מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת: (קהלת א טו).1
פירוש דעת מקרא על הפסוק – אין תיקון
מעוות – מעוקם אשר אינו יכול לתקון – להיות תקין וישר. וחסרון – שהוא כל כך גדול עד שלא יוכל להימנות ולהיספר, כך הם מעשיהם ומחשבותיהם של בני האדם.2
מסכת סוכה פרק ב משנה ו – תשלום הסעודה בסוכה
ר' אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים: אין לדבר קצבה, חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד. ועוד אמר רבי אליעזר: מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון, ישלים בלילי יום טוב האחרון. וחכמים אומרים: אין לדבר תשלומין. על זה נאמר: "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות" (קהלת א טו).3
מסכת חגיגה פרק א משניות ו-ז – מקרבנות החג ועד ממזר4
מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג,5 חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג.6 עבר הרגל ולא חג, אינו חייב באחריותו. על זה נאמר: "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות" (קהלת א טו).7
רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות שאינו יכול לתקון? זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.8 אם תאמר בגונב וגוזל – יכול הוא להחזירו ויתקן.9 רבי שמעון בן יוחאי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות. ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה.10
מסכת ברכות כו ע"א – יש יכולת השלמה למי שטעה ושגה
תא שמע: דאמר רב הונא בר יהודה אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל מנחה – מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום "דעבר יומו בטל קרבנו".11 מיתיבי: "מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות"; "מעות לא יוכל לתקון" – זה שביטל קריאת שמע של ערבית וקריאת שמע של שחרית, או תפילה של ערבית, או תפילה של שחרית;12 "וחסרון לא יוכל להימנות" – זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם!13 – אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן – שביטל במזיד. אמר רב אשי: דיקא נמי דקתני "ביטל" ולא קתני "טעה" – שמע מינה.14
ויקרא רבה לב ח – דמעת העשוקים מיד עושקיהם
"ויצא בן אשה ישראלית" – זהו שכתוב: "ושבתי אני ואראה את כל העשוקים" (קהלת ד א).15 דניאל החייט פתר המקרא בממזרים … "והנה דמעת העשוקים" – אמותיהם של אלו עברו עבירה ואלו העלובים – מרחקים אותם. אביו של זה בא על הערווה – זה מה חטא? ומה אכפת לו? "ואין להם מנחם", אלא "מיד עושקיהם כח" – מיד סנהדרין גדולה של ישראל שבאה עליהם מכוחה של תורה ומרחקתם, על שום "לא יבא ממזר בקהל ה' ". "ואין להם מנחם" – אמר הקב"ה: עלי לנחמם. לפי שבעולם הזה יש בהם פסולת, אבל לעתיד לבוא … כולו זהב נקי. זהו שכתוב: "ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה" (זכריה ד ב).16
רות רבה פרשה ג סימן ג – מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת17
אמר קהלת: "מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות" – בעולם הזה, מי שהוא מעוות יכול לתקון ומי שהוא מתוקן יכול לעוות. אבל לעתיד לבוא, מי שהוא מעוות אין יכול לתקן ומי שהוא מתוקן אין יכול לעוות.18 "וחסרון לא יוכל להימנות" – יש מהרשעים שמזדווגין (חברים) זה עם זה בעולם, אחד מהן עשה תשובה לפני מותו ואחד לא עשה תשובה. נמצא זה עומד בחבורת הצדיקים וזה עומד בחבורת הרשעים. והוא רואה אותו ואומר: אוי לי, שמא משוא פנים יש בדבר? אני וזה גנבנו, אני וזה הרגנו כאחת. זה עומד בחבורת צדיקים ואני בחבורת רשעים. והן משיבין ואומרין לו: שוטה שבעולם, מנוול היית ומושלך לאחר מיתתך שלשת ימים ולא בחבלים גררוך לקבר: "תחתיך יוצע רמה ומכסך תולעה" (ישעיה י"ד). כשהבין זה חברך, שב מאותו הדרך ואתה היית בידך ספיקה לעשות תשובה ולא עשית. אמר להם: הניחוני שאלך לעשות תשובה. והן משיבין לו ואומרין: שוטה שבעולם, אין אתה יודע שעולם זה דומה לשבת ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת. אם אין אדם מתקן בערב שבת מה יאכל בשבת? ועוד, עולם זה דומה לים ועולם שבאת ממנו דומה ליבשה. אם אין אדם מתקן ביבשה, מה יאכל בים? ועוד, העולם הזה דומה למדבר ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב. אם אין אדם מתקן ביישוב, מה יאכל במדבר?19
מסכת דרך ארץ פרק המינין הלכה ז – המינים והמשומדים
המינין והמשומדים והמסורות והחנפים ומחללי שם שמים, עליהם הכתוב אומר ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים, ואומר: "מעות לא יוכל לתקון".20
מסכת חגיגה דף ט עמוד ב
עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו, ועל זה נאמר: "מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות". אמר ליה בר הי הי להלל: האי להימנות? להימלאות מיבעי ליה! אלא זה שמנוהו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן. תניא נמי הכי: מעות לא יוכל לתקן – זה שביטל קריאת שמע של שחרית, או קריאת שמע של ערבית, או שביטל תפילה של שחרית, או תפילה של ערבית, וחסרון לא יוכל להימנות – זה שנמנו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן.21
קהלת רבה פרשה א סימן ב
"מעוות לא יוכל לתקון" – משנתעוותו המים מששת ימי בראשית, עוד (עדיין) לא נתקנו. "וחסרון לא יוכל להמנות" – משחסר הקב"ה שנת הלבנה משנת החמה אחד עשר יום, הרי כמה שנים וקיצים וכמה עיבורים ולא הגיעה שנת חמה ללבנה.22
שבת שלום ומועדים לשמחה
מחלקי המים
מים אחרונים: ראה מדרש במדבר רבה פרשה ט סימן ו בפרשת סוטה שמביא כמעט את כל השיטות והמקורות שהבאנו לעיל ומסכם אולי את הנושא כולו. אגב דברו והעניין שבו הוא דן, הוא מרחיב מאד בענין איסורי עריות בכלל, אשת איש בפרט: "כי תשטה אשתו". זהו שכתוב: "נואף אשה חסר לב" (משלי ו לב) – זהו שכתוב: "מעוות לא יוכל לתקון וגו' תני מעוות לא יוכל לתקון … ר"ש בן מנסיא אומר: איזהו מעוות שאינו יוכל לתקון? זה הבא על הערוה פנויה והוליד בן או בא על אשת איש אע"ג דלא הוליד. כל עבירות הכתובים בתורה יש להם תקנה. גונב אדם אפשר יחזיר גניבתו ויתקן. גוזל אדם אפשר יחזיר גזילתו ויתקן. וכן השולח יד בפקדון וכן העושק שכר שכיר. אבל הבא על אשת איש ואסרה על בעלה, נטרד מן העולם והלך לו, שאינו יכול לתקן שתהא אשתו מותרת לו כבתחילה, הוי: מעוות לא יוכל לתקון". ומקובל לומר שגם גזל זמן או שינה אי אפשר להחזיר.
נוסח תוספתא חגיגה פרק א הלכות ז-ח: "עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו ועל זה נאמר: מעות לא יוכל לתקון … ר' שמעון בן מנסיא אומר: גנב אדם יכול שיחזיר גניבו, גזל יכול שיחזיר גזילו, בא על אשת איש ופסלה מתחת ידי בעלה נטרד והלך לו מן העולם ועל זה נאמר: מעות לא יוכל לתקון. ר' שמעון בן יוחיי אומר: אין אומר: בָּקְרוּ גמל זה שמא יש בו מום, בקרו חזיר זה שמא יש בו מום. אין מבקרין אלא תמימים ואי זה זה? זה תלמיד חכם שפרש מן התורה ועל זה נאמר: מעות לא יוכל לתקון וכו' ".