותה (איכה א) היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, אלו מצאה מנוח לא היו חוזרים. ודכוותה (דברים כח) ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח וגו', הא אלו מצאה מנוח לא היו חוזרים". למה לא חזרו לארץ אלפיים שנה? כי בסופו של דבר מצאו רוגע בגולה.
- "היו צריה לראש", מתי אנחנו נהיה לראש? – תשובה: בתורה, דברים כח יג: "וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה". ומכאן האיחול בראש השנה: שנהיה לראש ולא לזנב
- "כאילים לא מצאו מרעה", אתם מכירים את הסיפור על הגדי הקטן שלא מצא מים ומרעה וברח מהעדר ומישהו רץ אחריו להחזיר אותו? ספרו אותו – תשובה: הגדי שמשה רץ אחריו. ראו שמות רבה ב: "אמרו רבותינו: כשהיה משה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסות. כיון שהגיע לחסות נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות. כיון שהגיע משה אצלו אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, שמא עייף אתה? הרכיבו משה על כתפו והיה מהלך. ראו הדף ומשה היה רועה.
- "כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי", מי הוא מנחם זה שרחק מעם ישראל? – תשובה: המלך המשיח. ראו איכה רבה (בובר) פרשה א: "כי רחק ממני מנחם משיב נפשי.. מה שמו של מלך המשיח? ר' אבא בר כהנא אמר ה' שמו… ר' יהושע בן לוי אמר צמח שמו …ר' יודן בשם ר' איבו אמר מנחם שמו, שנאמר: כי רחק ממני מנחם.
- "צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי", מי הראשון בתנ"ך שהכתיר את ה' בתואר צדיק? – תשובה: פרעה, שלאחר מכת הברד אמר: "חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים".. מה נוכל ללמוד מהקבלה זו?
- "ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב". מתי יתהפך הגלגל ועם ישראל יהיה לאש ולהבה ומי האויב שהוא ישרוף? – תשובה: עובדיה א יח: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ה' דִּבֵּר". הם ישרפו את עשו הוא אדום שהרומאים ששרפו את בית המקדש מיוחסים לו.
- "כלילת יופי", האם אתה מכיר פסוקים או דרשות על היופי של ירושלים? – תשובה: גמרא קידושין דף מט עמוד ב: "עשרה קבים יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים, ואחד כל העולם כולו". מסכת סוכה דף נא עמוד ב: "מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם. מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם". ובמקרא, תהלים פרק נ פסוק ב: "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ". ותהלים מח ג: "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב":.
- "דרך קשתו כאויב" ולהלן "דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ". המענה ללוחמים דורכי הקשת של האויב הוא להכשיר ולאמן דורכי קשת ולוחמים בישראל. מצא מקור לכך במקרא. – תשובה: שמואל ב פרק א פסוק יח, בקינת דוד על שאול: "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר:". עוד בשמואל ב כב לה (תהלים יח לה) בשירת דוד: "מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי:".
- "טבעו בארץ שעריה". כאן מדובר אמנם בשערי (חומת) העיר ירושלים. אבל האם אתם מכירים את האגדה על שערי המקדש? האם השם ניקנור אומר לכם משהו? – תשובה: תוספתא מסכת יומא פרק ב הלכה ג-ד: "כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי נקנור מפני שנעשה בהן נס … אמרו כשהיה נקנור מביאו מאלכסנדריא שבמצרים עמד עליהן נחשול שבים לטבען ונטלו אחד מהן והטילוהו לים ובקשו להטיל את השני ולא הניחן ניקנור, אמר להם אם אתם מטילין את השני הטילוני עמו .היה מצטער ובא עד שהגיע לנמל של יפו. כיון שהגיע לנמלה של יפו היה מבעבע ועולה מתחת הספינה. ויש אומרים … חיה שבים בלעה אותה וכיון שהגיע ניקנור לנמלה של יפו פלטתו והטילתו ליבשה".
