וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ: (תהלים א ג).1
פירוש מצודת דוד ירמיהו יז ח – שתול הוא נטוע, נטוע הוא שתול
והיה כעץ שתול – יהיה ממולא בטוב כאילן הנטוע אצל המים ושורשיו מתפשטים אצל פלגי מים.2
מלבי"ם תהלים פרק א פסוק ג – יש הבדל
… כי יש הבדל בין הנטוע והנשתל, הנטוע הוא הנטוע במקומו, והשתול הוא הצמח שנעקר ממקומו ונשתל במקום אחר להשביחו ולתקנו".3
מסכת עבודה זרה דף יט עמוד א – דרכי לימוד התורה
"והיה כעץ שתול על פלגי מים" (תהלים א ג) – אמרי דבי ר' ינאי: כעץ שתול ולא כעץ נטוע, כל הלומד תורה מרב אחד – אינו רואה סימן ברכה לעולם.4
אמר להו רב חסדא לרבנן: בעינא דאימא לכו מלתא, ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו: כל הלומד תורה מרב אחד – אינו רואה סימן ברכה לעולם. שבקוהו ואזול קמיה דרבא.5
אמר להו: הני מילי סברא, אבל גמרא – מרב אחד עדיף, כי היכי דלא ליפלוג לישני.6
אחרית דבר
עץ נטוע הוא מי שכל תורתו באה מרב אחד! הוא נטוע בבית מדרש אחד, באסכולה אחת, וממנה ורק ממנה הוא יונק את ידיעותיו בתורה . עץ שתול הוא תלמיד שאחת לכמה שנים, עובר לבית מדרש אחר ושומע תורה וחכמה מפי רב אחר. הוא לא נטוע במקום אחד, אלא נשתל (נתלש?) מבית מדרש אחד למשנהו. הוא נפתח למגוון דעות, אסכולות ועולמות מחשבה שונים.7
תלמיד שתול הוא העדיף. אך ראוי להערכה מיוחדת הוא הרב שתלמידים וותיקים ומסורים יושבים לפניו והוא אינו מהסס מללמד אותם את דבי ר' ינאי על העץ השתול והנטוע; ביודעו שבעקבות דברים אלה, יעזבו אותו מקצת מהתלמידים, אולי דווקא הטובים ביותר ששמעו והפנימו וקמו ללכת לבית מדרש אחר. ואם ינהגו כמותו גם כל החכמים ובתי המדרש האחרים, נזכה לעולם תורה פתוח, חי ומגוון.
ראו הרחבה של כל הנושא בדברינו לימוד מרב אחד או מרבים בדפים המיוחדים.
מחלקי המים