וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה: (בראשית מד יח.1
בראשית רבה פרשה צג סימן ד – חבל בחבל ונימה בנימה
"מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונות ידלנה" (משלי כ ה) – לבאר עמוקה מלאה צונן והיו מימיה צוננים ויפים ולא הייתה בריה יכולה לשתות הימנה. בא אחד וקשר חבל בחבל ונימה בנימה ודלה הימנה ושתה. התחילו הכל דולים הימנה ושותים.2 כך, לא זז יהודה משיב ליוסף דבר על דבר, עד שעמד על ליבו.3.
וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי: וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה: (בראשית מד כז).
בשיא הנאום מצטט יהודה את יעקב כמי שאמר לאחי יוסף: "אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי" שתי מילים בולטות כאן: אשתי ושניים. "אשתי" – ומה עם לאה, היא איננה אשתו של יעקב? ו"שניים" – איפה שאר הילדים ילדי לאה? עוד מוסיף כאן יהודה שאבא יעקב סבור ש"האחד" – הוא יוסף, נטרף בדרך וכבר אינו בין החיים.4
ואנו שואלים: מה עושה כאן יהודה בן לאה? והרי פשיטא שאם רחל היא האשה של יעקב (העיקרית, היחידה, החבירה, האהובה, להלן בפרשנים), אזי בניה הם הבנים שלו וכל השאר (כולל יהודה עצמו) הם בדרגה נחותה יותר! ויש גם פרשנים שמסבירים ששנאת האחים ליוסף, ממנה החל כל סיפור יוסף ואחיו, מקורה בתקדים של בני הפלגשים וישמעאל אצל אברהם ועשו אצל יצחק. זה מה שהדאיג את האחים עד כדי רדיפת יוסף ומכירתו. בכורה רצית – מכירה חטפת. סוף דבר, האם יש כאן מהלך מתוחכם ומכוון של יהודה, "דיבור לפי תומו – משיח כדרכו", או מעידה שנהפכה לטובה ולהצלה שלא במתכוון?
אנו ממליצים לעצור כאן ולקיים סבב דעות סביב שולחן שבת: מה פשר דברים אלה של יהודה, והאם לדעתכם תרמו דברים אלה להחלטתו של יוסף להתגלות לאחיו?
רמב"ן בראשית מד כז – פרשת ויגש – רחל היא האשה של יעקב
אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי – אם יאמר שהוא יחיד לאמו, מה טעם בזה שתרד שיבתו ברעה שאולה, אחרי שיש לו כמה בנים רבים ובני בנים, ואמו כבר מתה, לא תבכה עליו בפניו.5 אבל הטעם, כי יעקב לא לקח אשה מדעתו רק רחל, וזה טעם ילדה לי "אשתי", כי לא נולדו לי מאשה אשר היא אשתי ברצוני רק שנים, ושמתי אהבתי בהם כאלו הם יחידים לי, והשאר כבני פילגשים הם אלי.6 ואחיו מת, וזה לבדו בני יחידי אשר אהבתי.7 ולכן יקדים הכתוב רחל ללאה: "כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל" (רות ד יא), "ויקרא לרחל וללאה השדה" (לעיל לא ד), כי היא הקודמת במחשבתו:8
ואמרו המפרשים כי לכך יאמר בסדר הזה (להלן מו יט) "בני רחל אשת יעקב," כי היא תקרא אשתו באמת בלא מרמה. ולדעתי היה זה מפני שהזכירה שם בין השפחות. וכבר הזכרתי כן (לעיל לא לג):9
אלשיך על הפסוק – מיוחדת ועיקרית
אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי המיוחדת ועיקרית לי, כי יגדל כאב צרת זרעה בעיני:10
"מים שלנו" – פרשנות מודרנית11
שתי שאלות שאלנו:
באשר ליהודה ("וזאת ליהודה ויאמר"), נראים הדברים שהוא "משיח לפי תומו" – דברים כנים היוצאים מהלב (בתקוה שייכנסו ללב …), אך היא הנותנת! יד ההשגחה הנעלמת הציפה את מחשבות האחים, שמתחילת פרשת וישב רואים כיצד אביהם אוהב את יוסף מכל אחיו. אין צורך להוסיף שיהודה חשד ששליט מצרים מולו הוא עומד הוא יוסף,12 הכל נמצא במקרא בתחילת פרשת וישב. מה שנשמר כל העת "בבטן", צף ועולה כאן ובדיעבד סייע להתגלות יוסף (כמוסבר להלן). בין כך ובין כך, יהודה מגלה כאן גדלות נפש מאין כמוה! הבן הבכיר והמוביל של בני לאה 'מודה' בפתיחות שאין כמותה, שרחל אם יוסף היא האשה של יעקב ובניה הם האהובים.
ויוסף?
הוא שומע מפי מנהיג האחים שרחל אמו היא אשת יעקב! "שנים ילדה לי אשתי" מצטט יהודה את יעקב! והרי הוא השני שכעת אחיו מודים בגדולתו! הימשיך להתנכר? האם גם אמירה זו היא חלק מהגשמת חלומותיו של יוסף? ראש האחים מכיר בגדולתו וחביבותו אצל אבא יעקב!
ואחרי כל זאת, נשמח לקבל תשובות שואבי המים בשמחה ובששון.
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: האם בברכת יעקב לבניו, בפרט הברכה ליהודה: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ … לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו וכו' ".- תפס יעקב את עצמו והבין את המעשה הגדול שעשה יהודה שבזכותו ניצל בית יעקב ונשאר שלם, שלא כאבותיו? האם "בני אביך" הבאים להשתחוות ליהודה הם הם השניים שילדה לי אשתי?