- "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן הֶעֱלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם". (ובספר יואל א ח מענייני היום: "אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ"). מי עוד במקרא לבש שק או העלה עפר (או אפר) על ראשו כסימן של אבל? – תשובה: במות אבנר, שמואל ב ג לא: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יוֹאָב וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ לִפְנֵי אַבְנֵר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה". באנשי נינוה, יונה פרק ג פסוק ה: "וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים וַיִּקְרְאוּ צוֹם וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם". באסון תמר, שמואל ב יג יט: "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה". ובריעי איוב, איוב ב יב: "וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלוֹ וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה".
- איזה פסוק ממגילת איכה אנו אומרים לפני התקיעות בראש השנה? – תשובה: איכה פרק ג פסוק נו: "קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי": התוקע אומר פסוק זה, לא בעל התפילה!
- ועוד קשר במגילה לראש השנה בו אנו מאחלים שנה טובה לכל ושרים את הפיוט "אוחילה לאל". מהו? – תשובה: איכה פרק ג: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל: … חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לו".
- איזה פסוק ממגילת איכה אנו אומרים בליל הסדר, בדגש רב כל המסובים בקול רם? – תשובה: איכה פרק ג פסוק סו: "תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה' ". והתחלת הקטע: שפוך חמתך" לקוח מספר ירמיהו י כה ומתהלים עט ו. ראו הנוסח הכפול במדויק ביניהם!
- "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", איזה עקרון חשוב ביהדות לומדים מפסוק זה – תשובה: כח הבחירה. ראו פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות – שמונה פרקים פרק ח: "ו … שאין המשמעת והמרי בגזרתו יתעלה ולא בחפצו, אלא ברצון האדם – הנה נמשכו בזה אחר לשון ירמיה, והוא אמרו: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב,. כי 'רעות' הם המעשים הרעים, ו'טוב' – המעשים הטובים, ואמר שה' לא יגזור שיעשה האדם הרעות, ולא שיעשה הטובות". כך דבריו גם בהלכות תשובה. פרק ה: "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, … אל יעבור במחשבתך דבר זה … שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם … ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו … הוא שירמיהו אמר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו". עוד בחיבור התשובה למאירי – משיב נפש מאמר א פרק ו: "רצה בכל זה בלתי הענשו רק לפי הנמשך מפעולותיהם, והוא אמרו: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו. אמר שהבחירה בידו להטיב אשר בהטיבו ישמר מן הענש הגדול, או להרע ונפל שמה בבור מעשיו, אם כן מאת כל איש יצא משפטו לפי צד בחירתו ומפי עליון לא תצא הרעות והטוב".
- ועוד לפני כן, הפסוק: "לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיוֹן". שתי שאלות: 1. מי הראשון שקרא לקב"ה "עליון"? 2. איפה אנחנו מזכירים שם זה בתפילותינו? – תשובה: 1. מלכיצדק שאומר לאברהם: "וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וכו' " (בראשית יד). 2. בתפילה מעין שבע בערבית של שבת, אחרי ויכולו: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ אֱלהֵי אַבְרָהָם אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. אֵל עֶלְיון קונֶה בְרַחֲמָיו שָׁמַיִם וָאָרֶץ".
- מחבר מגילת רות הוא עפ"י חז"ל ירמיהו הנביא. בפרק לח של ספר ירמיהו מסופר שהשליכו את ירמיהו לבור טיט בו החל שוקע ועוד רגע ומת. איפה במגילת איכה ייתכן שלפנינו תפילת יחיד שאפשר שהיא של ירמיהו כאשר הושלך לבור? – תשובה: איכה פרק ג פסוקים נב ואילך: "צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם: צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי: צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי: קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת: קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי:
אם נסחפנו מעט ועברנו על האיסור של לימוד תורה בתשעה באב, אנו סמוכים ובטוחים שעבירה זו תסלח לנו ואדרבא, תהפוך לכולנו לזכות של מצות קימום בית ישראל בארץ ישראל בשלישית.
מחלקי המים