פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: (שמות ג יא-יד).¹

וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה': … וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת: (שמות ד א, ט).²

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי: וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה': וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר: וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח: וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ: (שמות ד י-יד).³

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות ג ח – כעס על משה

ר' אלעזר בן ערך אומר: וכי מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה בסנה? והלא היה יכול המקום שידבר מגבהי עולם: מארזי הלבנון ומראשי ההרים ומראשי הגבעות. אלא השפיל הקב"ה את שכינתו ועשה דברו כדרך ארץ, שלא יהיו אומות העולם אומרים: מפני שהוא אלוה ובעל עולמו עושה דברו שלא כדין.⁴ לפיכך כבש הקב"ה את משה ששה ימים ובשביעי אמר לו: "שלח נא ביד תשלח"!⁵

…

ועוד אמר לו הקב"ה למשה: כשנגליתי עליך בסנה היית מסתיר את פניך שלא לראות שכינתי, כענין שנאמר: "ויסתר משה פניו וגו' " (שמות ג ו). ועכשיו, מי נתן לך פתחון פה ורשות לדבר לפני כעבד בשר ודם שיש לו רשות לדבר לפני רבו? משה, דברן אתה! אין לי שלוחין? אין לי גדודין? אין לי שרפים? אין לי מלאכים וחיות ואופנים וגלגלי מרכבה שאשלחם למצרים ואוציא את בני, שאתה אומר: "שלח נא ביד תשלח"? בודיי, אתה ראוי לשטיפה מיד, אבל מה אעשה לך שבעל הרחמים אני, בעל אמונה אני.⁶

שמות רבה ג טז פרשת שמות – משה מכבד את אהרון ושמח בו

"ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח", א"ר חייא הגדול: אמר לפניו: ריבונו של עולם, "בי" אתה רוצה לגאול בניו של אברהם שעשה אותך אדון על כל בריותיך?! "שלח נא ביד תשלח"! אמר לפניו: איזה חביב לאדם, בן אחיו או בן בנו? הוי אומר: בן בנו. כשבקשת להציל את לוט בן אחי אברהם, ביד המלאכים שלחת להצילו. בניו של אברהם שהם ששים ריבוא בידי אתה משלח להצילם?! שלח ביד המלאכים שאתה רגיל לשלוח. דבר אחר: (אמר לפניו): הגר המצרית – חמישה מלאכים שלחת אצלה. לששים ריבוא בניה של שרה, בידי אתה משלח להצילם?!⁷

ורבותינו אומרים: סבור אתה שהיה מעכב משה לילך? אינו כן, אלא כמכבד לאהרן, שהיה משה אומר: עד שלא עמדתי היה אהרן אחי מתנבא להם במצרים שמונים שנה. הוא שכתוב: "ואודע להם בארץ מצרים" (יחזקאל כ ה). ומנין שאהרן היה מתנבא? שכן הוא אומר: "ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן" (שמואל א ב כז-כח).⁸ אמר משה: עכשיו אכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר? בשביל כך לא היה מבקש לילך, מיד: "ויחר אף ה' במשה".⁹

שמות רבה ד ג פרשת שמות – והוא באחד ומי ישיבנו

"וילך משה". זהו שכתוב: "והוא באחד ומי ישיבנו" (איוב כג יג). דרש ר' פפוס: לפי שהוא יחיד בעולם, דן יחידי לכל באי עולם, ואין להשיב על דבריו. ורבותינו אמרו: מהו "והוא באחד ומי ישיבנו"? מה שהוא גוזר גזירה על האדם, אין להשיב על דבריו. כמה בקש בלעם לקלל את ישראל ועל כורחו שלא בטובתו היה מברכן, שנאמר: "מה אקוב ולא קבה אל?" (במדבר כג ח). כמה בקש יונה שלא לילך בשליחותו של הקב"ה, שנאמר: "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' " (יונה א ג), והלך בעל כורחו שנאמר: "ויקם יונה וילך אל נינוה כבדבר ה' " (יונה ג ג). כמה ביקש ירמיה שלא להתנבאות ונתנבא שלא בטובתו, שנאמר: "אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך" (ירמיה א ז). כמה סרב משה שלא לילך בשליחותו של הקב"ה, שנאמר: "שלח נא ביד תשלח" (שמות ד יג), ולבסוף הלך בעל כורחו, שנאמר: "וישב משה וילך אל יתר חותנו".¹⁰

וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ: ס וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה': וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: ….¹¹ וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות סוף פרק ה – סוף פרשת שמות, תחילת פרק ו – פרשת וארא).¹²

שמות רבה ז ב פרשת וארא – הסירוב הרביעי, התייחד הדיבור על אהרון

זהו שכתוב: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר" (איוב לג) – שלוש פעמים ממתין לאדם, שאם עשה תשובה – מוטב, ואם לאו – הוא מגלגל עליו את הראשונות. וכן אתה מוצא כשאמר הקב"ה למשה: "לכה ואשלחך אל פרעה" (שם ג י), אמר תחילה: "והן לא יאמינו לי", ואח"כ אמר: "לא איש דברים אנכי" ואח"כ אמר: "שלח נא ביד תשלח" – הרי שלוש פעמים. וכיון שלא חזר בדבריו ואמר: "הן בני ישראל לא שמעו אלי" נתייחד הדיבור על אהרן עמו, זהו שכתוב: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן".¹³

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות ו ב – שבועה מבוהלת¹⁴

א"ר יוסי: אמר לו הקב"ה: אני הוא שאמרתי והיה העולם, שנאמר: "אל אלקים ה' דבר ויקרא ארץ" (תהלים נ א) … אני הוא שאמרתי לאברהם בין הבתרים: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך" (בראשית טו יג), ועכשיו הרי שבועה מבוהלת ובאת¹⁵ לפני להוציא את בני ישראל ממצרים ואני מבקש להוציאם, ואתה אומר לי: "שלח נא ביד תשלח"!?

ר' יהושע אומר: "וידבר אלקים אל משה" – א"ל הקב"ה למשה: נאמן אני לשלם שכר יצחק בן אברהם שיצא ממנו רביעית דם על גבי המזבח ואמרתי לו: "בגודל זרועך הותר בני תמותה" (תהלים עט יא), ועכשיו הרי השבועה מבוהלת ובאת לפני שלא כדרך ארץ להוציא את בני ישראל ממצרים ואני מבקש להוציאם, ואתה אומר לי: "שלח נא ביד תשלח"!?

ר' שמעון (בן יוחאי) אומר: "וידבר אלקים אל משה". אמר לו הקב"ה למשה: אני הוא שאמרתי ליעקב "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית כח יד). עכשיו הרי שבועה מבוהלת ובאת לפני להוציא את בני ישראל ממצרים. ואתה אומר: "שלח נא"!¹⁶

ויקרא רבה יא ו פרשת שמיני – החשבון עם משה במשכן ובכהונה

אמר ר' שמואל בן נחמן: כל שבעת ימי הסנה היה הקב"ה מפתה את משה שילך בשליחותו למצרים¹⁷ … בשביעי אמר לו: "שלח נא ביד תשלח". אמר לו הקב"ה: משה, אתה אומר לי "שלח נא ביד תשלח"?! חייך שאני צוררה לך בכנפיך.¹⁸ אימתי פרעו לו? ר' ברכיה אמר: כל שבעת ימי אדר היה משה מבקש שיכנס לארץ ישראל ובשביעי אמר לו: "כי לא תעבור את הירדן הזה".¹⁹ ר' חלבו אמר: כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה וכסבור, שלו היא. בשביעי אמר לו: לא שלך היא, אלא של אהרון אחיך היא.²⁰

מדרש תנאים לדברים לא יד פרשת וילך – החשבון שלא נכנס לארץ

משיב משה ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, זכור אותה שעה שאמרת לי: "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה". כשם שעל ידי יצאו, כך על ידי יכנסו.²¹ משיב הקב"ה ואמר למשה: משה, לא זכור אתה כשאמרת לי: "שלח נא ביד תשלח"? – במידה שאדם מודד בה מודדין לו.²²

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויקרא סימן ד – בורח מהשררה

"ויקרא אל משה". זהו שאומר הכתוב: "גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד" (משלי כט כג) – כל מי שבורח מן השררה השררה רודפת אחריו. שאול ברח מן השררה בשעה שבא למלוך … "הנה הוא נחבא אל הכלים" (שמואל א י כב) … זה ברח מן השררה ורדפה אחריו, שנאמר: "הראיתם אשר בחר בו ה' כי אין כמוהו בכל העם" (שם שם כד). ואבימלך בן ירובעל רדף אחר השררה וברחה ממנו … ומשה ברח מן השררה בשעה שאמר לו הקב"ה: "לכה ואשלחך אל פרעה" (שמות ג י), "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" (שם ד יג) … א"ל הקב"ה למשה: חייך סופך לילך. כיון שהלך ואמר: "כה אמר ה' אלהי ישראל" (שם ה א), אמר אותו רשע: "מי ה' אשר אשמע בקולו" (שם שם ב), התחיל משה אומר: אני כבר עשיתי שליחותי, הלך וישב לו. אמר לו הקב"ה: ישבת לך? "בא דבר אל פרעה מלך מצרים" … "השכם בבוקר". ללמדך שהיה בורח מן השררה. לסוף הוציאם, וקרע להם את הים, והביאם אל המדבר, והוריד להם את המן, והעלה להם את הבאר, והגיז להם את השליו, ועשה את המשכן, ואמר: מכאן ואילך, מה יש לי לעשות? עמד וישב לו. אמר לו הקב"ה: חייך, יש לך מלאכה גדולה מכל מה שעשית: ללמד לבני טומאה וטהרה ולהזהירן היאך יהו מקריבין קרבן לפני, שנאמר: "ויקרא אל משה דבר אל בני ישראל … אדם כי יקריב מכם קרבן".²³

במדבר רבה כא טו פרשת פינחס – משה סוגר חשבון

"יפקוד ה' … איש על העדה" (במדבר כז טו). משל למלך שראה אשה אחת יתומה. ביקש ליטול אותה לו לאשה, שלח לתובעה. אמרה: איני כדאי להינשא למלך. שלח לתובעה שבע פעמים ולא היתה מבקשת.²⁴ לסוף נשאת לו. לאחר זמן כעס עליה המלך וביקש לגרשה. אמרה: אני לא בקשתי להינשא לך, אתה בקשת אותי. הואיל וכך גזרת לגרשני וליטול אחרת, אל תעשה לזו כשם שעשית לי.²⁵ כך הקב"ה. א"ר שמואל בר נחמני: שבעה ימים היה מפתהו הקב"ה למשה שילך בשליחותו. והיה (משה) אומר לו: "שלח נא ביד תשלח". "לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום" – הרי שבעה ימים. לאחר זמן פייסו הקב"ה והלך בשליחותו ועשה כל אותן הנסים על ידו. בסוף אמר לו: "לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ" (במדבר כ יב).אמר לו משה: ריבונו של עולם, אני לא בקשתי להלוך; וכן הוא אומר: "אתה החלות להראות את עבדך" (דברים ג כד)!²⁶ הואיל וכך גזרת עלי, אותו שיכנס אל תעשה לו כדרך שעשית לי, אלא: "יִפְקֹד ה' … אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וכו' (במדבר כז טז-יז).²⁷

ילקוט שמעוני תורה פרשת שמות רמז קעג – רואה את בית המדרש

וכיון שראה בפרגוד של הקב"ה כתות כתות של סנהדרין שהיו יושבין בלשכת הגזית ודורשים התורה במ"ט פנים, והראהו ר' עקיבא דורש כתרי אותיות, אמר: אין לי עסק בשליחות של מקום, שנאמר: "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" [שמות ד יג]. מה עשה הקב"ה? שגרו לשר של חכמה ותפשו למשה והוליכו למקום אחד והראה לו בפרגוד של הקב"ה ריבוא רבבות של סנהדרין שיושבים ודורשים ואומרים: הלכה למשה מסיני. מיד נתקררה דעתו של משה.²⁸

פרקי דרבי אליעזר (היגר) פרק לט – השליח לעתיד לבוא

אמר לו: "לכה ואשלחך אל פרעה". אמר לפניו: ריבון כל העולמים, שלח נא ביד תשלח; רוצה לומר ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח. אמר לו: לא אמרתי לך ואשלחך אל ישראל, אלא לך ואשלחך אל פרעה.²⁹ ולאותו האיש שאתה אומר, אני שולח לעתיד לבוא אל ישראל, שנאמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (מלאכי סוף פרק ג, סוף הספר, סוף הנבואה).³⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הארכנו יתר על המידה ולא הגענו אל פרשני המקרא שוודאי ראויים לדף נפרד, ומן הסתם כבר עסקו בהם רבים וטובים. גם את כל המדרשים לא זכינו לכלול, ראו תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח שבנפילה במלחמת העי מזכיר המלאך ליהושע את "שלח נא ביד תשלח" של משה בסנה: "לא אני הוא שאמרתי למשה רבך מתחילה: ועתה לך ואשלחך, ואמר לפניי: בי ה' שלח נא ביד תשלח". ראו גם המדרש בו משה 'מסדר את דבריו' לפני אהרון, היינו מגולל בפניו את כל השיח עם הקב"ה, ובסוף מופיע לעיני שניהם השר מיכאל: "ואינו מדבר לפני גדולים ממנו – זה משה בשעה שאמר לו הקב"ה: ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, אמר לפניו: ריבון העולמים, אהרן אחי גדול ממני ואין לי אפשר לדבר לפניו. מה עשה? הלך וסידר את הדברים לפניו, שנאמר: וידבר אהרן את כל הדברים האלה. וכן הוא אומר: בי ה' שלח נא ביד תשלח (שם שם י"ג) נתנו עיניהם במיכאל שהוא גדול מכולם" (אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מ).