פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: (שמות ג יא-יד).¹

גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ: (בראשית כו ג).²

וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ: (דברים לא כג).³

וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד: (שופטים פרק ו פסוק יד – טז).⁴

וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ: (שמואל ב ז ט).⁵

תרגום אונקלוס שמות פרשת שמות פרק ג פסוק יב – הפרדה בין "אהיה" ו"אהיה"

ואמר ארי יהי מימרי בסעדך ודין לך אתא ארי אנא שלחתך באפקותך ית עמא ממצרים תפלחון קדם יי על טורא הדין.⁶

שמות רבה ג ד פרשת שמות – ההבטחה למשה בסנה

"מי אנכי" – אמר לפניו: ריבונו של עולם, היאך אני יכול ליכנס למקום לסטים ולמקום הורגי נפשות? הוי: "מי אנכי כי אלך אל פרעה"; "וכי אוציא את בני ישראל ממצרים"? מה זכות יש בידם שאוכל להוציאם? אמר לו הקב"ה: "כי אהיה עמך" – אין אומרים "אהיה עמך" אלא למי שהוא מתיירא; "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך" – ובדבר הזה תהיה ניכר שאתה שלוחי, לפי שאהיה עמך וכל מה שתרצה אעשה אני.⁷

גמרא סנהדרין קיא ע"א – בין משה לאבות

ועל דבר זה נענש משה רבינו, שנאמר: "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" (שמות ה כג).⁸ אמר לו הקב"ה: חבל על דאבדין ולא משתכחין! הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי, ולא הרהרו על מדותי, ולא אמרו לי מה שמך. אמרתי לאברהם: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה", בקש מקום לקבור את שרה – ולא מצא … ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליצחק: "גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך", בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה … ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב: "הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה", ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא, עד שקנה במאה קשיטה – ולא הרהר אחר מדותי. ולא אמרו לי מה שמך. ואתה אמרת לי: "מה שמך" בתחילה, ועכשיו אתה אומר לי: "והצל לא הצלת את עמך" וכו'.⁹

מדרש תנאים לדברים (הופמן) דברים לג כט פרשת וזאת הברכה – תשובת משה

"עם נושע בה' " – בני אדם שמתגברין בכוח גדול שלמעלן.¹⁰ את מוצא, בשעה שאמר הקב"ה למשה: "הנה אנכי שולח מלאך לפניך" (שמות כג כ), אמר משה לפני הקב"ה: ריבון העולמים, אומות העולם משתמשין בְּשַׂר¹¹ ואנו משתמשין בשר,¹² "אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה" (שם לג טו): "וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא"? (שם).¹³ וכן אמר משה לפני הקב"ה: ריבון העולמים, כשם שהיית נוהג עם אבותיהם מלפניהם, כך תהא נוהג עם בניהם אחריהם. כשם שנ' באברהם: "ויאמר ה' אל אברם לך לך" (בראשית יב א), כשם שנאמר ביצחק: "גור בארץ הזאת ואהיה עמך" (שם כו ג), כשם שנאמר ביעקב: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה" (שם כח יג) – הא כשם שהיית נוהג עם אבותיהם מלפניהם, כך תהא נוהג עם בניהם אחריהם.¹⁴

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא סימן כא – אהיה עמך אצל יעקב

וכל הימים שהיה יעקב בביתו של לבן לא דיבר עמו הקב"ה. והיה יעקב מהרהר ואומר: כך הניחני הקב"ה? לא כך אמר לי הקב"ה: "והנה אנכי עמך" (בראשית כח טו)? ידע הקב"ה מה הרהר בלבו, א"ל הקב"ה: אתה מבקש שאהיה עמך? הפרש עצמך מלבן הרשע ואהיה עמך. מנין? ממה שקראו בענין: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ".¹⁵

בראשית רבה עו פרשת וישלח – אהיה עמך כנגד אין הבטחה לצדיק

סימן א: "ויירא יעקב מאד ויצר לו" (בראשית לב ח). ר' פנחס בשם ר' ראובן: שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו: הבחור שבאבות והבחור שבנביאים. הבחור שבאבות זה יעקב,¹⁶ שנאמר: "כי יעקב בחר לו יה" (תהלים קלה ד), ואמר לו הקב"ה: "והנה אנכי עמך", ובסוף נתיירא, שנאמר: "ויירא יעקב". הבחור שבנביאים זה משה, שנאמר: "לולי משה בחירו" (שם קו כג), ואמר לו הקב"ה: "כי אהיה עמך", ולבסוף נתיירא – "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו" (במדבר כא לד), אינו אומר "אל תירא אותו" אלא למי שנתיירא.¹⁷

סימן ב: א"ר יודן: אמר לו המקום: שוב אל ארץ אבותיך – אעפ"כ ויירא יעקב מאד! אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. רב הונא בשם ר' אחא אמר: "ויאמר כי אהיה עמך" (שמות ג יב) – ואין דבר רע מזיקך, וכתיב: "ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" (שם ד כד)! אלא שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. ¹⁸

במדבר רבה כב ו פרשת מטות – אהיה עמך אצל יהושע

אמרו רבותינו: כתיב ביהושע: "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך" (יהושע א ה).¹⁹ והיה צריך יהושע לחיות מאה ועשרים שנה כמשה רבינו. ולמה נתקצרו משנותיו עשר שנים? בשעה שאמר הקב"ה למשה: "נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך" (במדבר לא ב), אף על פי שנתבשר בשורות מָוֶת, לא איחר הדבר, אלא נזדרז: "וישלח אותם משה … ויצבאו על מדין" (שם לא ו-ז). אבל יהושע לא עשה כן, כיון שבא להלחם עם ל"א מלכים, אמר: אם אני הורגם, מיד מיד אני מת, כשם שעשה למשה רבינו. מה עשה? התחיל מעכב במלחמתם, שנאמר: "ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה" (יהושע יא יח). אמר לו הקב"ה: הואיל וכך עשית הריני מקצר משנותיך עשר שנים …²⁰

ספרי זוטא (הורוביץ) במדבר כז יב פרשת פינחס – זכה יהושע למיתת נשיקה

"ויאמר ה' אל משה עלה אל הר העברים הזה … אין לי אלא מיתת משה מפי הקב"ה, מנין אף מיתת אהרן? אמרת: "כאשר מת אהרן אחיך" (דברים לב נ). ומנין אף מיתת יהושע? שנאמר: "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך" (יהושע א ה). ומנין אף מיתת הצדיקים? אמרת: "והלך לפניך צדקך כבוד י"י יאספך" (ישעיה נח ח).²¹

בראשית רבה עד א פרשת ויצא – במשולש יעקב (משה) ודוד

"ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך", כתיב: "זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" (תהלים קמב ו). …  א"ל הקב"ה: אתה אמרת "חלקי בארץ החיים" – "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך" … ר' אמי בשם ריש לקיש אמר: נכסי חוצה לארץ אין בהם ברכה, אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עמך. כאן אתה אומר: "ואהיה עמך" ולהלן אתה אומר: "ואהיה עמך בכל אשר הלכת" (שמואל ב ז ט)!²² אלא דוד ע"י שהוא מפרנס את ישראל, הוא אומר לו: "ואהיה עמך בכל אשר הלכת", אבל יעקב ע"י שהוא מפרנס את ביתו, הוא אומר לו: "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך".²³

מסכת ברכות פרק ט משנה ה – בעז מתחבר עם גדעון

והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר: "והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' " (רות ב) ואומר (שופטים ו) "ה' עמך גבור החיל", ואומר (משלי כג) אל תבוז כי זקנה אמך ואומר (תהלים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך ר' נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה':²⁴

מסכת ברכות יז ע"א – לשונם של חכמים

מרגלא בפומיה דרבי מאיר: גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי, נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי, שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועון, ואני אהיה עמך בכל מקום.²⁵

יְהִי ה' אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ: (מלכים א ח נז).²⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: "כי אהיה עמך" של משה בפרשתנו הוא ראש גשר המחבר בין האבות והדורות הבאים – ספר שמות וגאולת מצרים כמחברים בין ספר בראשית והמשך המקרא.