להתחיל מבראשית

 

מחזור תפילותינו מונח כעת, בצד בשקט בצנעה

כל אשר שקענו בו בהמיית לב, בתחינה ובשוועה

כל שיח אשר שפכנו בין דפיו, ברטט ודמעה

האם התקבלו ועלו לרצון לפני שומע אל הרינה?

מי חכם ונביא וידע?

אחת רק זאת נדע: אנחנו שוב בהתחלה

אין פנאי אחורה להביט

רק נכוחה להתחיל מבראשית

 

חג האסיף נשלם, אך עוד האסיף בשדה ואילן

בין שרב אחרון לגשם ראשון, עוד שדות בלבן

שִׁלְפֵי קיץ אחרונים יש להביא, לממגורה ואסם

למהר להשלים ולטרוח

אסיף ויבול אחרית

ובה בעת תלם חדש לפתוח

ולהתחיל מבראשית

 

דמעת הזורעים בראשית השנה

הנושאים עיניהם לשמי מעונה

שתהא גשומה אם שחונה

שתהא לה אחרית …

תהפוך לרינה בעת בוא קציר ואביב

כי הוריד הגשם בעתו והרוח השיב

שדות להעשיב, פרי אילן להניב

והייתה חרדת הראשית לשמחת אחרית

והאחרית שוב תשוב לראשית

 

נעזב הלולב, נחבטה הערבה

נפוג האתרוג וְיֵעָשֶׂה למרקחה

הדס עץ עבות ידשן פני אדמה

פורקה הסוכה במקומה אוחסנה

זמן שמחתנו היה …

אך גשם ישוב אותם להנביט

שמש חורפית תצמיח תלהיט

ותחדש פני תבל באור זהורית

וישובו הם אלינו בשמחה ותגלית

בבוא לשנה זו אחרית ותכלית

 

ומיהו אשר מאחר מכולם

סוגר העונה ומאיר העולם

אחרון לביכורים מבשר האורים

טוב שמנו מכל השמנים

זית רענן, ישראל לו נמשלים

הוא המחבר אחרית לראשית

הוא עלה טרף בפי יונה חרישית

סוף למבול, לקיים עולם ואורו מבראשית.

 

קִדְשוּ ישראל שם שמים, בחג הסוכות

ועלו לציון וירושלים, להלל ולהודות

עיר מלוכה בה חוברו שבטים

עיר שסועה בה רבו מְפָגְעִים

חוננו אבניה דגולים המונים

וגילו ברעדה בימים נוראים

נוסיף לבנותה בכפל כפליים

ואהבה ושלום בה לא נמעיט

בעצב נשיכת שפתיים וכפיים

נתחיל ונמשיך מבראשית

בפרוס תשרי וחגיו

כולנו יחדיו, כאן ועכשיו

 

גללנו ספר דברים מִשְׁנֶה הטוב והישר

ופתחנו לקרוא בספר יצירת כל נוצר

נפרדנו ממשה איש האלהים מן ההר

אשר באהבתו ייסרנו במתוק ובמר

ופנינו אל בריאת כל באומר ומאמר

ואל יסוד שורש חוצבנו מעבר הנהר

נתרפק על מעשה אבות מוסר לבנים

משבת לשבת נגלה בם פשטים מתחדשים

קורותינו לספר, אוזנינו לְסַבֵּר

במדרשים מתוקים

נתחיל שוב בראשית

בשבת חשוון מברכים

 

נחלקו גדולי עולם ותורה

אימתי יוסדה תבל

אימתי התחילה הבריאה

בסתיו עת שלכת ועלה נובל,

או באביב עת ניצן ופריחה

עת האור מאריך והולך נהרה

או עת החושך פורש ומותח שמיכה

ונפסק כאליעזר הגדול

בור סוד שאינו מאבד טיפה

(אולי הוא פיצוי חכמים למחול

על דחייתו והונאתו בהלכה)

כעת חיה נברא העולם והתחילה מלאכה

הוי זהיר בראשית לעובדה ולשומרה

בפרוס תשרי שרתה הברכה

בסתיו אד יעלה מן האדמה

והשקה וריווה שוממה וצחיחה

שלכת היא תחילת הצמיחה

צהוב הוא אשר יוריק במהרה

זרעים נשאם הרוח ינבטו בתפארה

ורוח סתיו חרישת מרחפת בלטיפה

לחדש פני אדם ואדמה, חיה ובהמה

 

אחרית היא ראשית והתחלה

וראשית מביטה לאחרית בתקווה

ובין שתיהן שנזכה

כתפילת הכהן הגדול הקצרה

לשנת אורה וברכה

שנת כפרה ורווחה

שנת תפתח לנו טוב אוצרך

שנה טלולה וגשומה

שנת הוד ושלום בצדקה

שנת צאתנו ובואנו תשגיח לברכה

שנת חיים טובים וקיימים לכל עמך

ללמוד וללמד לשמור ולעשות בצוותא

בקדושה חדשה ובחידוש של קדושה

ושנזכה להתחיל שוב מבראשית

כעת חיה.

 

 

מחלקי המים

ירושלים

(ותודה לשרה שחף על עזרתה)

 

עדכון אחרון: 11/10/2015

הערות שוליים