מועדי ישראל

וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה': (ישעיהו סו כג).¹

מסכת ברכות דף לא עמוד א – סיום בדברי שבח ותנחומים

תנו רבנן: אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים. אלא, מתוך שמחה של מצוה. וכן לא יפטר אדם מחברו לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים – אלא מתוך דבר הלכה, שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים.²

אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרק יב פסוק ב – חודש או ראש חודש

ראש חדשים. אמר רבי משה הכהן: אין צריך לומר ראש חודש רק חודש לבדו, כי הטעם יום חידוש אור הלבנה, וכן כתיב: חדש ושבת (ישעיהו א יג), חדשיכם ומועדיכם (שם שם יד), מדי חדש בחדשו (שם סו כג). ואחרים טענו עליו, אם כן למה אמר בחדש השביעי באחד לחדש (במדבר כט, א)? והוא השיב להסיר הספק. גם טענו עליו, ובראשי חדשיכם (שם כח, יא). הוא השיב, כי על חדש ניסן ידבר בכל שנה, כי ניסן לבדו הוא ראש חדשים. ושאלוהו, אם כן מה קרבן שאר החדשים? והוא השיב, כי שם כתוב זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה (שם שם, יד) בפרשה עצמה.³ וכן אמר, וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות (במדבר י, י), כי הוא תחילת השנה. ואנחנו לא נניח דברי רבותיו ז"ל בעבור סברותינו, כי הם אמרו כי בכל חדש יתקעו בחצוצרות. והוא הנכון, לומר חדש או ראש חדש, וכתוב עד חדש ימים (שם יא, כ), שטעמו שימלאו ימי החדש שלו.⁴

מסכת סוטה דף ה עמוד א – מתי התפילה נשמעת

אמר חזקיה: אין תפילתו של אדם נשמעת אא"כ משים לבו כבשר, שנאמר: "והיה מדי חדש בחדשו [וגו'] יבוא כל בשר להשתחוות לפני וגו' ". א"ר זירא: בשר כתיב ביה (ויקרא יג יח) "ונרפא", אדם לא כתיב ביה ונרפא.⁵

פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה א – מעמד ראש חודש בארץ ישראל 

ילמדינו רבינו: אדם מישראל שבירך על המזון בראש חודש ושכח ולא הזכיר של ראש חודש, כיצד הוא צריך לעשות? לִמְּדוּנוּ רבותינו: שכח ולא הזכיר של ראש חודש, ומשגמר ברכת המזון ונזכר מיד עד שלא הסיח דעתו מן הברכה, אין צריך לחזור לכתחילה אלא גומרה ברכה קטנה בסוף: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ראשי חדשים לישראל עמו. ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חדשים". שמעון בן אבא בשם רבי יוחנן אמר: ספק הזכיר של ראש חודש ספק לא הזכיר, אין מחזירין אותו. וצריך בתפילה של מוספין לומר והשיאנו ה' אלהינו. הרי למדנו שראשי חדשים שקולין כמועדות, שנאמר: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם" (במדבר י' י').⁶ ואפילו כשבת שקולין הן ראשי חדשים. נמצאת אומר שראשי חדשים שקולים כנגד המועדות והשבתות. ומניין שהם שקולים אף כנגד השבתות? ממה שהשלים בנביא: "והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות".⁷

שמות רבה פרשה טו סימן כט – הקטיגור חוזר ומסנגר

"החדש הזה לכם" – מדת הקב"ה אינו כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם, שנים עומדים בפני המלך אחד מלמד קטיגוריא שלו ואחד סניגוריא שלו. לא כל המלמד קטיגוריא מלמד סניגוריא, ולא המלמד סניגוריא מלמד קטיגוריא. אבל הקב"ה אינו כן, הוא מלמד סניגוריא הוא מלמד קטיגוריא.⁸ הוא הפה שאמר (ישעיה א) "הוי גוי חוטא", הוא הפה שאמר (שם כו) "פתחו שערים ויבא גוי צדיק". הפה שאמר "עם כבד עון", הוא שאמר (שם ס) "ועמך כלם צדיקים". הפה שאמר "בנים משחיתים", הוא שאמר (שם נד) "וכל בניך למודי ה' ". הפה שאמר "זרע מרעים" הוא שאמר (שם סא) "ונודע בגוים זרעם". הפה שאמר "גם כי תרבו תפילה אינני שומע", הוא הפה שאמר (שם סה) "והיה טרם יקראו ואני אענה". הפה שאמר "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי", הוא שאמר (שם סו) "והיה מדי חדש בחדשו". למה אמר חדשיכם? לפי שחדשים מתנה הם לישראל שנאמר: "החדש הזה לכם".⁹

פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה א – עליה לרגל כל חודש ושבת

"והיה מדי חדש בחדשו וגו' ". כך פתח ר' תנחומא: "צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבא ואראה פני אלהים" (תהלים מב ג) … כשתעשה את הדין באומות העולם … כשתחזור אותה האלהות שעשיתני בסיני … שתלבושו אלהות כשם שלבשת בסיני. הַקְרֵב הקץ ותייחד אלהותך בעולמך והיה ה' למלך על כל הארץ (זכריה י"ד ט') … "לאלהים לאל חי" – שהוא חי וקים לעולמי עולמים … שהוא מבטיח על גבי חיינו להוריד גשמים בעונתם ולהפריח טללים בזמנם בשביל חיינו … לאל חי לאל שהוא חי וקים בדברו. א"ר פנחס הכהן בן חמא: אע"פ שמתו המבטיחין אלו הנביאים, אבל האלהים שהבטיח חי וקיים … אמרו לו ישראל: ריבונו של עולם, אימתי אתה מחזיר לנו את הכבוד שהיינו עולין בשלשת פעמי רגלים ורואין פני השכינה … אמרו: אימתי את מחזירנו לאותו הכבוד? הרי כמה זמן שחרב בית חיינו, הרי שבוע, הרי יובל, הרי שבע מאות ושבעים ושבע ועתה הוא כבר אלף ומאה וחמשים ואחד.¹⁰ "מתי אבוא ואראה פני האלהים"? אמר להם: בני, בעולם הזה כמה פעמים הייתם עולים, לא שלושה פעמים בשנה? כשיגיע הקץ, אני בונה אותו ואין אתם עולים שלושה פעמים בשנה, אלא כל חודש וחודש ובכל שבת ושבת אתם עתידים להיות עולים שם, כמה שנאמר: "והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו".¹¹

ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג

… והיאך אפשר שיבוא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חדש? אמר רבי לוי: עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל, וארץ ישראל ככל העולם כולו. והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללין שם בבוקר, והוא שהנביא מקלסן: "מי אלה כעב תעופינה".¹² והרי שחל ראש חודש להיות בשבת ואומר הכתוב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו והיאך?¹³ אמר רבי פנחס הכהן ברבי חמא בשם ר' ראובן: באים שני פעמים, אחד של שבת ואחד של ראש חודש והעבים טוענין אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר. והם טוענים אותם לבתיהם. "מי אלה כעב תעופינה" – הרי של בוקר, "וכיונים אל ארובותיהם" – הרי של מנחה.¹⁴ …

אינו אומר יבוא כל ישראל אלא "יבוא כל בשר" אמר רבי אלעזר: כל מי שנעשה כבשר בעולם הזה זוכה לראות פני השכינה, כדכתיב: "עוצם עיניו מראות ברע … מלך ביופיו תחזינה עיניך" (ישעיהו לג טו-יז).¹⁵ אמר רב נחמן: מה שהיה הוא שיהיה. כשם שנטל הקב"ה את ישראל ביציאתן ממצרים בענני כבוד, שנאמר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים", כך הוא עושה להם (לעתיד לבוא), שנאמר: "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם … להביא בניך מרחוק" (ישעיהו ס ח-ט).

שבת שלום וחודש טוב

מחלקי המים

מים אחרונים: ראינו לעיל את שיטת ארץ ישראל שראש חודש הוא מועד בו אומרים תפילת "והשיאנו" ואת שיטת בני בבל שחלקו על כך ולא ראו בראש חודש מועד. מעניין להשוות את נוסח "והשיאנו" מצד אחד, עם תפילת "רצה במנוחתנו" של שבת; ומצד שני, עם "חדש עלינו את החודש הזה" של תפילת מוסף בראש חודש שהוא מנהג בבל, מנהגנו עד היום. כל שלוש התפילות חותמות את "ברכת היום" (הזמן) ומסתיימות בברכה: ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים או וראשי חדשים.