על רגל אחת

עץ שתול או עץ נטוע

על רגל אחת, תפש"ד

עדכון אחרון: 02/06/2024

וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ: (תהלים א ג).1

 

פירוש מצודת דוד ירמיהו יז ח – שתול הוא נטוע, נטוע הוא שתול

והיה כעץ שתול – יהיה ממולא בטוב כאילן הנטוע אצל המים ושורשיו מתפשטים אצל פלגי מים.2

מלבי"ם תהלים פרק א פסוק ג – יש הבדל

… כי יש הבדל בין הנטוע והנשתל, הנטוע הוא הנטוע במקומו, והשתול הוא הצמח שנעקר ממקומו ונשתל במקום אחר להשביחו ולתקנו".3

מסכת עבודה זרה דף יט עמוד א – דרכי לימוד התורה

"והיה כעץ שתול על פלגי מים" (תהלים א ג) – אמרי דבי ר' ינאי: כעץ שתול ולא כעץ נטוע, כל הלומד תורה מרב אחד – אינו רואה סימן ברכה לעולם.4

אמר להו רב חסדא לרבנן: בעינא דאימא לכו מלתא, ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו: כל הלומד תורה מרב אחד – אינו רואה סימן ברכה לעולם. שבקוהו ואזול קמיה דרבא.5

אמר להו: הני מילי סברא, אבל גמרא – מרב אחד עדיף, כי היכי דלא ליפלוג לישני.6

אחרית דבר

עץ נטוע הוא מי שכל תורתו באה מרב אחד! הוא נטוע בבית מדרש אחד, באסכולה אחת, וממנה ורק ממנה הוא יונק את ידיעותיו בתורה . עץ שתול הוא תלמיד שאחת לכמה שנים, עובר לבית מדרש אחר ושומע תורה וחכמה מפי רב אחר. הוא לא נטוע במקום אחד, אלא נשתל (נתלש?) מבית מדרש אחד למשנהו. הוא נפתח למגוון דעות, אסכולות ועולמות מחשבה שונים.7

תלמיד שתול הוא העדיף. אך ראוי להערכה מיוחדת הוא הרב שתלמידים וותיקים ומסורים יושבים לפניו והוא אינו מהסס מללמד אותם את דבי ר' ינאי על העץ השתול והנטוע; ביודעו שבעקבות דברים אלה, יעזבו אותו מקצת מהתלמידים, אולי דווקא הטובים ביותר ששמעו והפנימו וקמו ללכת לבית מדרש אחר. ואם ינהגו כמותו גם כל החכמים ובתי המדרש האחרים, נזכה לעולם תורה פתוח, חי ומגוון.

ראו הרחבה של כל הנושא בדברינו לימוד מרב אחד או מרבים בדפים המיוחדים.

מחלקי המים

הערות שוליים

  1. ובירמיהו פרק יז פסוק ח: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי".
  2. כך גם בפירוש מצודת ציון שם: "שתול - נטוע כמו שתולים בבית ה' (תהלים צב)". וכך גם בפירושיהם לפסוק בתהלים. עץ שתול ונטוע הם היינו הך. כך גם בלשוננו היום כאשר איננו מבחינים בין עץ שתול ובין עץ נטוע, אנחנו שותלים עצים וגם חוגגים את חג הנטיעות. אבל יש מי שסבור אחרת.
  3. וכך נראה גם במדרש להלן שעץ נטוע, הוא עץ שעומד במקומו מקדמת דנא - עץ שתול הוא עץ שהובא להיכן שהוא היום ממקום אחר (שם היה עץ נטוע או אולי גם שם שתול). ואפשר שמהמדרש שלהלן לקח מלבי"ם את ההבחנה. אך אם נתבונן במקרא, נראה שהצדק עם פירושי מצודות. ראו בבראשית ט כ שנח נוטע כרם, ובבראשית כא כא לו שאברהם נוטע אשל, ובויקרא יט כג: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם" ועוד. ואדרבא, "שתול" נשמע כיציב ועתיק יותר, למשל יחזקאל יט יג: "וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא". כך או כך, נפנה אל המדרש שמבחין בין עץ שתול לעץ נטוע ומעורר את השאלה: איזה מהשניים עדיף, העץ הנטוע מקדמת דנא, או העץ שנשתל במקום חדש ונקלט בו?
  4. ופירוש רש"י שם: "עץ שתול - נעקר מכאן וחזר ונשתל במקום אחר. נטוע - מעיקרו ולא זז משם לעולם כלומר כעץ שתול יעשה תלמיד [את] עצמו לילך וללמוד מכל האדם ולא כעץ נטוע להשתקע לפני רב אחד".
  5. רב חסדא אמר לתלמידים שישבו לפניו: רצוני לומר לכם דבר אחד, אך אני מפחד שאם אומר אותו תעזבו אותי ותלכו. ומהו אותו דבר? "כל הלומד תורה מרב אחד – אינו רואה סימן ברכה לעולם". ואכן חכמים עזבו אותו והלכו ללמוד אצל רבא.
  6. בהזדמנות אחרת, כאשר חזרו אליו, אמר להם רב חסדא שהכלל לא ללמוד תורה מרב אחד הוא לעניין ההיגיון והסברה: "ללמוד חריפות וחידוד הלב לאחר שלמד ושגורה בפיו גרסת התלמוד" (רש"י שם), אבל לעניין דיוק הגרסה והנוסח, עדיף ללמוד מרב אחד, אולי משום שרוב תורתם הייתה בע"פ.
  7. ראו הביטוי "תלמיד חכמים" המצוי בירושלמי ובמדרשי ארץ ישראל.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה