פרשות השבוע לשנת י׳ בתמוז ה׳תש״פ

יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם: (בראשית מט יד).¹

וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל: (דברי הימים א פרק יב פסוק לג).²

שמות רבה פרשה א סימן טז

"כי חיות הנה" – … וכי מילדת אינה צריכה מילדת אחרת לסייעה? אלא כך אמרו לו: אומה זו כחיות השדה נמשלות שאין צריכות מילדות. יהודה נמשל כאריה, שכתוב: "גור אריה יהודה" (בראשית מט ט); דן – "יהי דן נחש עלי דרך" (שם יז); "נפתלי אילה שלוחה"; "יששכר חמור גרם"; יוסף – "בכור שורו"; "בנימין זאב יטרף"; ועל שאר השבטים כתוב: "מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ" (יחזקאל יט ב).³

רשב"ם בראשית פרק מט פסוקים יד-טו

יששכר חמור גרם – לא כזבולון שהולך עם עוברי ימים לסחורה, אלא עובד אדמתו יהיה כחמור בעל איברים חזק מצוי בין המשפתים – תחומי העיר לחרוש ולעבוד את האדמה.⁴ כדכתיב: "אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור" – לחרוש ולזרוע.⁵ וכן אמר משה: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך".⁶

וירא מנוחה כי  – יששכר מנוחת האדמה כי טוב יותר מלצאת למרחקים ואת הארץ כי נעמה ומצלחת, כדכתיב: אל המנוחה ואל הנחלה. "ויט שכמו לסבול" – עול של מלכי ישראל. "ויהי למס עובד" – לתת למלכים עישור תבואותיו כדכתיב: ואת שדותיכם יעשור. זהו עיקר הפשט. ובשורת עושר הוא לשבט יששכר.⁷

בראשית רבה פרשה צח סימן יב

דבר אחר: יששכר חמור גרם – מדבר בארצו. מה חמור זה נמוך מכאן ונמוך מכאן וגבוה באמצע, כך בקעה מכאן ובקעה מכאן והר מכאן. "רובץ בין המשפתים" – אלו ב' בקעות: בקעת כִּסְלָן ובקעת יזרעאל.⁸ "וירא מנוחה כי טוב" – זו תנעם, "ואת הארץ כי נעמה" – זו נעים. "ויט שכמו לסבול" – עולה של ארץ ישראל. "ויהי למס עובד" – רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן. רבי אלעזר אומר: כל השבטים הניחו יתירות ושבטו של יששכר לא הניח יתירות.⁹ רבי שמואל בר נחמן אמר: אף שבטו של יששכר הניח יתירות, אלא שהיו בעלי מסים, א"ר אסי: אם מעלה מסין היו, כמו שנשתעבדו.¹⁰

דבר אחר: "יששכר חמור גרם" – פירותיו של יששכר גסים היו.¹¹ והיה שבטו של זבולון נוטל מהם ומפרשׁ בים.¹² והיו אומות העולם רואים אותם ומתמיהים עליהם. והיו אומרים להם ישראל: על אלו אתם מתמיהין? אילו הייתם רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה, היה לכם להתמיה עליהם. והרבה גרים היו באים ומתגיירים, רבי יהודה ב"ר סימון בשם ר' אחא אמר: "יששכר חמור גרם" – יששכר חמור לגרים.¹³

בראשית רבה פרשה צט סימן י

דבר אחר: יששכר חמור גרם – חמור גרם אותו. וכי מנין היתה לאה יודעת שבא יעקב? אלא נהק החמור ושמעה קולו ויצאת לקראתו.¹⁴

בראשית רבה פרשה צח סימן יב

"יששכר חמור גרם" – מה חמור זה גרמיו ברורים, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו.¹⁵ "רובץ בין המשפתים" – אלו שלשה שורות של תלמידי חכמים שהן יושבים לפניהם. "וירא מנוחה כי טוב" – זו התורה, שנאמר (משלי ד): "כי לקח טוב נתתי לכם". "ואת הארץ כי נעמה" – זו התורה: "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים" (איוב יא ט). "ויט שכמו לסבול" – עולה של תורה, "ויהי למס עובד" – אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר וכו'.¹⁶

מדרש תנחומא פרשת ויחי סימן יא

"זבולון לחוף ימים" – קדם זבולון ליששכר, ולמה? שזבולון עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה.¹⁷ עשו שותפות ביניהם שיהא פרקמטיא של זבולון ליששכר, שכן משה ברכן: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" (דברים לג) – שמח זבולון בצאתך לפרקמטיא משום דיששכר באהליך עוסק בתורה. למה? "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג) – לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שאלמלא זבולון, לא עסק יששכר בתורה. ומתוך שנתיחד יששכר בתורה ולא עסק בפרקמטיא ולא היה לו עמל בדבר אחר לפיכך כתוב בו: "מבני יששכר יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א יב). "יששכר חמור גרם" – יששכר נותן עצמו על התורה כחמור למשוי וזבולון מביא באניות הסחורה.¹⁸

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמב עמוד א

"יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים" – אמר רבי אלעזר: וכי יששכר חמור אקרי? אי בגין דאשתדל באורייתא, נקרייה ליה: סוס או אריה או נמר, אמאי חמור? אלא אמרו: בגין דחמור נטיל מטולא ולא בעיט במאריה כשאר בעירי, ולא אית ביה גסות הרוח ולא חייש למשכב באתר מתתקן,¹⁹ אוף הכי יששכר דאשתדלותיה באורייתא, נטיל מטולא דאורייתא, ולא בעיט ביה בקודשא בריך הוא ולא אית ביה גסות הרוח כחמור דלא חייש ליְקָרָא דיליה אלא ליקרא דמריה (ס"א דרביה).²⁰ "רובץ בין המשפתים" – כדאמרינן: ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל.²¹

ספר חובות הלבבות שַׁעַר עֲבוֹדַת הָאֱלהִים, ד

… אֲנָשִׁים לָמְדוּ הַחֻמָּשׁ וְהַמִּקְרָא וְהִסְפִּיקוּ לָהֶן בְּגִרְסַת הַפָּסוּק מִבְּלִי הֲבָנַת הָעִנְיָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים פֵּרוּשׁ הַמִּלוֹת וְשִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן וְהֵם בִּתְכוּנַת חֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים.²²

שבת שלום, חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים