מועדי ישראל

מסכת סוכה דף ב עמוד א

משנה: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה – פסולה. רבי יהודה מכשיר … ¹

גמרא: מנא הני מילי? …² ורבא אמר: מהכא: "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג מב). אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה – אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה – אין אדם עושה דירתו דירת עראי, אלא דירת קבע.³

אמר ליה אביי: אלא מעתה, עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן – הכי נמי דלא הוי סוכה?⁴ – אמר ליה, הכי קאמינא לך: עד עשרים אמה, דאדם עושה דירתו דירת עראי, כי עביד ליה דירת קבע – נמי נפיק. למעלה מעשרים אמה, דאדם עושה דירתו דירת קבע, כי עביד ליה דירת עראי – נמי לא נפיק.⁵

מסכת סוכה דף ג עמוד א

והתניא: מחזקת ראשו ורובו ושולחנו – כשרה, רבי אומר: עד שיהא בה ארבע אמות על ארבע אמות.⁶ … תנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, פטור מן המזוזה ומן המעקה, ואינו מטמא בנגעים, ואינו נחלט בבתי ערי חומה … ואין מערבין בו ואין משתתפין בו וכו' …⁷ אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא – אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות – דיירי ביה אינשי, ואי לא – לא דיירי ביה אינשי.⁸

מסכת יומא דף י עמוד ב

תנו רבנן: כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להן מזוזה, חוץ מלשכת פרהדרין שהיה בה בית דירה לכהן גדול. אמר רבי יהודה: … לשכת פרהדרין גזירה היתה.⁹ … איתיביה אביי: סוכת החג בחג, רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין. ותני עלה: רבי יהודה מחייב בעירוב ובמזוזה ובמעשר …¹⁰ סוכה טעמא לחוד, ולשכה טעמא לחוד. סוכה טעמא לחוד; רבי יהודה לטעמיה, דאמר: סוכה דירת קבע בעינן, ומיחייבא במזוזה. ורבנן לטעמייהו, דאמרי: סוכה דירת עראי בעינן, ולא מיחייבא במזוזה.¹¹

מסכת סוכה דף כ עמוד ב

משנה: הישן תחת המיטה בסוכה – לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה: נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המיטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר … ¹²

גמרא: … ואי בעית אימא: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: סוכה דירת קבע בעינן, והוה ליה מיטה דירת עראי, וסוכה אוהל קבע, ולא אתי אוהל עראי ומבטל אוהל קבע.¹³

מסכת סוכה דף כב עמוד ב – כג עמוד א

משנה: העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה – כשרה, ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי גמל – כשרה, ואין עולין לה ביום טוב …

גמרא: מני מתניתין – רבי עקיבא היא.¹⁴ דתניא: העושה סוכתו בראש הספינה, רבן גמליאל פוסל ורבי עקיבא מכשיר. מעשה ברבן גמליאל ורבי עקיבא שהיו באין בספינה.¹⁵ עמד רבי עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה. למחר נשבה רוח ועקרתה. אמר לו רבן גמליאל: עקיבא, היכן סוכתך? … רבן גמליאל סבר: סוכה דירת קבע בָּעִינָן ¹⁶ …

רבי עקיבא סבר: סוכה דירת עראי בָּעִינָן ¹⁷ … וכיון דיכולה לעמוד ברוח מצויה דְיַבָּשָׁה – כשרה.¹⁸

מסכת סוכה דף ז עמוד ב

ושחמתה מרובה מצלתה פסולה.¹⁹ תנו רבנן: חמתה – מחמת סיכוך, ולא מחמת דפנות. רבי יאשיה אומר: אף מחמת דפנות … אמר אביי: רבי, ורבי יאשיה. ורבי יהודה, ורבי שמעון ורבן גמליאל, ובית שמאי ורבי אליעזר, ואחרים, כולהו סבירא להו: סוכה דירת קבע בעינן.²⁰

מסכת סוכה דף כח עמוד ב

משנה: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות – משתסרח המקפה.²¹ משלו משל: למה הדבר דומה – לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו.

גמרא: תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים – מַעֲלָן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה. מנא הני מילי? דתנו רבנן: תשבו כעין תדורו.²² מכאן אמרו: כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה.²³

רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו הלכה ה

כיצד היא מצות הישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים". כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות – בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות – בסוכה. אבל כלי אכילה כגון קדרות וקערות – חוץ לסוכה. המנורה – בסוכה, ואם היתה סוכה קטנה מניחה חוץ לסוכה.²⁴

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב – פרשה אחרת

"באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז: יג). א"ר אלעזר בר מריום: למה עושים אנו סוכה אחר יום הכיפורים? לומר לך, שכן את מוצא בראש השנה יושב הקב"ה בדין על באי העולם וביום הכיפורים הוא חותם את הדין. שמא יצא דינם של ישראל לגלות? ועל ידי כן הן עושין סוכה וגולין מבתיהם לסוכה והקב"ה מעלה עליהם כאילו גלו לבבל, שנאמר: "חולי וגוחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל ושם תנצלי, שם יגאלך ה' מכף אויביך" (מיכה ד י).²⁵

 

בין ארעי לקבע ובין קבע לארעי

לאחוז מועד הרגע של שקט ופנאי

לחוות סתיו הטבע בין שקיעה לברקאי

זהרורים של אור וצבע בין תלמֵי שְׂדוֹתָי

מהם יחצבו מילות ותווים לשִׁירַי

בחג מצוות השבע ישמחו כל המונַי

יֵצאו מבית הקבע אל סוכת נצח וארעי

יִמְלאו ימיהם וְיָמֵינוּ שמחה עד בלי די

בין קבע לארעי ובין שמא לוודאי

כל עוד רוח ונשמה בנו ושירה בשפתוֹתִי

 

חג שמח ומועדים לשמחה ולששון²⁶

מחלקי המים