פרשות השבוע

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן־הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא־תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם: (ויקרא כו ו).¹

וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם: (ויקרא כו כב).²

שמואל א פרק יז פסוקים לד-לה – דוד נלחם בחיות

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר: וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו:³

מסכת ברכות דף לג עמוד א – הערוד המזיק

תנו רבנן: מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות. באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא. אמר להם: הראו לי את חורו! הראוהו את חורו, נתן עקבו על פי החור, יצא ונשכו ומת אותו ערוד. נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש. אמר להם: ראו בני, אין ערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו: אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא.⁴

אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מב – נחש בראשית

עשרה על הנחש⁵: האחת, שנסתם פיו. השנייה, שנתקצצו ידיו ורגליו. השלישית, שהוא אוכל עפר. הרביעית, שהוא מפשיט ומצטער כיולדה. החמישית, ואיבה אשית (בראשית ג טו) …⁶ השמינית, שאדם רואה בהמה ואינו מקפיד וכיון שהוא רואה נחש הוא מקפיד עליו להורגו … העשירית, עליו היה רבי מאיר אומר בקבלה: "והשבתי חיה רעה מן הארץ" (ויקרא כו ו).⁷

ספרא בחוקותי פרשה א – מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון⁸

"ושכבתם ואין מחריד" – לא יריאים מכל ברייה.⁹ "והשבתי חיה רעה מן הארץ", ר' יהודה אומר: מעבירם מן העולם. ר' שמעון אומר: משביתן שלא יזוקו.¹⁰ אמר ר' שמעון: אימתי הוא שבחו של מקום, בזמן שאין מזיקים, או בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים?¹¹ אמור: בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים.¹² וכן הוא אומר: "מזמור שיר ליום השבת" – למשבית מזיקים מן העולם, משביתן שלא יזיקו.¹³

וכן הוא אומר: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה" (ישעיהו יא ו-ח) – מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא מרה מתוך פיו, וכן הוא אומר: גמול ידו הדה, זו חיה ההורגת את הבריות.¹⁴

מסכת שבת דף קכא עמוד א – מזיקים בשבת

משנה: כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה … ועל עקרב שלא תישך. אמר רבי יהודה: מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר: חוששני לו מחטאת.

גמרא: אמר רבי יהושע בן לוי: כל המזיקין נהרגין בשבת. מתיב רב יוסף: "חמישה נהרגין בשבת, ואלו הן: זבוב שבארץ מצרים, וצירעה שבנינוה, ועקרב שבחדייב, ונחש שבארץ ישראל, וכלב שוטה בכל מקום". … תני תנא קמיה דרבא בר רב הונא: ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו. אמר לו: ואותן חסידים – אין רוח חכמים נוחה מהם.¹⁵

אלשיך ויקרא כו ו – בהתנחלות בארץ

הנה שהשבתי חיה רעה מן הארץ, באופן שאין פחד שבהתרוקן הארץ מהאומות תרבה עליכם חית השדה, ואחר כך על ידכם תתרוקן הארץ מהם.¹⁶

רמב"ן ויקרא פרק כו פסוק ו – מדוע חיות טורפות בני אדם

והשבתי חיה רעה מן הארץ – על דעת ר' יהודה שאמר: מעבירן מן העולם (תורת כהנים פרק ב א), הוא כפשוטו שלא יבואו חיות רעות בארצם, כי בהיות השובע וברבות הטובה והיות הערים מלאות אדם לא תבואנה חיות בישוב. ועל דעת רבי שמעון שאמר: משביתן שלא יזיקו (שם) יאמר והשבתי רעת החיות מן הארץ.¹⁷

והוא הנכון, כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון – אין חיה ורמש ממית אדם. וכמו שאמרו (ברכות לג א) אין ערוד ממית אלא חטא ממית. וזה שאמר הכתוב (ישעיה יא ח): "ושעשע יונק על חור פתן", וכן: "ופרה ודוב תרענה ואריה כבקר יאכל תבן" (שם פסוק ז), כי לא היה הטרף בחיות הרעות, רק מפני חטאו של אדם, כי נגזר עליו להיות טרף לשיניהם והושם הטרף טבע להם גם לטרוף זו את זו¹⁸ …

והנה בבריאתו של עולם נאמר בחיות שנתן להם העשב לאכלה, דכתיב (בראשית א ל): "ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה", ואמר הכתוב "ויהי כן", כי הוא הטבע אשר הושם בהם לעד. ואחר כך למדו הטרף מפני החטא הממית כאשר פירשתי. וכשהותר שחיטת בעלי החיים לבני נח אחרי המבול והזהיר על האדם (שם ט ה): "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וגו' את נפש האדם", ולא נפש חיה מיד חיה בחברתה, נשארו על מנהגם לטרוף.¹⁹ ובהיות ארץ ישראל על השלמות, תשבות רעת מנהגם ויעמדו על הטבע הראשון אשר הושם בהם בעת יצירתם, וכבר הזכרתי מזה בסדר תולדות נח (בראשית ט ו).²⁰

ועל כן אמר הכתוב על ימי הגואל היוצא מגזע ישי, שישוב השלום בעולם ויחדל הטרף ורעת הבהמה וכל הרמש כאשר היה בטבעם מתחילה. והכוונה היתה בו על חזקיהו שביקש הקדוש ברוך הוא לעשותו משיח (סנהדרין צד א), ולא עלתה זכותם לכך, ויהיה המעשה על המשיח העתיד לבא.²¹

רד"ק ישעיהו פרק יא פסוק ו – אין שינוי בטבע

ובימות המשיח בכל העולם יהיה שלום … והנכון כי טבע החיות לא תתחלף ויטרפו ויאכלו בשר כמו שהם עושים עתה, אלא הבטיח את ישראל שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל … והטעם "כי מלאה הארץ דעה את ה' ". כיון שהם טובים ושמרו דרך ה' לא תשלוט בהם חיה רעה ולא בבהמתם ובכל אשר להם כמו שהבטיח על ידי משה רבינו ע"ה: "והשבתי חיה רעה מן הארץ". ואפילו אם יעברו בארץ לא יזיקו.²²

תהלים פרק קמד – למה במוצאי שבת

לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה: חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי: הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה: … אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל: מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ: אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו.²³

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים