פיוטים

אם נִרְצֶה וְלֹא נַרְפֶּה

אִם נִבְנֶה וְנַעֲשֶׂה

לֹא נִסְפֹּד וְלֹא נִנְהֶה

אִם נַשְׂכִּיל לִלְמֹד לִחְיוֹת

עִם נִגּוּדִים וְעִם סְתִירוֹת

(שֶׁבְּעֶצֶם קִּיּוּמֵנוּ הֵן מוּבְנוֹת)

אִם נַשְׂכִּיל לֵהָבִין וְלֵידַע

שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּר ותַּעֲלוּמָה

נָתַן לָנוּ אֶת כֹּחַ הַבְּחִירָה

לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים

לְקָרֵב כָּל הַרְחוֹקִים

לְאַחוֹת כָּל הַקְרָעִים

וְגַם אִתּוֹ לִפַלֵּל פִּלּוּלִים

נַגִּיעַ גַּם נַגִּיעַ לְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים

כִּי לֹא חָדְלוּ בְּיִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים טוֹבִים

וְלֹא עָלֵינוּ לִגְמֹר וּלְכַלּוֹת,

מְלֶאכֶת וְחֵפֶץ כָּל הַדּוֹרוֹת

יְלָדֵינוּ וּנְכָדֵינוּ הַגְּדֵלִים לְתִפְאֶרֶת

הֵם יְרַפְּאוּ אֶת הַנְכְאָה והַנִּשְׁבֶּרֶת

הֵם שְׁיַעָלוּ אֲרוּכָה לַנִשְׁאֶרֶת

הֵם שֶׁיַּשִּׂיאוּ מֵחָדָשׁ אֶת הָאוֹר

וּלְכָל שֶׁבֶר יָבִיאוּ מַרְפֵּא וּמָזוֹר

וְיַעֲבִירוּ הַלַּפִּיד מִדּוֹר אֶל דּוֹר

ואֲנִי מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם וְלֹא חָדֵל מֵהִתְפַּעֵל

רְאוּ גִּדּוּלִים שֶׁגִּדְּלָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!!

בשעה שעמדו ישראל לקבל התורה, אמר להם: אני נותן לכם תורתי, הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואתננה לכם. אמרו: אבותינו עורבים אותנו. אמר להם הקב"ה: אבותיכם יש לי עליהם … אלא הביאו לי ערבים טובים ואני נותנה לכם. אמרו לפניו: רבש"ע נביאינו ערבין לנו. אמר להם: יש לי עליהם  … אלא הביאו לי ערבים טובים ואתננה לכם. אמרו: הרי בנינו עורבים אותנו. אמר הקב"ה: הא ודאי ערבים טובים על ידיהם אתננה לכם: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (שיר השירים רבה פרשה א).