פיוט קצר זה נכתב בתשעה באב שנת תש"ף עת פגע נגיף הקורונה בארץ ובעולם כולו וסוגרו בתי הכנסת לא יכלו שלומי אמוני ישראל לשבת לקינות ביחד. כל אחד קרא איכה וקינות בגפו וקיים "איכה ישבה בדד".
אֵיכָה יָשְׁבָה אֻמָּה לְבַד בָּדָד
אֵיכָה קִרְאוּ בְּלֵב כָּבֵד וּמֻטְרָד
מְגִלָּה וְקִינוֹת כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד
כִּי מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שָׁלְחָה בָּנוּ יָד
אֵיכָה יָעִיב וְזָעַם בְּאַפּוֹ
נָגִיף קְטַנְטַן שָׁלַח חֲמָתוֹ
וְנִלְאוּ כֹּל חַכְמֵי עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
תְּרוּפָה חִסּוּן וּמָזוֹר, לִרְקֹחַ לִמְצוֹא
אֵיכָה יוּעַם וְיֻכְתַּם טוּב הַזָּהָב
כִּי רֻחַקְנוּ הֻפְרַדְנוּ מִשֶּׁבֶת יַחְדָּיו
אַיֵּה נְכָדִים חוֹבְקִים סַבְתָּא וְסָב
כִּי אֲחָזָנוּ "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי", וְרַהַב שֶׁל כָּזָב
זְכוֹר עוֹלָם אֲשֶׁר בְּטוּבְךָ בָּרָאתָ
לֹא לְתֹהוּ וְסֵבֶל אוֹתוֹ כּוֹנַנְתָּ
הָחִישׁ יְשׁוּעָה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ
נְחֵה בְּחַסְדְּךָ תֵּבֵל זּוֹ, פָּדִיתָ הִצַּלְתָּ גָּאָלְתָּ