פרשות השבוע לשנת התשפ"ב

מים ראשונים: כבר זכינו לדרוש בפרשה זו בברכת יעקב לראובן: ראובן בכורי אתה, ב"ברכתו" לשמעון ולוי: שמעון ולוי אחים, ברכתו לאשר שמנה לחמו, וברכתו ליוסף בן פורת יוסף, והגיעה שעתו של יששכר חמור גרם. ובעזרת החונן לאדם דעת ונותן ליעף כח, נזכה להוסיף עוד ועוד בברכת השבטים ולקיים הפסוק: "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" (בראשית מט כח).

יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם: (בראשית מט יד).¹

וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל: (דברי הימים א פרק יב פסוק לג).²

 שמות רבה פרשה א סימן טז – לחיות השדה נמשלו

"כי חיות הנה" – … וכי מילדת אינה צריכה מילדת אחרת לסייעה? אלא כך אמרו לו: אומה זו כחיות השדה נמשלות שאין צריכות מילדות. יהודה נמשל כאריה, שכתוב: "גור אריה יהודה" (בראשית מט ט); דן – "יהי דן נחש עלי דרך" (שם יז); "נפתלי אילה שלוחה"; "יששכר חמור גרם"; יוסף – "בכור שורו"; "בנימין זאב יטרף"; ועל שאר השבטים כתוב: "מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ" (יחזקאל יט ב).³

רשב"ם בראשית פרק מט פסוקים יד-טו – עושר חקלאי

יששכר חמור גרם – לא כזבולון שהולך עם עוברי ימים לסחורה, אלא עובד אדמתו יהיה כחמור בעל איברים חזק מצוי בין המשפתים – תחומי העיר לחרוש ולעבוד את האדמה.⁴ כדכתיב: "אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור" – לחרוש ולזרוע.⁵ וכן אמר משה: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך".⁶

וירא מנוחה כי  – יששכר מנוחת האדמה כי טוב יותר מלצאת למרחקים ואת הארץ כי נעמה ומצלחת, כדכתיב: אל המנוחה ואל הנחלה. "ויט שכמו לסבול" – עול של מלכי ישראל. "ויהי למס עובד" – לתת למלכים עישור תבואותיו כדכתיב: ואת שדותיכם יעשור. זהו עיקר הפשט. ובשורת עושר הוא לשבט יששכר.⁷

בראשית רבה פרשה צח סימן יב – נחלת יששכר ופירותיה

דבר אחר: יששכר חמור גרם – מדבר בארצו. מה חמור זה נמוך מכאן ונמוך מכאן וגבוה באמצע, כך בקעה מכאן ובקעה מכאן והר מכאן. "רובץ בין המשפתים" – אלו ב' בקעות: בקעת כִּסְלָן ובקעת יזרעאל.⁸ "וירא מנוחה כי טוב" – זו תנעם, "ואת הארץ כי נעמה" – זו נעים. "ויט שכמו לסבול" – עולה של ארץ ישראל. "ויהי למס עובד" – רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן. רבי אלעזר אומר: כל השבטים הניחו יתירות ושבטו של יששכר לא הניח יתירות.⁹ רבי שמואל בר נחמן אמר: אף שבטו של יששכר הניח יתירות, אלא שהיו בעלי מסים, א"ר אסי: אם מעלה מסין היו, כמו שנשתעבדו.¹⁰

דבר אחר: "יששכר חמור גרם" – פירותיו של יששכר גסים היו.¹¹ והיה שבטו של זבולון נוטל מהם ומפרשׁ בים.¹² והיו אומות העולם רואים אותם ומתמיהים עליהם. והיו אומרים להם ישראל: על אלו אתם מתמיהין? אילו הייתם רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה, היה לכם להתמיה עליהם. והרבה גרים היו באים ומתגיירים, רבי יהודה ב"ר סימון בשם ר' אחא אמר: "יששכר חמור גרם" – יששכר חמור לגרים.¹³

בראשית רבה פרשה צט סימן י – החמור שגרם להולדת יששכר

דבר אחר: יששכר חמור גרם – חמור גרם אותו. וכי מנין היתה לאה יודעת שבא יעקב? אלא נהק החמור ושמעה קולו ויצאת לקראתו.¹⁴

בראשית רבה פרשה צח סימן יב – חמור של תורה ובית המדרש

"יששכר חמור גרם" – מה חמור זה גרמיו ברורים, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו.¹⁵ "רובץ בין המשפתים" – אלו שלושה שורות של תלמידי חכמים שהן יושבים לפניהם. "וירא מנוחה כי טוב" – זו התורה, שנאמר (משלי ד): "כי לקח טוב נתתי לכם". "ואת הארץ כי נעמה" – זו התורה: "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים" (איוב יא ט). "ויט שכמו לסבול" – עולה של תורה, "ויהי למס עובד" – אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר וכו'.¹⁶

מדרש תנחומא פרשת ויחי סימן יא – שותפות יששכר וזבולון

"זבולון לחוף ימים" – קדם זבולון ליששכר, ולמה? שזבולון עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה.¹⁷ עשו שותפות ביניהם שיהא פרקמטיא של זבולון ליששכר, שכן משה ברכן: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" (דברים לג) – שמח זבולון בצאתך לפרקמטיא משום דיששכר באהליך עוסק בתורה. למה? "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג) – לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שאלמלא זבולון, לא עסק יששכר בתורה. ומתוך שנתיחד יששכר בתורה ולא עסק בפרקמטיא ולא היה לו עמל בדבר אחר, לפיכך כתוב בו: "מבני יששכר יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א יב). "יששכר חמור גרם" – יששכר נותן עצמו על התורה כחמור למשוי וזבולון מביא באניות הסחורה.¹⁸

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמב עמוד א

"יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים" – אמר רבי אלעזר: וכי יששכר חמור אקרי? אי בגין דאשתדל באורייתא, נקרייה ליה: סוס או אריה או נמר, אמאי חמור? אלא אמרו: בגין דחמור נטיל מטולא ולא בעיט במאריה כשאר בעירי, ולא אית ביה גסות הרוח ולא חייש למשכב באתר מתתקן,¹⁹ אוף הכי יששכר דאשתדלותיה באורייתא, נטיל מטולא דאורייתא, ולא בעיט ביה בקודשא בריך הוא ולא אית ביה גסות הרוח כחמור דלא חייש ליְקָרָא דיליה אלא ליקרא דמריה (ס"א דרביה).²⁰ "רובץ בין המשפתים" – כדאמרינן: ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל.²¹

ספר חובות הלבבות שַׁעַר עֲבוֹדַת הָאֱלהִים, ד

… אֲנָשִׁים לָמְדוּ הַחֻמָּשׁ וְהַמִּקְרָא וְהִסְפִּיקוּ לָהֶן בְּגִרְסַת הַפָּסוּק מִבְּלִי הֲבָנַת הָעִנְיָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים פֵּרוּשׁ הַמִּלוֹת וְשִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן וְהֵם בִּתְכוּנַת חֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים.²²

שבת שלום, חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים