אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ: (במדבר כג כב).1
וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים: (תהלים כט ו).2
וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן: (ישעיהו לד ז).3
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ: (תהלים צה ד).4
וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ: (איוב כב כה).5
רש"י במדבר כג כב – מתוקף וגובה לשדים
אל מוציאם ממצרים – אתה אמרת הנה עם יצא ממצרים, לא יצא מעצמו אלא האלהים הוציאם.6
כתועפות ראם לו – כתוקף רום וגובה שלו.7 וכן "וכסף תועפות" (איוב כב כה) – לשון מעוז המה. ואומר אני שהוא לשון "ועוף יעופף" (בראשית א כ), המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה. ותועפות ראם – עפיפות גובה.8
דבר אחר: תועפות ראם תוקף ראמים, ואמרו רבותינו אלו השדים.9
אבן עזרא במדבר כג כב – תוקף וכח לישראל שאינם מנחשים
אל מוציאם ממצרים – וזה השם שהיה עמו, הוא תקיף, והראה אותות במצרים. כתועפות – כמו "קרני ראם קרניו" (דברים לג יז).10 ופירוש תועפות – תוקף, וכן "ותועפות הרים לו" (תהלים צה, ד).11 גם יתכן היות פירושו וקרני הרים, וכסף תועפות לך (איוב כב כה) פירושו, וכסף תועפות הרים.12 ואמר לו כמו: "ותרועת מלך בו". והטעם, שזה האל שָׂם תוקף לישראל. וכל זה בעבור שהוא דבוק בשם, ולא יבקש כי אם מאתו, כי אין להם צורך למנחש וקוסם.13
תנחומא (בובר) בלק כב, במדבר רבה כ כ –
"לא הביט און ביעקב" (במדבר כג כא)14 – אמר בלעם: אינו מסתכל בעבירות שבידם ואינו מסתכל אלא בגאות שלהן.15 "ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו" אמרת לי: "לכה נא ארה לי יעקב" – פרדס שאין לו שומר, הגנב יכול להזיקו, או אם ישן לו השומר, נכנס הגנב. וְאֵלּוּ: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהלים קכא ד), והיאך אני יכול להזיקן?16
"ה' אלהיו עמו" אמר לו בלק: הואיל ואינך יכול ליגע בהן מפני משה משמשן,17 ראה זה שעומד אחריו מה יהיה.18 אמר לו: אף הוא קשה כמותו: "ותרועת מלך בו" – תוקע ומריע ומפיל חומה.19
"אל מוציאם ממצרים" אמרת לי: "הנה עם יצא ממצרים" (במדבר כב ה)20 – מעצמם.21 ואינו כן, אלא הוא הוציאם. "כתועפות ראם לו" כך היא מדתו: חטאו קמעא, הורידם כעוף, שנאמר: "אפרים כעוף יתעופף כבודם" (הושע ט יא). זכו, מעלם ומרוממם למעלה כעוף, שנאמר: "מי אלה כעב תעופינה" (ישעיה ס ח).22
מדרש תהלים (בובר) מזמור כב – הראם כחיה פלאית
"הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי" (תהלים כב כב).23 אמר ר' הונא בר אידי: בשעה שהיה דוד רועה את הצאן, הלך ומצא את הראם ישן במדבר. והיה סבור בו שהוא הר ועלה עליו, והיה רועה. ננער הראם ועמד, והיה דוד רכב על קרניו, והיה גבוה עד השמים. באותה שעה אמר דוד: ריבונו של עולם, אם אתה מורידני מן הראם הזה, אני בונה לך היכל של מאה אמה, כקרני ראם. יש אומרים לארכו מדדו, ויש אומרים לעיגולו מדדו. ומנין ששילם לו נדרו? שנאמר: "וַיִּבֶן כְּמוֹ־רָמִים מִקְדָּשׁוֹ" (תהלים עח סט).24 מה עשה לו הקב"ה? זימן לו אריה אחד, וכיון שראה הראם את האריה, נתיירא ממנו, ורבץ בפני האריה, לפי שהאריה מלך על כל החיות והבהמות, כיון שראה דוד את האריה נתיירא הימנו, זימן הקב"ה צבי, קפץ האריה אחריו, ודוד ירד והלך לו, לכך נאמר: "הושיעני מפי אריה", כשם שעניתני מקרני ראמים.25
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בלק – המשלה לקב"ה
"אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו". כענין (תהלים צה) ותועפות הרים לו. והכתוב מְמָשֵׁל כוחו של הקב"ה בדבר הידוע בעולם, כענין שנאמר (ישעיה מב): "ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר". ולפי שכח ראם גדול מן החיות, הזכיר את הראם. ואמרו הרואים שראוהו שהוא גדול מן הגמל וקרניו חדודות כמו חרב והן ארוכות יותר מחמש אמות ואין כל בריה יכולה לעמוד לפניו.26
ספרי דברים שנג פרשת וזאת הברכה – כוחו של יהושע
"בכור שורו הדר לו", מלמד שניתן לו הוד למשה והדר ליהושע. שאילו ניתן הוד ליהושע לא היה העולם יכול לעמוד בו. "וקרני ראם קרניו", שור כוחו קשה אבל אין קרניו נאות. ראם קרניו נאות אבל אין כוחו קשה. ניתן ליהושע כוחו של שור וקרנו של ראם.27
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: בין הראם כחיה פלאית ובין תועפות הראם, ההרים והכסף, משמשים קרני הראם גם כסמל להשגחת הקב"ה בעולמו ולפרנסה היום-יומית. כלשון הגמרא במסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב: "אמר רב יהודה אמר רב: שתים עשרה שעות הוי היום, שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, שניות – יושב ודן את כל העולם כולו, כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה, עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, שלישיות – יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים".